הדמוקרטיה במיאנמר – המבחן למדיניות החוץ של אובמה

הממשל האמריקאי טוען שהמדינה האסייתית היא הדוגמה מספר 1 לרפורמה משמעותית, אבל המבקרים קצת מפקפקים במהלכי הנשיא

Washington Post
אנני גוון ודויד נקמורה | 7/7/2014 22:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ינגון, מיאנמר: נשיא ארה"ב ברק אובמה סימן באחרונה את מיאנמר (בורמה) כניצחון של מדיניות החוץ האמריקאית – זו מדינה שפרצה החוצה מתוך עשורים של שלטון צבאי ופנתה לעבר המערב, באופן חלקי תודות לדיפלומטיקה האמריקאית.

עוד חדשות מהעולם ב-nrg:
- עיראק: מפקד בכיר בצבא נהרג מאש "דאעש"
- ניגריה: 63 נערות שנחטפו ע"י בוקו חראם נמלטו
- דונייצק: הצבא מוסיף להתקדם, המורדים מתבצרים

אם מיאנמר תהפוך להצלחה, הנשיא האמריקאי הסביר לקדטים באקדמיית "ווסט פוינט" לאחרונה, "אנו נשיג שותפה חדשה, מבלי שהיינו צריכים לירות ולו פעם אחת". אבל שנתיים לאחר שאובמה ערך ביקור היסטורי במדינה הדרום-מזרח אסייתית, ההישג הזה נתון בסכנה.

 
צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
כניסת סוכנויות מכירת רכבים חדשות. אשת מכירות מדברת עם מקומי צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט


ממשלת מיאנמר נוקטת באמצעים חמורים נגד התקשורת. הפרלמנט שוקל קבלת חוקים שיגבילו את חירויות הדת. ומנהיגת האופוזיציה הנערצת אונג סאן סו קי, אשר קיבלה בברכה את אובמה לביתה ב-2012, נותרת כבולה מבחינת חוקתית מלרוץ לנשיאות, בו בזמן שהמדינה מתכוננת לבחירות מכריעות בשנה הבאה.

המצב החמור ביותר שורר במחוזות המערביים במיאנמר, שבהם חיים יותר מ-100 אלף מוסלמים מפלג הרוהינגה כאסירים של ממש, עם גישה מועטה לשירותי בריאות ומזון. התנאים המידרדרים במהירות עוררו את טומס אוג'אה קוינטנה, דווח מיוחד של האו"ם לזכויות האדם לשעבר, לומר באפריל שיש "מרכיב של ג'נוסייד" במצוקתם של בני הרוהינגה.

המכשולים הללו העלו את הסיכון לביטול ביקורו המתוכנן של אובמה בוועידה אזורית במיאנמר בנובמבר, שבמסגרתה קיווה הממשל האמריקאי להציג את ההתקדמות במדינה כחלק מאסטרטגיית "האיזון מחדש" של ארה"ב באסיה. כעת אפילו כמה מבני בריתו של אובמה בגבעת הקפיטול החלו לשאול את עצמם אם הממשל לא מיהר מדי לחבק את המנהיגות של מיאנמר.

"יש לנו מחויבות מוסרית, למרות האפשרויות לרווחים פוליטיים באמצעות שיפור הקשרים (עם מיאנמר)", אמר נציג הקונגרס ג'וזף קרולי, אשר הציע חוק שיגדיל את הסיוע האמריקאי לרפורמות בזכויות האדם בעולם. "יש לנו יחסים עם בורמה, אבל רק אם הם מכבדים את זכויות אדם ואת שלטון החוק".

מיאנמר כבר איננה הרודנות שהיא הייתה לפני חמש שנים, כשלא אפשרה בחירות חופשיות או ביקורת פומבית על הממשל. הממשלה שחררה על תנאי מאות אסירים פוליטיים, חיסלה את הצנזורה ואפשרה קיום של פרלמנט נבחר באמצעים דמוקרטיים. דובר הנשיא, יה הטוט, אומר שמבקריו אינם זוקפים לטובתו את הקרדיט על מה שהמדינה כבר עשתה.

בכירים אמריקאים אמרו שאובמה יבהיר לנשיא טהין סיין כי ממשלתו תהיה מוכרחה להתייחס לסוגיות זכויות האדם ולאפשר בחירות דמוקרטיות באמת ב-2015 אם היא מצפה לשמר יחסים טובים עם ארה"ב.

"עד כמה שבורמה עשתה כברת דרך בשלוש השנים האחרונות, הם מגיעים כעת לדברים הקשים באמת", ציין טום מלינוסקי, עוזר למזכיר המדינה האמריקאי בענייני דמוקרטיה, זכויות אדם ותעסוקה. "זו הסיבה לכך שיש בעיות חמורות ופחדים לגיטימיים בנוגע לסיכויים של הצלחה מלאה".
צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
חשש מהידרדרות הטיפול. נשים וילדים ממתינים לטיפול רפואי בבורמה צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
יגואר ומרצדס ברחובות

מיאנמר יושבת במיקום אסטרטגי בין סין והודו. מ-1962 והלאה היא נשלטה על ידי משטרים צבאיים אכזריים וסודיים. ארה"ב הטילה סנקציות כלכליות כבדות לאחר שהצבא הבורמזי הרג אלפי בני אדם במהלך התקוממות של סטודנטים ב-1998.

אבל ב-2010 הממשל האמריקאי החל להבחין בסימנים שלפיהם הגנרלים במדינה מחפשים לפתוח את מיאנמר ולהתרחק מקשריהם הקרובים עם סין וצפון-קוריאה. בין השאר הגנרלים שחררו את סו קי, אשר זכתה בפרס נובל לשלום ב-1991 בשל מאבקה הפרו-דמוקרטי – כשהיא נתונה במעצר בית.

עד 2011 "התקוות להתקדמות היו טובות מאשר בכל זמן בדור האחרון", כתבה מזכירת המדינה האמריקאית לשעבר הילרי קלינטון בספר הזיכרונות שלה, "בחירות קשות", אשר בו הוקדש פרק למיאנמר. היא כתבה ש"הימים המוקדמים הללו של התקדמות רועדת ותקווה לא בטוחה נותרו נקודת שיא בתפקידי כמזכירת המדינה".

כך, מחלקת המדינה פתחה במדיניות של התאמת "פעולה לפעולה", וזיכתה את הממשלה המיאנמרית בפרסים על הרפורמות שלה – וזאת באמצעות הקלת הסנקציות. קלינטון עצמה נסעה למיאנמר ב-2011. בשנה לאחר מכן סו קי נבחרה לפרלמנט, ואובמה היה הנשיא האמריקאי המכהן הראשון לבקר במדינה.

מאז מיאנמר השתנתה במהירות. במשך עשורים המדינה הזו שימרה הילה של מוצב קולוניאלי מעומעם, שבו בניינים מתפוררים ואפשרות מועטה להשיג סחורות מערביות. כעת, בינגון, הבירה המסחרית של המדינה אשר ידועה גם כרנגון, מנופי הבנייה מתחרים בפגודת שודגון המוזהבת וההיסטורית על תשומת הלב של המביט לרקיע. מסעדות המגישות בשר בסגנון אוסטרלי וסושי נפתחות ברחובות, בדומה לסוכנויות רכב של "יגואר" ו"מרצדס".

צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
עינויים נגד האוכלוסייה. מקומי בבורמה צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
עינויים נגד אזרחים

מיאנמר, שבה יותר מ-55 מיליון בני אדם, נותרת אחת המדינות העניות בעולם. ההשקעה הסינית שם עולה בהרבה על זו של ארה"ב – בערך 14 מיליארד דולר, בהשוואה ל-243 מיליון אמריקאיים. חברות מערביות מגיעות באטיות למיאנמר, וזאת בשל בעיות תשתית ומחסור בפועלים מיומנים.

על אף הפתיחות הפוליטית, הצבא המקומי עדיין מחזיק בעוצמה לא רגילה, וזאת במסגרת חוקה שמבטיחה לכוחות המזוינים רבע מהמושבים בפרלמנט ואשר מקצה עמדות מפתח של השרים לקצינים בכירים.

ואכן, פעילי אדם מיאנמרים וזרים חוששים שהממשלה האטה או אולי אפילו הפכה את תהליך ההתקדמות שלה לעבר דמוקרטיה. בפגישתו עם אובמה ב-2012 התחייב טהין סיין ל-11 נקודות של יישום רפורמות דמוקרטיות והגנות על זכויות אדם. אבל פעילים בשטח ומנהיג הקונגרס האמריקאי אומרים שהממשלה למעשה ביצעה רק מעט מאלה.

כך לדוגמה, הנשיא הבטיח להגיע להסכם הפסקת אש במדינת קצ'ין במיאנמר, שרוב אנשיה נוצרים, אשר הינה אחד מכמה אזורים במדינה האסייתית, שבה רוב בודהיסטי, אשר בהם קבוצות אתניות מתעמתות עם הצבא מזה זמן רב.

לדברי פעילי זכויות אדם, מאז שהפסקת האש בקצ'ין התמוטטה לפני שלוש שנים הצבא המיאנמרי שרף כנסיות והשמיד כפרים מקומיים. ארגון זכויות האדם "ביצור זכויות"

טען שהצבא עינה במקום למעלה משישים אזרחים בשלוש השנים החולפות. הממשלה הכחישה את הטענות על עינויים.

ובו בזמן, המצב הפוליטי במדינה הפך מסובך יותר בשל עליית התנועה הבודהיסטית של לאומנים קיצונים, אשר חופשיים לפעול בסביבה שבה הדיכוי פחת. נזירים לאומנים מבקשים להגן על דתם מהתפשטות האסלאם, ודוחקים לייצר חוקים אשר יחסמו נישואים בין-דתיים ואשר יקשו על המרות דת. הנזירים, אשר מגובים בעצומה שעליה חתמו אלפי אזרחים, מעוניינים שאנשים אשר אינם בודהיסטים ימירו את דתם לפני שיינשאו לנשים בודהיסטיות – או שיישאו בעונש מאסר בן עשר שנים. טיוטות החוקים הללו מנוסחות בפרלמנט בסיוע הממשלה, כך טען יה הטוט, דובר הנשיא.

צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
גורדי השחקים מתנשאים לשמיים. קבצן בבורמה צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
פונים דרומה

בנוסף לשאר הבעיות קיימת הסוגיה של הרוהינגה, מיעוט מוסלמי הנרדף כבר זמן רב אשר אנשיו אינם נחשבים אזרחים – למרות שרבים מהם מתגוררים במדינה דורות רבים. ב-2012, אלפים מבני הרוהינגה נעקרו ממקומם לאחר שכפריהם הוצתו בידי בודהיסטים שזעמו על שגברים מוסלמים אנסו לכאורה אישה בודהיסטית.

שנתיים מאוחר יותר, למעלה מ-100 אלף מבני הרוהינגה מתגוררים במחנות צפופים. תנאי הטיפול הרפואי החמירו שם לאחרונה לאחר שהממשלה השעתה את פעילות "רופאים ללא גבולות" וקבוצות סיוע נוספות, וזאת בעקבות שני סיבובי אלימות נוספים – אם כי כעת כמה מהעובדים ההומניטארים החלו לחזור.

יה הטוט אמר ששיחות השלום בין הקבוצות הלוחמות במיאנמר, הנמשכות זמן רב, כוללות גם את אלו שבמדינת קצ'ין, והוא הוסיף שהממשלה מנסה להרגיע את המתיחות בין המוסלמים בני הרוהינגה והבודהיסטים.

הוא ציין כי וושיגנטון צריכה להפגין הערכה גדולה יותר לרפורמות במיאנמר, אשר כוללות את הכלכלה, שנשלטה בעבר בידי הממשלה, ומתן אפשרות לעיתונים לפעול במדינה. "כמה אנשים בקונגרס ניסו להסית את עמוד השער שוב ושוב, במקום להכיר בהתקדמות שלנו", אמר יו הטוט.

אך בכל זאת, השבריריות של הרפורמות הודגשה בחודשים האחרונים בזמן שהרשויות עצרו כמה כתבים מקומיים בהאשמות בדבר מה שקבוצות זכויות אדם מכנות "מניעים מונעים פוליטיים", אשר כוללות השמצה וגילוי סודות מדינה. הממשלה גם ייסדה חוקי רישום נוקשים יותר על העיתונות.

"יש הרבה אנשים בוושינגטון אשר סבורים כי יש סיפור הצלחה גדול במיאנמר", אמר דיוויד מתייסון, חוקר בכיר המתמחה בנעשה במדינה מטעם ארגון "משמר זכויות האדם" הבינלאומי, "אבל יש רמזים רבים לכך שהם פונים דרומה במהירות גדולה".

צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
תושבות בבורמה צילום: פאולה ברונשטיין, וושינגטון פוסט
עצומה חסרת תועלת

הנשיא אובמה מתכנן להעלות את הדאגות בכל הקשור לרוהינגה ולהבטחות של הממשלה שלא התמלאו כשיבקר במיאנמר, אמר בכיר בבית הלבן. "כשאנו מדברים על אג'נדה הדמוקרטיזציה שלנו באסיה, מיאנמר היא הדוגמה מספר אחת", ציין הבכיר, אשר דיבר בתנאי שלא ייחשף בשל הרגישות הדיפלומטית במצב. "זה מהלך גדול, אבל זה מהלך מסוכן. אנו יודעים זאת – וזו הסיבה לכך שאנו ממשיכים להשקיע ביחסים שלנו (עם מיאנמר)".

מפלגתה של סו קי פרסמה עצומה שקוראת לבטל חלק מהחוקה אשר מעניק לצבא וטו על שינויים חוקתיים שיוכלו לפתוח את הדלת לרפורמות משמעותיות יותר. במהלך יום לוהט במרכז העיר ינגון, מתנדבים ישבו מחוץ למטה המפלגה ואספו חתימות לעצומה – פעילות שלא היה ניתן לשמוע עליה בימי החונטה הצבאית ששלטה במדינה.

מוסיקה שהיללה את סו קי התפוצצה ברמקולים. לא נראה שאיש פחד לדבר בקול רם, אם כי אדם אחר אשר לבש חולצת טי פרו-דמוקרטית ביקש שלא יצלמו אותו. אחת המפגינות הפרו-דמוקרטיות, זין מאר אונג, אמרה שהיא ופעילים אחרים הוטרדו על ידי מסרונים אנונימיים ואיומים בהרג לאחר שביקרו את ההצעה על החוק נגד נישואים בין-דתיים. היא מודאגת שהעצומה לא תעבוד, משום שהצבא לא רוצה לוותר על כוחו.

"אנו חושבים שהרפורמות שלהם נעצרו", היא אומרת, "אנו חושבים שהליברליזציה נגמרה ושהמשטר לא מעוניין לוותר על כוחו באמצעות בחירות דמוקרטיות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק