מזרח תיכון חדש: מדינות האזור מתפרקות

האזור שלנו חוזר לכאוס. הגבולות מתבטלים והאסלאם מקצין וצובר תאוצה. ישראל תצטרך להיות ערוכה לשינויים בשמירה על ביטחונה

יומן
יהודה וגמן | 3/7/2014 13:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על ישראל להיערך לבלימת הגל האסלאמי: ביום ראשון האחרון עבר מן העולם באופן סופי הסכם פריז, שנחתם בשנת 1922 בין צרפת לבריטניה, לחלוקת המזרח התיכון והקמת המדינות סוריה, עיראק, ירדן ולבנון. על חלק מחורבותיהן המדממות של מה שהיה בתשעים השנים האחרונות סוריה ועיראק, הוקמה ח'ליפות אסלאמית, ואבו-בכּר, העומד בראשה, מינה את עצמו כח'ליף של כל המזרח התיכון. כך, באחת, קפצו עמי האזור אלף שנים לאחור – וזה בניגוד מוחלט לחזונן של האליטות המערביות השבעות והמפונקות.

כותרות נוספות ב-nrg:
>­בנט: "הטרור מחייב הרתעה - לא תשתיקו אותנו"
>­אורי אליצור ז"ל: חטאנו שלא הקמנו את "בצלם"
>­קרוב משפחתה של זועבי: "עופי מפה יא בוגדת"

המתרחש היום במזרח התיכון מלמד שהאמונה המערבית התמימה עד כדי טיפשות בדבר עליונותה של תפיסת העולם החילונית, האזרחית והדמוקרטית על פני זו המעדיפה אמונה דתית וקשרי דם היא זרה לרוב תושבי המזרח התיכון המוסלמים. אלה נותרו כשהיו – דבקים כבר יותר מאלף שנים באסלאם ובחוקיו הקדושים להם, על מנת שהם - ולא עקרונות החופש והדמוקרטיה - יהיו אלה שידריכו אותם בחיי היום-יום.

בשולי חדשות השבוע הנורא שעבר על ישראל עם גילוי גופותיהם של שלושת הנערים החטופים וקבורתם, נמסר כי בחודש שעבר נרצחו בעיראק 2,500 בני אדם בידי בני דתם-שלהם.
 
צילום: AFP
האיסלאם הקיצוני בדרך לגבולות ישראל. דאעש בעיראק צילום: AFP

מי שמבקש להקיש מההיסטוריה על דרכי התנהלותה המטורפת, האכזרית והצפויה של הח'ליפות החדשה-ישנה שהוקמה השבוע ממזרח לישראל, ילמד על כך מתיאוריו של ההיסטוריון סבאג מונטפיורי את הח'ליף אל-חכּים, שעמד בראש ח'ליפות קהיר לפני אלף שנים לערך, בספר 'ירושלים – הביוגרפיה': "בשנת 1000, זמן קצר לאחר שהחל למשול בפועל... הוא ציווה להרוג את כל הכלבים במצרים, ואחר כך להרוג את כל החתולים. הוא אסר אכילת ענבים ודגים ללא קשקשים. הוא ישן ביום ועבד בלילה, ופקד על כל תושבי קהיר לנהוג לפי סדר היום המוזר שלו". זו הייתה רק ההתחלה.

"בשנת 1004 הוא החל לאסור נוצרים ולהוציאם להורג, ופקד לסגור כנסיות בירושלים ולהסב אותן למסגדים... הוא ציווה על היהודים לענוד לצווארם פסלון פרה מעץ שתזכיר להם את עגל הזהב, ולשאת פעמונים שיזהירו את המוסלמים מפניהם.

"נוצרים חויבו לשאת צלב מברזל... הוא שרף את הרובע היהודי בקהיר, וציווה להחריב את כנסיית הקבר בירושלים... בספטמבר של שנת 1009, הרסו אנשי הח'ליף המוסלמי את הכנסייה שבנה קונסטנטינוס עד היסוד, מחקו אותה מעל פני האדמה, והמשיכו במלאכת ההרס בבתי כנסת ובכנסיות נוספות".

מונטפיורי מתאר את הח'ליף אל-חכים כמי שהתעלל גם בבני דתו המוסלמים, אסר על צום הרמדאן, והתנכל לשיעים, כמו גם לסונים. תוך כדי שהוא משוטט אחוז טירוף ברחובות קהיר, ציווה אל-חכים לטהר את חצרו ולהרוג רבים ממקורביו, בהם מורים, שופטים, משוררים, טבחים וקרובי משפחה שהוא עצמו כרת את כפות ידיהם.

אם אפשר ללמוד עוד משהו מההיסטוריה על פרק הזמן שיידרש לכינון סדר חדש במזרח התיכון, יש לשער כי מדובר בכמה מאות שנים לפחות. 1,500 שנים – זה היה הזמן שנדרש לעמי אירופה לקביעת ההסכמים והגבולות הקיימים ביניהם היום, מאז התמוטטות הסדר שהשיתה עליהם האימפריה הרומאית. בין לבין, הם טבחו זה בזה ללא הרף, עד ש-70 המיליונים שנרצחו, נהרגו ונשרפו במלחמת העולם השנייה, בתוספת שתי פצצות האטום על יפן, הפכו אותם לפציפיסטים מושבעים. לעת עתה.
ארבעת העקרונות

התמוטטות הסדר הישן במזרח התיכון לא הפתיעה את אלה שרחקו או התפכחו מחזון "המזרח התיכון החדש" מבית מדרשו של שמעון פרס בשנות ה-90, וגם מאוטופיית "האביב הערבי" שנטוותה במוחם הרומנטי והעצל של אלה שהפייסבוק הווירטואלי הוא כל עולמם.

בשבוע שעבר הציג ראש הממשלה במכון למחקרים אסטרטגיים, במילים ברורות וקצרות, את ארבעת העקרונות שינחו את תפיסת הביטחון העדכנית של ישראל, כפי שהיא מתבקשת מהתרסקות הסדרים הישנים סמוך לגבולותיה. כל ארבעת העקרונות נשענים על לקחי העבר, ולכן משתמעת מהם רמת ציפיות נמוכה מאוד בכל מה שקשור לכינונם בקרוב של יחסי שלום ואחווה עם שכנינו.
 

צילום: קובי גדעון, לע''מ
תפיסת ביטחון עדכנית. נתניהו צילום: קובי גדעון, לע''מ

עיקרון ראשון קובע כי גבול הביטחון של ישראל עובר ויעבור במשך עשרות השנים הבאות בבקעת הירדן, ולא סנטימטר אחד מערבה ממנו. בהקשר לכך קבע ראש הממשלה כי גדר הביטחון שנבנתה לאורך הגבול המצרי והסורי תוארך אל הגבול עם מדינת ירדן, שיציבותה הפנימית היא נכס אסטרטגי חיוני לישראל.

עיקרון שני קובע שישראל תקיים נוכחות ביטחונית בכל השטח שממערב לירדן, במקביל לשליטה פוליטית וכלכלית של הרשות הפלשתינית בערים הגדולות שעל גב ההר. בכך אימץ נתניהו למעשה את 'תוכנית אלון', שאושרה על ידי מפלגת העבודה בראשותם של גולדה מאיר וישראל גלילי בראשית שנות ה-70.

לאלה החוששים מפגיעה בריבונות הפלסטינית שתמנע הסדרים עתידיים איתה, הזכיר ראש הממשלה את הכוחות שארצות הברית החזיקה ומחזיקה במשך עשרות שנים לצורך שמירת ביטחונה בגרמניה, ביפן ובקוריאה – מה שלא מנע מאותן מדינות לחוש עצמאות, לפרוח ולצמוח.

בהקשר לכך, ראש הממשלה דחה על הסף את רעיון הכוחות הבינלאומיים או הערביים המאומנים על ידי ארצות הברית ככאלה שיחליפו את צה"ל בהחזקת שטחי יהודה ושומרון. בנאומו הודגש כי בכל מקום שבו נדרשו כוחות שכאלה להתמודד עם איום משמעותי כלשהו, הם הובסו באחת. כך קרה לכוח האו"ם בסיני בשנת 1967; לכוחות הפת"ח ברצועת עזה מול חמאס בשנת 2007; לכוח האו"ם, שלא מנע רצח עם בבוסניה בשנת 1995, ולכוחות דומים במקומות אחרים בעולם.

ראש הממשלה נתניהו קבע עיקרון שלישי: קיומו של מאמץ גלוי וסמוי לשיתוף פעולה בין ישראל לירדן, מצרים והמדינה הכורדית של צפון עיראק. נתניהו הצהיר בגלוי על תמיכתו במדינה הכורדית שקמה על חלק מעיראק, כשותפה במאמץ לבלימת הגל האסלאמי הקיצוני בראשותו של הח'ליף החדש אבו-בכּר, המאיים על ארצות האסלאם המתון.

עיקרון רביעי, על פי ראש הממשלה, הוא מניעה מאיראן להגיע לסף גרעיני. נתניהו קבע כי הסכם של פיקוח בלבד הוא הסכם רע, כפי שכבר למדנו מהפיקוח על הגרעין בצפון קוריאה, שלא מנע ממנה את השלמת הפצצה ואף עריכת ניסויים בהפעלתה. על פי העיקרון הזה יש להוציא מידי איראן את היכולת לפתח נשק גרעיני, וקודם כול לסלק את אלפי הסרכזות (צנטריפוגות) שאין בהן צורך להפקת אנרגיה גרעינית לצורכי שלום, ומכאן שהן מיועדות לצרכים צבאיים בלבד.
 

צילום: אלי דסה
צה''ל התכונן. חיילים בחטיבת ''כפיר'' צילום: אלי דסה

כמו את ראש הממשלה, גם את צה"ל לא הפתיעה הקמת הח'ליפות על חלקים מסוריה ומעיראק שהיו ואינן. לזכות מפקדיו
ייאמר כי כבר לפני זמן רב הם חזו את התמוטטות הסדר הישן בסביבתנו ואת משמעויותיו של התהליך הזה למבנה הצבא. לכן נערכו בהתאם למתווה הצפוי של המלחמות הבאות, שככל הנראה תהיינה שונות מאוד מאלו שהורגלנו להן.

גריעתם של מאות טנקים ישנים, הקמת עוצבות קבועות ליד הגבולות ומתן משקל-יתר לרכישת המודיעין, רחוק ומוקדם ככל האפשר, בנוסף לתגבור עוצמת יחידות החי"ר; כל אלה הם חלק מההתכוננות למלחמה הבאה, בתקווה שלא ייאמר גם עליה כי הכוחות שלחמו בה הוכנו למלחמה הלא נכונה.
 
חוסר הוודאות האזורי מטיל על כתפי ממשלת ישראל אחריות כבדה עוד יותר מזו שהייתה מוטלת על כתפיה לנוכח הסדר הישן, שהיה מאיים אך גם מוכר וידוע. לטוב וגם לרע, בהינתן העובדה שיש עמימות וכאוס סביבנו, אין לדעת מה ילד יום. לכן, טוב עשה ראש הממשלה כשהבהיר את עמדותיה של ישראל לאור היום בגלוי ובאומץ.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק