"השבת השחורה"
מעצרם ההמוני של ראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט היווה אירוע משמעותי בתולדות המאבק להקמת מדינת ישראל
מערכת IsraelDefense
ממשלת בריטניה הטילה מגבלות על עליית יהודים לארץ. קבעו מכסה של מאה אלף יהודים בלבד ובכך איימו להכות מכה ניצחת לתנועה הציונית. הישוב היהודי נערך לפעולות מבצעיות כנגד הבריטים. זה החל ב"ליל הרכבות" ב-1 בנובמבר 1945, הפעולה הגדולה שפתחה את תנועת המרי. היה זה מבצע רב- ממדים ראשון שערך הישוב המאורגן במאבקו בבריטים.
בתיאום ארצי פוצצו מסילות ברזל ב-263 מקומות בארץ מחאן יונס בדרום עד ראש הנקרה בצפון. הבריטים למדו לקח כי ל"הגנה" יש יכולת מבצעית לבצע מספר רב של פעולות במקומות שונים בארץ. באותו לילה גם טובעו שלש ספינות משמר-החופים שעסקו בציד מעפילים. בישוב היהודי סערו על גזר דין מוות שנגזר על שני יהודים. אצ"ל הכריז על חטיפת קצינים בריטים, אם לא יבוטלו החוקים שאפשרו עונש מוות.
ב-10 ביוני ערכו אנשי אצ"ל שלוש התקפות על רכבות נוסעים במחוז לוד. נגרם נזק כבד. הפעולה הגדולה ביותר במסגרת המאבק היתה ב"ליל הגשרים" ב-18-17 ביוני 1946, אז פוצצו אנשי הפלמ"ח 11 גשרים שקישרו את הארץ עם המדינות השכנות. תשעה מהם נהרסו, אחד נפגע קשות וגשר אחד, גשר אכזיב, נפגע מזיקוק-רקטה באחד המטענים. הגשר פוצץ ועימו 14 החבלנים, ביניהם מפקד המבצע.
בד בבד עם פיצוץ הגשרים נערכו פעולות הסחה והטעייה בכמה מקומות בארץ. בעקבות הפעולות הללו של היהודים הכינו הבריטים היטב את תגובתם במבצע "אגאתה" בליל שבת 29 ביוני 1946. הוטל עוצר מקיף על הערים, הישובים והדרכים. עשרות אלפי חיילים בריטים הקיפו את הרחובות בגדרות תיל, הוציאו אנשים מבתיהם וכלאו אותם. בעזרת מגלי מוקשים נערכו חיפושים לגילוי נשק ומסמכים בקיבוצים רבים, בהם שדות ים, רמת רחל ושער העמקים.
החיפוש הכבד ביותר היה בקיבוץ יגור, שם מצאו הבריטים בסליקים מאות רובים, מרגמות ואקדחים ומאות אלפי כדורים. הישג משמעותי לבריטים היה בגילוי מפקדת הפלמ"ח בקיבוץ מזרע, בה נתפסו מסמכים חשובים. גולת הכותרת היתה תפיסת בנין הסוכנות היהודית בירושלים והחרמת אלפי מסמכים, במחשבה כי ימצאו שם עדויות למצבורי נשק.
משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, נעצר בת?-אביב בבוקר אותה שבת ונכלא באגף מיוחד במחנה המעצר לטרון א' בלב עמק איילון. עמו נכלאו באותו יום חבריו להנהלת הסוכנות היהודית בירושלים הרב יהודה-לייב פישמן-מימון, דב יוסף ויצחק גרינבוים וכן יו"ר הוועד הלאומי דוד רמז, מנהל "סולל בונה", דוד הכהן, ראש המשמר האזרחי בתל-אביב, חיים אלפרין, מזכיר ועד פועלי נמל חיפה, דוד אדירי (שינקרבסקי) וחבר הנהלת הוועד הלאומי מרדכי שטנר. הבריטים קיוו כי אחרי מעצר מנהיגים אלה תקום הנהגה "מתונה", אלא שהישוב נשאר נאמן למנהיגיו.
כבר למחרת היום, ב-30 ביוני, הסדירה ה"הגנה" קשר דואר חשאי בין המנהיגים העצורים ובין עמיתיהם בחוץ עד לשחרורם כעבור ארבעה חודשים. הדואר הנכנס והיוצא הועבר בדפנות כפולות שהותקנו במיכלי המזון שהובא מדי בוקר מירושלים. ככל הנראה היתה לבריטים "חפרפרת" במשרדי הסוכנות בירושלים, באמצעותה הגיעו רבים ממכתבי משה שרת לידיעת הבולשת הבריטית. באותה שבת נעצרו עוד כ-2700 לוחמי פלמ"ח ואצ"ל וחברי קיבוצים והועברו למחנות לטרון ורפיח. רבים הצליחו להימנע ממעצר ולברוח בעוד מועד.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם