האמצעים שיובילו לניצחון
"צוק איתן": מילון המונחים
מערכת IsraelDefense
החמאס ניסה לאזן את העליונות הצבאית הישראלית באמצעות ירי מתוך ריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית, שישתק את החיים בישראל (ובנתב"ג) אבל לא הצליח לו. מבחינות רבות, "צוק איתן" הוא "עימות לדוגמא" של העידן החדש, שמביא לידי ביטוי בפעם הראשונה שורה של טכנולוגיות שפותחו בתעשיות הביטחוניות בישראל מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006: לא רק "כיפת ברזל", אלא עשרות אמצעים נוספים, שהבשילו ומאפשרים לצה"ל לאסוף מטרות מהשטח ו"לחלק" אותם בזמן אמת בין אמצעי תקיפה מדויקים שונים.
חלק מהאמצעים האלה עדיין חסויים, למרות שנעשה בהם שימוש אינטנסיבי בימים האחרונים. מבין המשתנים הרבים המשפיעים על המערכה, להלן אינדקס "צוק איתן" הראשון:
אלמוז, מוטי: דובר צה"ל, תת אלוף, הגיע למסכים שלנו עם רקע מקצועי אפסי אחרי קריירה פיקודית (בעיקר בהנדסה קרבית ובמנהל האזרחי). עובר מסך יחסית בסדר, ועומד בראש מכונת תעמולה משוכללת, שהפציצה את התקשורת הישראלית עם אינספור קטעי וידאו (עם חדירות פה ושם גם לתקשורת הבינלאומית ואפילו לאל-ג'זירה).
בורות שיגור: האתגר המבצעי הקשה ביותר לצה"ל ? לאתר ולהשמיד בורות בטון שהוכנו מבעוד מועד, ובהם משגרי רקטות מכוונים לעבר ישראל. חלק מהבורות מוקמו בין בניינים רבי קומות, בלב עזה. החמאס והג'יהאד האיסלאמי התחילו את "צוק איתן" עם 9000 רקטות ב-3000 בורות, בערך. שליש מהבורות ומהרקטות הושמדו מהאוויר עוד לפני שהופעלו. כאלף רקטות מסוגים שונים נורו לעבר ישראל בעשרת הימים הראשונים של "צוק איתן". נשארו בעזה בערך 4500 רקטות.
גנץ, בני: רב אלוף, מהפחות מתלהמים בתולדות רמטכ"לי צה"ל. התחיל עם "עמוד ענן" ויסיים עם "צוק איתן". שומר על גישת המטה הכללי מאז "לבנון השנייה"- לא "לדחוף" לפעולה קרקעית נרחבת, אלא להציג לדרג המדיני "קשת של אפשרויות ומשמעויות". שראש הממשלה והשרים יחליטו.
דף, מוחמד: מבוקש מספר אחד, רמטכ"ל החמאס. שרד איכשהו לפחות ?יסיון חיסול אחד שבו נפצע קשה בעשור שעבר (כנראה חייו ניצלו בנס אפילו פעמיים). חזר לפעילות בפול טיים ג'וב לאחר החיסול של ראש הזרוע הצבאית אחמד ג'עברי, בפתיחת מבצע "עמון ענן" ב-2012. מוחמד דף הוא הבוס האמיתי של רצועת עזה. התנגד, כצפוי, ליוזמה המצרית להפסקת אש. יחוסל במוקדם או במאוחר על ידי צה"ל והשב"כ.
הפתעות: בזמן ששני הצדדים החליפו מהלומות אש, נעשה ניסיון להפעיל "הפתעות" שישפיעו בעיקר על המורל. כל הפתעות החמאס נכשלו במשך עשרה ימים: מנהרת הלחימה מרפיח נחשפה ופוצצה, כלי הטיס הבלתי מאוישים הושמדו, וגם פעולת הקומנדו ימי הסתיימה במטווח על הקרקע. החמאס ניסה להפתיע ממנהרה גם ליד קיבוץ סופה, ממש לפני הפסקת האש של יום חמישי. ההפתעה של צה"ל לחמאס ב"צוק איתן" הייתה ירי מכוון אל בניינים שבהם מתגוררים מפקדים מהדרג הצבאי הנמוך והבינוני ("מתקני פיקוד" ? ע"ע). הירי היה איתות לחיזבאללה, שישראל תתקוף גם את המפקדות שלו, בלב הערים הלבנוניות, במלחמת לבנון השלישית.
"הקש בגג": פעם, מפתחים צבאיים הפעילו את כל הידע שלהם בניסיון לייצר פצצות כמה שיותר קטלניות. בעידן של הלחימה בסביבה האורבאנית, שם המשחק הוא גם "פצצות מופחתות". פצצות כאלה, שפותחו על ידי ישראל, שימשו כדי להזהיר אוכלוסייה פלסטינית ולפנות אותה מאזורים שעמדו להיות מותקפים על ידי פצצות אוויר-קרקע חצי טון, במסגרתה נוהל שנחשף לציבור בשם "הקש בגג". במקביל לפצצות המופחתות נעשות גם שיחות טלפון (צה"ל עושה שימוש בנוהל הזה כבר כמה שנים טובות).
הרתעה והכרעה: מושגים קלאסיים מן העולם הצבאי שרלוונטיים פחות לעימותים בעידן הנוכחי. בצה"ל נוהגים להבחין בין מבצעים שנועדו למוטט אויב ולקחת ממנו את כל היכולות הצבאיות שלו (כמו מבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון ב-2002-3) ובין מבצעים שנועדו להרתיע אויב שלא להשתמש בכוח שלו, על ידי "גביית מחיר". "צוק איתן" הוא מהסוג שנועד להרתיע. באופן פרדוקסאלי, לישראל אין עניין למוטט את שלטון החמאס בעזה. המצב הרצוי הוא חמאס מוחלש מכדי לתקוף את ישראל, אך חזק מספיק כדי לאכוף על "ארגונים סוריים ברצועת עזה הפסקת אש.
"חופת אש": חמ"ל במפקדת פיקוד הדרום, שכולל את נציגי כל זרועות צה"ל והשב"כ, וממנו מנוהלים כל אמצעי התקיפה ברצועת עזה, לא כולל הסיכולים הממוקדים, שמנוהלים מחמ"ל.
חיל האוויר :עיקר הנטל הוטל עליו (גם) הפעם.
חיל הים: משתתף בלחימה באמצעות ירי טילי "תמוז" ותותחים מהחוף אל הים ובאמצעות פשיטות של הקומנדו הימי על מתחמי שיגור רקטות. רק פשיטה אחת מתוך כמה פורסמה, בגלל שנפצעו בה ארבעה מהלוחמים.
יעלון, משה: שר הביטחון זירז במכוון את סיבוב הלחימה הנוכחי מול החמאס והג'יהאד האיסלאמי, באמצעות מדיניות אש וחיסולים תקיפה, כאשר החלו טפטופי רקטות ומרגמות בחודש שעבר, במקביל למבצע "שובו אחים" ביהודה ושומרון.
כטב"מ (מזל"ט): הרבה יותר משמעותי בשורות צה"ל מאשר הגימיק של החמאס: הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שבה בוצעו במבצע כלשהו הרבה יותר שעות טיסה של כלים לא מאוישים מאשר של מטוסים מאוישים. לפי העדויות בעזה, המטוסים הלא מאוישים משמשים גם לתקיפת מטרות.
"כיפת ברזל": שיתוף פעולה של רפאל ושל התעשייה האווירית. המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת) ומהערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, הגדילו את מספר הסוללות הפעילות מ-6 ל-9 תוך כדי לחימה.
לוחמה פסיכולוגית: שני הצדדים נוטים לייחס חשיבות מוגזמת ללוחמה הפסיכולוגית. מתקפת הודעות ה-סמס תוך כדי לחימה הייתה במידה רבה פאתטית.
לוטם: גוף פחות מוכר לציבור הרחב, למרות שמדובר ביחידה הטכנולוגית הגדולה ביותר בצה"ל. אחראי לחיבור בין כוחות האוויר, הים והיבשה, במסגר תפיסת "צה"ל רשתי" שיושמה לראשונה.
לת"ק : לוחמת תת קרקע, על פי המינוח הצה"לי המקובל. האיום מספר אחד על צה"ל הוא רשת של מנהרות של 2-3 קילומטר שמתחילות ברצועת עזה ויוצאות בישראל. המנהרות נבנות בסיוע מלט שישראל מכניסה לרצועת עזה. על מנת להשמיד את המנהרות חייבים להיכנס לתוך רצועת עזה. הימאס ניסה להפעיל בלחימה שתי מנהרות, בכרם שלום ובסופה. גם החיזבאללה חפר מנהרות לאורך גבול הצפון.
מב"מ: מערכה שבין המלחמות. המאמץ הסיזיפי לסכל הברחות נשק בין סיבובי עימות שונים, מתפרס על פני כל רחבי המזרח התיכון, ואינו נפסק לרגע.
מודיעין: אגף המודיעין נמצא בראש סדר העדיפויות של צה"ל והוא היחיד שתקציביו רק הולכים וגדלים משנה לשנה. הביא תפוקות יפות, אבל שוב הוכח כי אי אפשר לסמוך על מודיעין במאה אחוז. צה"ל לא ידע מראש על הפריסה המלאה של מערכי הרקטות ברצועת עזה (אם כי העריך שיש רקטות גם לטווחים של 160 ק"מ).
מז"י : מפקדת זרוע היבשה במטה הכללי. הרלוונטיות שלה למה שקורה בשדה הקרב נמוכה. אינה מפעילה את הכוח הצבאי אלא רק "בונה" אותו. מז"י תאוחד כנראה עם אגף הטכנולוגיה הלוגיסטית (אט"ל).
מזל: מרכיב מרכזי בלחימה בסביבה אורבאנית. אילו אחת הרקטות שחדרו את מעטפת "כיפת ברזל" הייתה גורמת לנפגעים רבים בעורף, הכול היה יכול להראות אחרת.
מילואימניקים: שוב התגייסו בהמוניהם ושוב הוכח כי הזיכרון הישראלי אינו מהמשובחים. חלק מהמילואימניקים שנשלחו לקו הצפוני כדי להחליף שם את כוחות הסדיר שרוכזו ברצועת עזה, לא התאמנו יותר משנתיים, בגלל קיצוצי תקציב הביטחון. למרבה המזל, הם לא נדרשו להפגין את היכולות המקצועיות שלהם, בינתיים. הוחלט להכניס את המילואימניקים לפעילות מידית, גם כדי שלא יתלוננו שגייסו אות לשווא, כמו ב"עמוד ענן".
"מעיל רוח": מערכת שמיועדת ליירט טילים נגד טנקים, כמו ש"כפית ברזל" מיירטת רקטות קרקע-קרקע. הופעלה על ידי טנק אחד שהותקף ב"צוק איתן" סמוך לגדר המקיפה את רצועת עזה.
"מפת כאב": רשימה שהוכנה בפיקוד הדרום עוד לפני המלחמה, כדי לדרג מהם היעדים שפגיעה בהם תפגע בחמאס הכי הרבה. הכי בולטים במפה - הבתים הפרטיים של ראשי ומפקדי החמאס, שהותקפו כולם. מתקני פיקוד: השם שניתן לצה"ל לבתים פרטיים של מפקדים בחמאס ובג'יהאד האיסאלמי, כדי להצדיק מבחינה משפטית פגיעה בהם. מה שמאפיין את הבתים זה שיש בהם אמצעי קשר וחמ"לים.
נא"ה: נטרול אפקטיביות האש ? כך מכנים בצה"ל את המאמץ הכולל מול הרקטות, שכולל מרכיבי הגנה והתקפה.
נז"א: נזק אגבי, החשש הגדול הוא שנפגעים אזרחיים רב?ם ישמטו את הלגיטימיות הבינלאומית לפעולת צה"ל. ניתוח ראשוני מעלה ששיעור האזרחים ההרוגים בעזה עומד פחות או יותר על 50 אחוזים מכלל ההרוגים. בצה"ל יש לא מעט מפקדים שמתלוננים כי בשל חשש מוגזם מ"נז"א", הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, פסל יעדים חשובים לתקיפה מבחינה מבצעית.
"פותר שמיים": מערכת השליטה שמאפשרת לחיל האוויר "לתקתק" מטרות, וגם להעביר חלק מהן לתקיפה על ידי כוחות הים או היבשה.
פיקוד העורף: "נשחט" בדוח מבקר המדינה אחרי מלחמת לבנון השנייה. ביחד עם המשטרה וגופי חירום נוספים, הצליח לשמור הפעם על שגרת חיים מרבית לצד משמעת התגוננות גבוהה של האוכלוסייה. הצלחה גדולה.
שב"כ: הלחימה מתנהלת בטריטוריה המודיעינית שלו. שיתוף הפעולה עם אגף המודיעין בצה"ל הוא מעולה, אבל לעיתים השב"כ הופתע על ידי צה"ל יותר מאשר על ידי החמאס (למשל, לא כל אנשי השב"כ ידעו מאש על הפשיטה של הקומנדו הימי בצפון רצועת עזה, שבה נפצעו ארבעה מלוחמיו). בחמ"ל עם עשרות מסכים, שממוקם במטה השב"כ במרכז הארץ, מתבצעים מבצעי סיכול ממוקד של המחבלים הבכירים ביותר. בקיצור נמרץ זה עובד כך: לאחר שעות של מעקב אחרי יעד כשלהו, באמצעות אינספור אמצעי מודיעין, מאשרים אנשי השב"כ ואגף המודיעין בצה"ל (שנמצאים איתם) כי אכן מדובר במבוקש, שחוטף מיד טיל.
תורג'מן, סמי: אלוף פיקוד הדרום. מפקד זרוע היבשה וקצין שריון ראשי לשעבר. מנהל הלחימה, בתכל'ס. לא ראיתם אותו הרבה בטלוויזיה? זה בגלל שדובר צה"ל מיעט לשלוח מפקדים אל המיקרופונים, והעדיף "שיחות רקע".
תיקו? לא הפעם. בעימות הזה החמאס נוצח.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם