נעלמים מהכיתה: 1 מכל 3 תלמידים בסכנת נשירה
המנהלים לא מדווחים על היעדרות ולמשרד החינוך אין מדד להיעלמות התלמידים – נתונים חדשים חושפים נשירה סמויה בהיקף מדאיג
הנתון עלה בוועדה לאחר שפורסמו נתונים סותרים, כביכול, המצביעים על ירידה משמעותית
יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, אמרה בתום הדיון כי הנשירה חומקת בעיני הציבור ומערכת החינוך כיוון שאין מדד שנועד לבחון אותה. "אמנם שיעור הנשירה הגלויה מבית הספר נמצא בירידה, אבל מסתבר שאין מדד אמתי לנשירה הסמויה, והדבר צריך להדאיג את כולנו", ציינה ח"כ לוי-אבקסיס.
"כיו"ר הוועדה אמליץ למשרד החינוך לפעול להקמת מסד נתונים אמיתי לגבי היעדרויות תלמידים ותפקוד התלמידים במערכת החינוך כדי שנוכל לקבל תמונת מצב ונבין איפה צריך להשקיע יותר כדי להשאיר כמה שיותר תלמידים במסלול הנכון".
משני מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי מכון "ברוקדייל" ומרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגשו בימים האחרונים ליו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) עולה כי להערכת משרד החינוך, כ-30% מכלל הילדים ובני הנוער הם בעלי מאפיין אחד או יותר ממאפייני הנשירה הסמויה, כש-150 אלף תלמידים נמצאים בדרגות סיכון נשירה שונות, זאת בנוסף לתלמידים המוכרים לקציני הביקור הסדיר של מערכת החינוך.
על פי ממצאי המחקר של מכון "ברוקדייל", בשנת 2012 דיווחו 42% מהתלמידים בישראל בגיל 15 על ניתוק מסוים ממערכת החינוך, 15% מהם דיווחו על ניתוק התנהגותי (היעדרויות מרובות ואיחורים), 24% דיווחו על ניתוק רגשי (תחושת חוסר שייכות וניכור לבית הספר) ו-22% דיווחו על ניתוק קוגניטיבי (התייחסות שלילית ללמידה).
בהסתכלות על העשור האחרון נמצאה דווקא ירידה משמעותית בקרב התלמידים בני ה-15 בכל הקשור להיעדרויות מבית הספר (מ-33% בשנת 2002 ל-15% בשנת 2012) ואף נרשמה ירידה בנשירה הגלויה מבית הספר, אך עם זאת, בהשוואה למדינות ה- OECD מעלה המחקר כי התלמידים הישראלים ניצבים במקום השלישי מבין מדינות הארגון בריבוי היעדרויות מבית הספר.
כרמית פולק-כהן, נציגת המועצה לשלום הילד שנכחה בדיון, ציינה כי על פי הערכת המועצה לשלום הילד ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התופעה רחבה הרבה יותר בהיקפה כפי שתואר במחקר האחרון.
עוד התברר כי במערכת החינוך קיים מחסור חמור בקציני ביקור סדיר האחראים לאתר תלמידים שנעדרים מבית הספר מסיבה כלשהי ולמנוע את נשירתם ממערכת החינוך, בין היתר לאור התנאים הירודים שמציעה משרת קצין ביקור סדיר, בהשוואה למשרת מורה מהשורה כגון ירידה במספר שעות העבודה השבועיות לעומת משרת מורה ושכר חודשי נמוך משמעותית ממשרת מורה.
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בחודש ינואר האחרון, נמתחה ביקורת על טיפולן של הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בבני נוער מנותקים ממסגרת חינוכית.
הדו"ח העלה כי, כבר בשלב איתור התלמידים הנושרים, מנהלי בתי הספר לא דיווחו לרשויות על תלמידים שנעדרו מהלימודים, ומנגד נמצא כי מנהלי מחלקות החינוך בעיריות אלה לא התרו בכתב במנהלי בתי הספר שלא דיווחו וגם לא הודיעו על כך למשרד החינוך. "מעבר לאי-עמידה בהוראות הדין, אי-דיווח על היעדרות מלימודים מונע ממערכת החינוך אמצעי חיוני לאיתור תלמידים נושרים בסמוך למועד נשירתם, מונע את האפשרות לעקוב אחר כל התלמידים הנושרים ומקשה על הניסיון להחזירם למסגרת לימודים." נכתב בדו"ח.
בביקורת נמצא גם כי קציני הביקור הסדיר (קב"סים) בחלק מהרשויות שנבדקו, לא בדקו את יומני הנוכחות שבתי הספר חייבים לנהל ולא ערכו ביקורי בית בבתי תלמידים שלא היו רשומים במוסדות החינוך, זאת למרות היותם אמונים על החזרת בני הנוער למסגרות החינוכיות. בדו"ח המבקר נמתחה ביקורת גם על שלב הטיפול בבני הנוער הנושרים ונמצא כי במקרים רבים חלף זמן רב מהרגע שבו אותר הנער הנושר ועד לרגע בו החל הטיפול בו.
עוד העלה הדו"ח כי בכל שלוש הרשויות שנבדקו, לא היתה תכנית טיפול מסודרת, ופעמים רבות נקטע הרצף הטיפולי. "הליקויים שנמצאו באיתור הנושרים ממסגרות חינוך, במניעת הנשירה ובטיפול בבני נוער נושרים שאותרו, עלולים לגרום להידרדרות במצבם של בני הנוער הנזקקים ולפגיעה בשילובם במערכות החינוך", סיכם המבקר.
"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הימנעותן של העיריות לפעול לאיתור בני נוער מנותקים שרשומים למוסדות חינוך מחוץ לעיר, הימנעות שמותירה את בני הנוער המנותקים ללא טיפול ועלולה לחשוף אותם לנגעי עבריינות וסמים ולגרום להידרדרות נוספת במצבם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם