אוקראינה: השטח בוער, העולם מעדיף מונדיאל
העולם איבד עניין במשבר באוקראינה ומתעניין יותר בנעשה בברזיל. את המחיר של חוסר העניין משלמת האוכלוסייה האזרחית
השבוע נראה שגם נשיא אוקראינה החדש, פייטרו פורושנקו, הגיע להבנה שהמלחמה המתנהלת ממזרח לנהר הדנייפר בין הצבא האוקראיני לבין הבדלנים הפרו-רוסים היא עניין ממושך שלא ניתן יהיה לסיים אותו במהלך בזק.
ביום שלישי השבוע הודיע פורושנקו שהוא מסיים את הפסקת האש החד-צדדית עליה הכריז מתוך כוונה לאפשר לבדלנים להיכנע, ומחדש במלוא העוצמה את המבצע הצבאי נגדם. "במשך עשרה ימים של הפסקת האש, הפגנו רצון אמיתי להביא לרגיעה ולשלום", אמר פורושנקו בהודעה מיוחדת לעם האוקראיני. "במהלך ימים אלה, אנשי לוגאנסק ודונייצק הרגישו את האהבה ואת הכבוד שהממשל המרכזי רוחש להם, אבל המאמצים להביא לרגיעה כשלו. זאת כיוון שהבדלנים, בפעולותיהם הנפשעות, סרבו ללכת על פי המתווה להשגת השלום, והפרו אינספור פעמים את הפסקת האש".
מכיוון שכך, הכריז פורושנקו: "אנו נתקוף ונשחרר את המולדת שלנו. אי הארכתה של הפסקת האש זוהי התשובה שלנו למחבלים, למרצחים ולשודדים שהופכים את חייהם של התושבים המקומיים במזרח המדינה לסיוט, ונוטלים מהם את הזכות לחיות בכבוד ובשלום".
הבדלנים, מצדם, מצהירים שפורושנקו מעולם לא התכוון להגיע איתם להסכם כלשהו, וכי הפסקת האש החד-צדדית נועדה לאפשר לצבא האוקראיני לתכנן באופן מושכל יותר את צעדי התקיפה הבאים נגד הפרו-רוסים. "כל מה שפורושנקו עשה הוא צעד טקטי מתוחכם", הצהיר מנהיג גדוד הבדלנים הפרו-רוסים באזור דונייצק, מירוסלב רודנקו. "הוא משדר לעולם שהוא מוכן לדיאלוג איתנו, אבל בפועל ממשיך לתכנן את האופן שבו יחסל אותנו. פניו לא לשלום, הוא רוצה במותנו".
בינתיים השטח ממשיך לבעור, ועוצמת התבערה רק עולה: קרבות עקובים מדם בין הבדלנים לצבא האוקראיני בהם נהרגים מדי יום עשרות בני אדם הפכו לדבר שבשגרה. גם דיווחים על ביזה, רציחות וחטיפות של אזרחים בעלי ממון לצורכי כופר בידי כנופיות פושעים הפכו לעניין יומיומי.
את האכזריות של שני הצדדים ושל חבורות הפושעים תאווי הבצע מעצימה העובדה שהעולם איבד את העניין במשבר מזמן, ומתמקד בימים אלה עיקר במונדיאל בברזיל. את המחיר של חוסר העניין משלמת האוכלוסייה האזרחית, שהסבל שלה, כך נראה, לא עושה רושם מיוחד על הצדדים הלוחמים או על הקהילה הבינלאומית.
ייתכן מאוד שקלומויסקי חושש מאוד שעסקיו ייפגעו באופן שבו נפגעו העסקים של איל הון אחר הפעיל באזור: רינאט אחמטוב, האיש העשיר באוקראינה, שבבעלותו נמצאים עסקי פחם רבים באזור דונייצק. השבוע הודיעה הנהגת "הרפובליקה העממית של דונייצק", שהוקמה על ידי הבדלנים הפרו-רוסים, כי בכוונתה להלאים את נכסיו של אחמטוב, שבניגוד לקלומויסקי לא התחמש בצבא פרטי משלו.
יו"ר הרפובליקה של דונייצק, דניס פושילין, נימק את ההחלטה להלאים את עסקיו של אחמטוב כך: "המפעלים האלה הוקמו על ידי דורות של אבות-אבותינו, ולכן הם שייכים לנו ולא לאף אחד אחר". פושילין אמנם הוסיף כי לא התקבלה החלטה סופית על המהלך, אך הוסיף: "זהו התסריט ההגיוני ביותר המתקבל כעת על הדעת".
איך שלא מסתכלים על זה, המצב באוקראינה הוא מורכב ואינו חד-ממדי: אין בו רעים וטובים. יש רק בעלי אינטרסים שאינם מצליחים להגיע להבנות, ומטביעים, פעם נוספת, את האזור למוד הסבל הזה בנהרות של דם.
לאחר ההודעה של פורושנקו על סיומה של הפסקת האש, שכאמור מעולם לא יושמה באופן מלא, החל הצבא האוקראיני במתקפה משולבת על כמה ממעוזי הבדלנים, ומעגל הקסמים חזר על עצמו מחדש: מזכ"ל האו"ם גינה, רוסיה קראה להפסיק מיידית את ההתקפה הנפשעת, והמערב חזר על הדרישה לחזור לשולחן המשא ומתן. רק התנועות הלאומניות בקייב קיימו הפגנה בדרישה להסלים את המבצע ולחסל לאלתר את הבדלנים.
לאחר קריסתה של הפסקת האש הבאה, סביר להניח שהמעגל הזה שוב יחזור על עצמו. לפני שנה איש באוקראינה לא שיער ששמה של המדינה יוזכר בעולם בנשימה אחת עם עירק וסוריה המדממות כבר שנים רבות – אבל זה בדיוק מה שקרה למדינה, שרק לפני שנתיים אירחה את אליפות אירופה בכדורגל וראתה את עצמה בדרך הבטוחה להצטרפות לגוש האירו ולמערב אירופה.
לא רק הרגשות הלאומיים משחקים תפקיד בזירה האוקראינית. גם אינטרסים עסקיים תופסים חלק גדול מהעניין. בהקשר הזה עלה לכותרות בחודשים האחרונים שמו של האוליגרך היהודי איגור קולומויסקי, שהפך לשחקן מרכזי בעימות במזרח המדינה. על פי הדיווחים באוקראינה, קלומויסקי בן ה-51, שמונה לאחר הדחת הנשיא הקודם ינוקוביץ' למושל מחוז דנייפרופטרובסק, מממן מכיסו גדודים שלוחמים לצד הצבא האוקראיני נגד הבדלנים הפרו-רוסים. דיווחים אחרים אף גורסים כי קלומויסקי מימן אספקה של נשק ותחמושת לחיילי הצבא האוקראיני, והבטיח פרס כספי לכל אדם שיסגיר לידי השלטונות בדלן פרו-רוסי חמוש.
בסביבתו של קלומויסקי טוענים כי פעילותו מונעת מרגשות לאומיים אוקראיניים, אך רבים בקשת הפוליטית במדינה וגם ברוסיה סבורים שבאמצעות הקמת "צבא פרטי", מבקש האוליגרך להגן על נכסים כלכליים בהם הוא מחזיק בחלקה המזרחי של אוקראינה. מקורות רוסיים אף הדליפו כי קלומויסקי הודיע לנשיא פורושנקו שהפסקת האש עליה הכריז עם הבדלנים אינה מוצאת חן בעייניו וכי "הגדודים שלי יילחמו עד שיחסלו את אחרון המנוולים האלה".
בשלטון האוקראיני אמנם מברכים על הכסף שקלומויסקי מזרים למלחמה בבדלנים, אך חוששים שינצל את הלחימה להידוק השליטה שלו בנכסים כלכליים באזור, המשופע באוצרות טבע. ברוסיה מיהרו ללבות את האש סביב העניין, ובכמה עיתונים במוסקבה הופיעו השבוע קריקטורות בהן נטען כי בחורים אוקראינים צעירים נשלחים למות בחזית כדי להגן על אינטרסים של אוליגרך, במסווה של הגנה על המולדת.
אם פורושנקו חושש מקולומויסקי, הרי שוולדימיר פוטין פשוט מתעב אותו. לאחר מינויו למושל מחוז דנייפרופטרובסק, מתח האוליגרך ביקורת על נשיא רוסיה: "בשלטון במוסקבה נמצא גמד סכיזופרן חולה נפש, שרוצה לנהל את העולם. האיש הזה השתגע, והוא חושב שהוא יכול להקים מחדש את ברית המועצות. זה יכול להביא לאסון עולמי".
פוטין לא נשאר חייב: בשידור טלוויזיה מרכזי, הוא זיכה את קלומויסקי בתואר "נבל שהפך למושל", ובשבוע שעבר הכריזה הפרקליטות במוסקבה על האוליגרך כמבוקש בעוון ביצוע "שורה ארוכה של פשעים חמורים". בהודעה נאמר: "קלומויסקי חשוד ברצח, בניהול של מלחמה באופן האסור על פי החוק הבינלאומי, בהפרעה לעבודתם התקינה של כלי התקשורת ובחטיפה של בני אדם".
כדי להבין עד כמה הרגיעה והחזרה לחיים נורמליים רחוקות, די להביט בקרבות התעמולה המתרחשים בימים אלה בין כלי התקשורת הרוסיים לאוקראיניים. רוסיה אמנם מצהירה בכל הזדמנות שהיא לא צד בסכסוך וכי מה שמתרחש במזרח אוקראינה הוא "מלחמת אזרחים", אך כלי התקשורת שלה מגויסים, רובם ככולם, לטובת הבדלנים. אלה מכונים בשידורי הטלוויזיה הרוסית "חברי הגדודים" – ביטוי בעל קונוטציה חיובית מאוד בשפה הרוסית, בעוד שבשידורים האוקראיניים מכונים אותם חמושים "מחבלים".
במקביל טוענת רוסיה שהמצב ההומניטרי במזרח אוקראינה נמצא "על סף קטסטרופה" וכי מדי יום חוצים את הגבול האוקראיני לכיוון רוסיה כמה אלפי בני אדם. מנתונים רשמיים שפרסמה השבוע סוכנות האו"ם לענייני פליטים עולה שמאז תחילת המשבר עברו מאוקראינה לרוסיה כ-110 אלף בני אדם, אולם הרוסים טוענים שקלטו בשטחם כ-400 אלף פליטים. בנוסף הפיצו השלטונות במוסקבה הודעה לפיה שיגרו סיוע הומוניטרי רב ל"פליטי מזרח אוקראינה".
אוקראינה, מצדה, מכחישה מכל וכל שיש זרם פליטים משטחה לכיוון רוסיה, וטוענת שמדובר בתעמולה גסה של הקרמלין. "עניין הפליטים הוא שיטה חדשה שבה בחר הקרמלין לנהוג כדי להסיט את תשומת הלב מכך שרוסיה מעודדת ביצוע פשעים חמורים במזרח אוקראינה", נאמר בהודעת משרד החוץ האוקראיני. בהמשך ההודעה קובעת הממשלה בקייב: "אוקראינה והקהילה הבינלאומית דורשות מרוסיה לעצור מיידית את הפצת הידיעות השקריות על 'קטסטרופה הומניטרית', כביכול, במזרח אוקראינה, ולהפסיק את התמיכה בכנופיות של מרצחים שמקבלים אספקה תדירה של נשק חדיש ממוסקבה".
זירת עימות תעמולתית נוספת בין רוסיה לאוקראינה נוגעת למצב בחצי האי קרים אותו סיפחו הרוסים בתחילת העימות הנוכחי עם אוקראינה. האוקראינים טוענים שמאז הסיפוח רוסיה הנהיגה מדיניות של "טיהור אתני", במטרה להביא לסילוק מוחלט של האוכלוסייה האוקראינית והטטארית מחצי האי. "אין לי דרך אחרת, אלא לתאר את המצב בקרים כאסון", אמר השבוע פייטרו פורושנקו, "אוקראינים וטטרים חשים נרדפים, לא יכולים ללמוד בשפתם, והם חוששים מאוד לביטחונם האישי". הרוסים, מצדם, טוענים כי המצב בחצי האי מצוין וכי מאז הסיפוח עלתה רמת חייהם של התושבים בתחומים רבים.
במקביל, למרות שבעולם השלימו למעשה עם הסיפוח הרוסי של חצי האי, נמשכות על בסיס יומיומי חילופי מהלומות מילוליות בין מנהיגי מוסקבה לקייב בנושא. בנאום תקיף שנשא השבוע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הוא הגן בלהט על ההחלטה לספח את קרים, ואמר: "לא יכולנו לשבת בשקט כשאזרחים דוברי רוסית חשו מאוימים, לא יכולנו לשבת בשקט כשמוקדים של תרבות רוסית הועמדו בסכנת הכחדה. לא ניתן לאיש למוטט את הזכויות האלו, שנצברו במשך מאות שנים של היסטוריה עשירה". בהמשך הנאום שוב סימן פוטין את ברית נאט"ו כאויבת הגדולה של ארצו, והכריז: "לא יכולנו לאפשר מצב שאדמת קרים הייתה עוברת לידיים מערביות והיו מוקמים בה בסיסים של נאט"ו. זה היה משנה את יחסי הכוחות באזור, והיה צריך לעשות הכול כדי למנוע את זה. אחרי המהפך שהיה בקייב, לא הייתה לנו שום ערובה שאוקראינה לא תצטרף לברית הצבאית הזאת. אני לא יכולתי לאפשר מצב בו אדמה שהייתה שייכת דורות רבים לרוסיה וספוגה בדם של חיילים רוסים הייתה עוברת לידיים של ברית זרה. במצב כזה, ויסלחו לי כולם, לא יכולנו לנהוג אחרת".
פוטין המשיך להפגין את יחסו השלילי למערב כשאמר: "על המערב להפסיק לסדר את העולם כמו בסיס צבאי. הם רוצים להעמיד את כל המדינות בשורות, ולהכתיב להן אמונות וערכים. הגיע הזמן שיבינו שהדבר הזה לא עובד, ושצריך לבנות יחסים עם עמים אחרים על בסיס של כבוד הדדי". את פורושנקו ההצהרות הלוחמניות ממוסקבה לא ממש מרשימות. הוא עצמו הצהיר השבוע: "קרים זה נושא בעל משמעות מהמעלה הראשונה עבורנו. לא נשקוט עד שהאזור הזה יוחזר לנו. השבוע דיברתי על כך עם ראשי מדינות באירופה, ואמשיך לעשות כל שביכולתי להשבת חצי האי לריבונות אוקראינית".
כדי להבין עד כמה הרגיעה והחזרה לחיים נורמליים רחוקות, די להביט בקרבות התעמולה המתרחשים בימים אלה בין כלי התקשורת הרוסיים לאוקראיניים. רוסיה אמנם מצהירה בכל הזדמנות שהיא לא צד בסכסוך וכי מה שמתרחש במזרח אוקראינה הוא "מלחמת אזרחים", אך כלי התקשורת שלה מגויסים, רובם ככולם, לטובת הבדלנים. אלה מכונים בשידורי הטלוויזיה הרוסית "חברי הגדודים" – ביטוי בעל קונוטציה חיובית מאוד בשפה הרוסית, בעוד שבשידורים האוקראיניים מכונים אותם חמושים "מחבלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם