קרב עד הסוף
צה"ל נגרר ללחימה הקרקעית בעזה מתוך ידיעה שהמחיר עלול להיות כבד. אבל למרות האבידות הקשות היתרון הטכנולוגי וכוח האדם האיכותי עדיין נמצאים בצד הישראלי בצורה מוחלטת. פרשנות
מערכת IsraelDefense
במובנים רבים, מבצע "צוק איתן" הופך דומה למלחמת לבנון השנייה הרבה יותר מאשר הוא דומה למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ב-2009 או למבצע "עמוד ענן" ב-2012. קצב הרקטות שיורה החמאס מאז תחילת המבצע אינו נופל מהיקף השיגורים של חיזבאללה ב-2006, וגם הפעולה הקרקעית מלווה בהתנגדות עיקשת, שמזכירה את הקרבות העזים של צה"ל בסלוקי ובע'נדוריה ביומיים האחרונים של "לבנון השנייה".
מה שהופך את "צוק איתן" למערכה קשה הרבה יותר מאשר "עופרת יצוקה" זה ההתחזקות של החמאס: הארגון ניצל את התקופה שבה האחים המוסלמים שלטו במצרים כדי להקים תעשיה צבאית של ממש ברחבי הרצועה (עם ציוד חריטה מתקדם) וכדי להבריח כמות גדולה של טילים נגד טנקים, כולל טילי נ"ט מתקדמים מסוג קורנט (תוצרת רוסיה) שהועברו מסוריה עוד לפני שפרצה שם מלחמת האזרחים.
בימים האחרונים התחוללו עשרות קרבות בכל רחבי רצועת עזה. צה"ל נהנה בכל הקרבות מעליונות מודיעינית ואווירית מוחלטת, אבל הקרבות ב"מרחק אפס" מבטלים רבים מיתרונותיו, ונותנים יתרונות לכוח הגרילה התוקף, בעיקר כאשר הוא מגיח מתוך אינספור המחילות שנבנו במשך שנים.
מה שהשתנה מאוד מאז מלחמת לבנון השנייה זה התפקוד של הצד הישראלי: מערכת הביטחון מצאה מענה טוב בצד של העורף (באמצעות פיקוד העורף ו"כיפת ברזל"), המטה הכללי והדרג המדיני מנהלים את המערכה היטב (הוחלט על גיוס מילואים כבר בתחילת הדרך, והמעבר לשלב הקרקעי בוצע בזמן ובצורה חזקה ולא מהוססת, כמו ב"לבנון השנייה").
ניתוח ראשוני מעלה כי החמאס גרר את צה"ל לתוך הלחימה הקרקעית, משום שלא הצליח לגרום לנפגעים בהיקף משמעותי בצד הישראלי, כאשר הלחימה התבצעה מבחינתו רק מרחוק. יתירה מכך: החמאס שולח את לוחמיו למלחמה פנים מול פנים מול כוחות צה"ל, ונאבק על המנהרות תוך שהוא משלם מחיר כבד בנפגעים.
אבל זה שהחמאס הוא הצד היוזם בעימות העקוב מדם אינו אומר שקיבל החלטה נכונה: היתרון הטכנולוגי וכוח האדם האיכותי עדיין נמצאים בצד הישראלי בצורה מוחלטת. אנחנו סופרים את מתינו, אבל בצד השני היקף הנפגעים בקרבות גבוה פי כמה. כאשר תושג הפסקת אש סביר להניח כי יתברר לחמאס שהאסטרטגיה שלו כשלה, ושמערכי לחימה (ובעיקר המנהרות) שהוכנו במשך שנים באמצעות הון אנושי ותקציבי עתק, ירדו לטמיון.
החמאס יתקשה לחדש את כוחו כאשר על המעברים ברצועת עזה שולט כיום השלטון המצרי החדש, ששונא אותו יותר מכל. מבצע צוק איתן יסתיים בסופו של דבר בפשרה שתציג מצרים או בהחלטה על הפסקת אש של מועצת הביטחון באו"ם.
עד אז, צפויים לצה"ל עוד לא מעט קרבות קשים.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם