תקשורת טקטית בין זרועית
כחלק מההכנות שעושה צה"ל למלחמות העתיד, מפתחים באגף התקשוב ביחד עם זרועות הצבא, יכולות תקשורת שיאפשרו לדרג הטקטי בכל הזירות לדבר אחד עם השני בצורה ישירה
(צילום: מאיר אזולאי) מערכת IsraelDefense
"זה פרויקט מרכזי שיכול לעשות שינוי בשדה הקרב", מסבירה דורית, שגם הוכרזה כמצטיינת רמטכ"ל על פועלה בפרויקט. "התכנית מאגדת תחתיה 12 פרויקטי פיתוח שונים. המטרה היא לאפשר יכולת העברת קול ונתונים בין אוויר, ים ויבשה בדרגים הטקטיים בקבוע זמן קרוב לזמן אמת. בסיום התכנית, המידע יעבור בצורה ישירה בין הזרועות ויאפשר מרחב לחימה משותף. בסיום התכנית, זרוע היבשה למשל תוכל לראות תמונת מצב אווירית ולהיפך".
היום צה"ל אמנם מאפשר קישור בין זרועי אבל בצורה בלתי ישירה. מערכת בשם "כלים שלובים" משמשת כמעין מתווך מידע בין זרועי. מדובר אמנם ביכולת מתקדמת, אולם בתקשוב רוצים קשר ישיר ללא מתווכים. בצורה כזו ניתן יהיה לשפר את מהירות העברת הנתונים. "אם יוצאים למבצע, כולם צריכים לראות את אותה תמונת מצב. נניח שכוח קרקעי רוצה להזמין תקיפה אווירית, הוא יסמן במפה נ"צ ותוך שניות המידע יתורגם למשימת תקיפה עבור חיל אוויר. היכולת הזו לא קיימת", מסבירה דורית. "המטרה שלנו היא לייצר קישוריות ישירה. הכל בתשדורות מוצפנות".
צריך לזכור כי בלחימה א-סימטרית זמן חיות מטרה הוא כ-30 שניות ולעיתים פחות מכך. בזמן הזה אותה חוליית טילים של החמאס יוצאת, מבצעת ירי, ונכנסת למסתור. לחילופין, אפשר לדמיין אותו תרחיש בלבנון, עם חוליית נ"ט של חיזבאללה. בפרק הזמן הזה חייבים לסגור מעגל ירי ולוודא שהמטרה הושמדה. זה משאיר מספר שניות לרכישת מטרה, ביצוע ירי, וקבלת משוב.
"אגף התקשוב מיקם עצמו כרגולטור. הוא מכיר בעצמאות של כל זרוע והשיתופיות הטקטית נעשית בשיתוף פעולה. כולם מבינים שזה צורך קיים, וכולם התעלו מעל הפוליטיקה הארגונית בשביל להשיג זאת".
קישוריות בשכבות
בהפשטה, ניתן לחלק את הקישוריות הטקטית לשלוש שכבות. שכבת ניתוב המידע, שכבת התקשורת ושכבה עילית של מערכות שליטה ובקרה שמציגות את המידע למשתמש. כיום, בכל זרוע השכבות הללו מורכבות מרכיבים שונים וחלק ממאמץ הפיתוח הוא לשכפל בין הזרועות את הרכיבים המוצלחים מכל שכבה. כך תיווצר בצה"ל האחדה בין שכבות התקשורת על בסיס רכיבי התוכנה הטובים ביותר הקיימים היום. בצורה כזו תשמר קישוריות זרועית וגם בין זרועית.
בשכבת הניתוב מתבססים על רכיבים הקיימים בזרוע היבשה, ובשכבת התקשורת על רכיבים הקיימים בזרוע האוויר. מעל לשתי השכבות הללו, יפעלו מערכות השליטה והבקרה של צה"ל שיאפשרו לכל זרוע ולמטכ"ל להיות שותפים לאותו מידע ואותה תמונת מצב. "אחד הפרוייקטים בתכנית הוא ייצור תשתית מיפוי אחודה שתאפשר נקודת ציון מדויקת לסגירת מעגל ירי. מדובר בפרויקט שנקרא 'נ"צ מדויק'. היום כל זרוע משתמשת בתשתית אחרת, ולעיתים נוצרים מצבים שירי יכול לפספס מטרה בעשרות מטרים בגלל חוסר אחידות בתשתית המיפוי. את זה רוצים לשנות", מסבירה דורית.
"בנוסף, אנו גם מפתחים מודם טקטי במסוקים. פיתוח שיאפשר העברת נתונים בין מסוק לרמת גדוד ומטה בצורה ישירה". פיתוח נוסף, הוא מקמ"ש שיותקן על מל"ט ויאפשר למפעיל לדבר ישירות עם כוח קרקעי ולהעביר לו נתונים כמו חוזי או נתוני מיפוי. "אנחנו מבינים שמדובר בתחום מרכזי בצה"ל. המקמ"ש על המל"ט יוכל לספק תקשורת לטווח של מאות קילומטרים בלי לשנות את אמצעי הקשר שנמצאים היום בשימוש בזרוע היבשה", אומרת דורית.
בנוגע לשילוב המודיעין בתקשורת הטקטית, מסבירים באגף התקשוב כי בשל הצורך בניתוח, עיבוד ומחקר של החומר המודיעיני שלוקח זמן, התקשורת עם המודיעין תעבור במערכת תקשורת אסטרטגית. בצורה כזו מערכות השו"ב יקבלו מחד מידע טקטי על מה קורה בשטח ומאידך מידע מודיעיני שיסביר את התמונה בצורה עמוקה יותר על מנת לקבל החלטה מושכלת.
התהליך המבצעי במרכז
לצורך הפרויקט אופיינו 18 תהליכים מבצעיים בין זרועיים שעבורם צריכה להיבנות יכולת של תקשורת טקטית. את הפיתוח חילקו ל-12 בלוקים. חלקם, כמו זה שמאפשר קישוריות ישירה, מל"ט-חי"ר כבר הושקו, ויתר הבלוקים יושקו עד 2017. "עשינו תהליך אפיון עם האנשים המבצעיים. אפיינו את התהליך המבצעי עד רמת יישות המידע והשדות שירכיבו אותה. התהליך המבצעי מתחיל בפקודת המבצע ונסגר במשוב מהשטח", מסבירה דורית. "מלבנון השנייה (2006) ועד עמוד ענן (2012) תפוקת המטרות של צה"ל עלתה בסדרי גודל. חלק גדול מההישג הזה הוא אודות ליכולות התקשוב שאנחנו מפתחים באגף". ההיקף הכספי של הפרויקט מוערך במאות מיליוני ש"ח, והוא יספק יכולות של הזרמת וידאו חי מהשטח (סטרימינג) בפורמט HD, תקשורת מוצפנת, שכבת ניתוב עם יכולות מתקדמות של הגנת מידע, שרידות וולידציה של המידע המועבר.
"אנחנו מפתחים גם מנגנונים שיודעים להכיל אירוע סייבר בצורה שתמנע התפשטות התקפה לשאר הזרועות. לצד הגנת מידע, אנחנו צריכים גם לדעת להבטיח את התקינות של ישות המידע. כל יישות מורכבת מכמה שדות וצריך לוודא שהיישות קיבלה את המידע שהועבר אליה. היא גם אמורה לשקף סטטוס זמינות עדכני (ירוק/אדום) למשתמשים", מסכמת דורית.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם