טירקל: הגבלת צה"ל לפי הדין הבינלאומי טובה לנו
השופט בדימוס יעקב טירקל, מי שעמד בראש הוועדה לבחינת אירועי ה'מרמרה', מודה כי השינויים שהוביל בעניין בדיקת אירועים שבהם נפגעים חפים מפשע כובלים את ידי הלוחמים, אך לדעתו כך ראוי
מדובר צה"ל נמסר כי תחקיר האירוע החל מיד לאחר הדיווח על הנפגעים. "באזור הותקף יעד שבו שהו פעילי טרור, והתבצעה ממנו פעילות טרור. במידה ואכן נפגעו אזרחים בלתי מעורבים, הרי שמדובר באירוע טראגי", נאמר בהודעה.
עוד פורסם כי מראשית המבצע פועל צוות בראשות האלוף נועם תיבון, שמטרתו לחקור באופן מיידי תקריות דומות שבהן נהרגים אזרחים בלתי מעורבים, וכי הצוות נפגש ישירות עם הרמטכ"ל לצורך הפקת לקחים להמשך פעילות צה"ל נגד ארגוני הטרור.
מדובר ככל הנראה באימוץ חלקי של אחת ההמלצות של חלקו השני של דו"ח ועדת טירקל. כזכור, ועדת טירקל הוקמה ביוני 2010 כדי לבחון את אירועי השתלטות לוחמי השייטת על ספינת ה'מרמרה' הטורקית, שניסתה לפרוץ בכוח את הסגר הימי שהוטל על עזה.
בחלק הראשון והמפורסם של הדו"ח קבעה הוועדה פה אחד כי הטלתו של הסגר הימי והפעולות שננקטו לאכיפתו היו כדין, ונעשו בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי. החלק השני, שזכה לתהודה ציבורית צנועה בהרבה, פורסם לפני כשנה וחצי וכלל שורה של המלצות לשיפור אופן החקירה והבדיקה של תלונות וטענות בדבר הפרת דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי על ידי ישראל.
על פי הדו"ח, הנוהג הוא שהפרקליט הצבאי הראשי ממתין עד לסיומו של התחקיר הצבאי כדי להחליט האם לפתוח בחקירה במקרה שבו נפגעו בלתי מעורבים במהלך לחימה. אלא שהתחקיר הצבאי נועד בראש ובראשונה להפקת לקחים מבצעיים, העדויות בו חסויות ואינן יכולות לשמש כראיה, ולעתים חולף זמן רב עד שהוא מועבר לידי הפרקליטות הצבאית, דבר שעלול לפגוע בחקירה העתידית. הוועדה המליצה אפוא על הקמת מנגנון בדיקה מקביל שיספק לפצ"ר מידע מלא ככל הניתן על האירוע, ויאפשר לו להחליט האם לפתוח בחקירה.
"מכל ההמלצות, זה היה אולי הנושא הכי קשה שעורר הכי הרבה התלבטויות", מודה שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל. החשש מגרימת עומס כבד ומיותר על המערכת עמד לנגד עיני חברי הוועדה, אך בסופו של דבר הוחלט שיש צורך במנגנון הבדיקה כדי שיכולת החקירה לא תיפגע. הוועדה ציינה באופן ברור כי מנגנוני הבדיקה של ישראל עומדים בדרך כלל בכללי המשפט הבינלאומי.
"למרות כל הביקורת מסביב, אף מדינה לא מקפידה כל כך על הכללים כמו ישראל", טוען טירקל. ואכן, הדו"ח השני שפרסמה הוועדה מקיף ומעמיק במיוחד, וחושף כמה אנרגיות ומשאבים מושקעים בהליך התחקור העצמי והבחינה של צה"ל ושאר גורמי הביטחון בעקבות תקריות שונות. ההמלצות רק מוסיפות רבדים נוספים, להגברת השקיפות והיעילות במהלך החקירות.
אני שואלת את טירקל האם זה לא מיותר בעיניו שישראל מבצעת תחקור מדוקדק ומנסה לקבל גושפנקה חוקית מהעולם, בעוד חמאס אפילו לא מתיימר לפעול על כללי המשפט הבינלאומי. טירקל בתגובה שולף מהמדף את הכרך הראשון של הדו"ח ומקריא לי את מילות הסיכום: "למי נכתב הדו"ח? הוא נכתב, כמובן, עבור ממשלת ישראל; אך גם לאנשי צבא ומשפטנים העוסקים במשפט הבינלאומי ההומניטרי שבעתיד ישמש להם אולי מדריך ומורה דרך; לציבור, שבתוך כל מהומת המידע מבקש לדעת מה אירע; ולנו עצמנו, שביקשנו בכל כוחנו להגיע לחקר האמת".
הוא מוסיף ואומר כי "בצדק אמר לאחרונה ראש הממשלה שבאים אלינו בטענות על מספר ההרוגים המאוד מצער בעזה שעמד אז על 160 הרוגים, ושהקהילייה הבינלאומית לא מתעוררת כשיש 160 אלף הרוגים בסוריה. אז אני משלים עם זה שמודדים אותנו באמות מידה אחרות ולאו דווקא מתוך סיבות מוסריות. נכון, לפעמים מדובר באנטישמיות פשוטה. אבל אני רוצה שגם בשביל עצמנו נקפיד בכל מיני דברים ושנקפיד יותר. זה עוזר לנו שאנחנו נפנים ונחדיר בקרב החיילים והמפקדים שיש דברים שלא עושים אותם".
לשכתו של טירקל, השוכנת באגף השופטים בדימוס בבית המשפט העליון, מלאה בתמונות מנופי ארץ ישראל- באר שבע, עכו, צפת, קדומים ויפו - המקשטות את קירות משרדו הנאה. הארון העצום שמאחוריו מכיל בעיקר ספרי חובה מהמשפט האזרחי שבו התמחה, אבל גם, באופן לא מפתיע מצד מי שנהג לשלב את המשפט העברי ברבות מפסיקותיו, את משנה תורה לרמב"ם ואת ספר האגדה.
בשיחה עמו חוזר טירקל שוב ושוב על הרגשות היהודיים שמניעים אותו. הוא משוכנע כי הייעוץ המשפטי והליכי הביקורת עושים רק טוב לישראל, ואיננו חושש משיתוף פעולה עם העולם. בסופו של דבר הוא מאמין שאישים הגונים ומקצועיים בעולם מעריכים את החקירות המעמיקות שמבצעת ישראל, והיא נתרמת מכך.
מה לגבי החשש מפני אפקט הצינון על החיילים והמפקדים בשטח? האם עודף הייעוץ המשפטי והבירוקרטי לא עלול לפגוע במערכת הצבאית המבצעית?
"אין שום ספק שיש גופים או מערכות אצלנו שכל מיני המלצות יכבידו עליהם", עונה טירקל, כשהוא מתייחס להמלצות הוועדה כי השב"כ יעביר את הטיפול בתלונות של נחקרים, שעד אז נעשה על ידי גוף פנימי בשב"כ, לידי המחלקה לחקירות שוטרים, וכי יתקיים תיעוד חזותי מצולם לכלל החקירות.
"אבל לדעתנו הדבר יהיה לטובת השב"כ. ברור שהצילומים לא צריכים להיות חשופים לעין כל, אבל במקרה שבא נחקר ומעלה טענות על פעולות לא חוקיות במהלך החקירה, אז הצילומים יכולים לעזור. בשב"כ טוענים שזה יגרום להם לקשיים נוראיים, אבל אני מקווה שיצליחו לפתור אותם". המלצה נוספת נוגעת למפקדים בשטח, ודורשת לתעד ולאסוף מוצגים (כגון בגדים, תחמושת וצילומים) בכל אירוע שבו נפגעו אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים.
אני מניחה שבסיומו של מבצע אינטנסיבי יש למפקדים עניינים יותר חשובים לעסוק בהם. אולי זו ציפייה קצת מוגזמת?
"כמובן שהדברים צריכים להיבדק לא רק על פי הסעיפים היבשים אלא על פי ההיגיון. אני לא מצפה שהמפקד שעבר כעת משהו נוראי יטפל בענייני אדמיניסטרציה, אבל יחד עם זה כשיש יותר שקט, צריך לעשות מה שאפשר. הכול כמובן עניין של איזון. אם אני רוצה להיות בסדר ולא להרוג חפים מפשע אני באמת מטיל על עצמי מגבלות, וזה אכן יכול להקשות על הפעולה. כמו שכבר תיארו את זה בעבר, אנחנו נלחמים עם יחד אחת קשורה מאחורי הגב, וכן, אני חושב שככה אנחנו צריכים לעשות. גם בגלל ההתקפות עלינו מצד העולם אבל בעיקר בשביל עצמנו".
טירקל היה ידוע כשופט בעל 'נשמה יתרה', רגיש ואנושי במיוחד. גם בחייו האישיים, טירקל מחובר מאוד למשפחתו, ומספר בגאווה לא מוסתרת על מעלליהם של 11 נכדיו. אחד מהם משרת בימים אלו בחטיבת גולני ומשתתף בפעילות בעזה. הדבר מדיר שינה מעיניו, מודה טירקל, שמחובר עתה באינפוזיה לטלוויזיה ולעדכוני החדשות.
"ההפצצות בעזה הן מזעזעות", אומר טירקל. "אז נכון שמודיעים להם לפני, כולל הרעיון החדש של 'הקש בגג', אבל הם לא יוצאים משם ונהרגים אנשים ואנחנו רואים את תמונות הזוועה. יחד עם זה אין לי ספק שלפני שהפעולות הללו ניתן ייעוץ משפטי, והוצגה בפירוש השאלה האם הפעולה הזו מותרת".
וזה מרגיע אותך? הייעוץ המשפטי נותן חותמת מוסרית?
"בגילוי לב אומר לך שאני נורא לא מאושר. בתור יהודי כואב לי הלב שאנחנו עושים דברים כאלו. זה נשמע התייפייפות אבל באמת כואב לי הלב על כך. את יודעת, מייחסים לגולדה מאיר את האמירה שהיא שונאת את הערבים לא רק בגלל מה שהם עושים לנו אלא בגלל מה שהם עושים מאתנו. מצד שני אני לא יכול להיות יפה נפש כי צריך לנהל מלחמה ויש לכך מחיר, אבל לפחות אני יכול לצאת מתוך נקודת הנחה שזה נשקל כראוי".
הגישה המעשית והצנועה הזו באה לידי ביטוי גם ביחסו לתפקידו של בג"ץ. בספרו של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, 'הארנק והחרב', הוא מתאר את המצבים האבסורדיים שאליהם מגיעה ההתדיינות מול בג"ץ במהלך מבצעיים צבאיים. העתירות של ארגוני זכויות האדם נדחות במרבית המקרים, אך לא לפני שבג"ץ נותן את דעתו על הדברים וקציני צה"ל נדרשים לתת את הדין ולפרט את הפעולות שננקטות בשטח.
טירקל מודה שדיונים מהסוג הזה גרמו לו פעמים רבות לתחושת אי-נוחות. "אני ישבתי בדיון מהסוג הזה בדיוק", הוא מספר. "הטענה הייתה שצה"ל מפציץ קווי מים וקווי חשמל וחלק מהאוכלוסייה באזור נותרה מנותקת. הנשיא אהרן ברק היה בראש ההרכב והוא ביקש מנציג הפרקליטות לברר מה באמת קורה שם. אתה יודע מה, הם אמרו, במקום שננהל שיחה טלפונית עם המפקדים בשטח, נזמין את קצין המטה ההומניטרי של צה"ל.
"אותו קצין עמד לפנינו ותיאר איך העסק עובד, ומה נעשה במקרה הספציפי הנדון כדי לפתור את הבעיה. הוא נתן הוראות ממש מתוך האולם. אז יכול להיות שזה נראה יפה מאוד מהבחינה האנושית ואני לא חלקתי על כך, אבל בסתר ליבי אני מוכרח לומר שהייתה לי הרגשה לא נוחה. הרי אנחנו יושבים כבית משפט, ולא כאחד המנגנונים הצבאיים שצריך להתערב בפעילות מבצעית. לא אמרתי כלום אבל תחושת אי הנוחות גורמת לי להסכים עם ההערות הללו של דניאל פרידמן ולא רק בנושא הזה, יש הרבה דברי טעם בספר הזה".
מה למשל?
"תמיד אמרתי שאני לא חושב שצריך להגביל את בג"ץ על ידי חוק, אבל אני חושב שבג"ץ צריך אולי קצת יותר להגביל את עצמו ופחות להתערב. הדוגמה הזו של התערבות במהלך של מבצע צבאי היא בעייתית. יכול להיות שהיום בית המשפט קצת יותר מסויג".
מאז שפרש מכס השיפוט לפני תשע שנים, טירקל לא נח לרגע ופעיל במגוון תפקידים ציבוריים. הוא יו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים הנעשים ע"י הממשלה, חבר הוועד הפועל ויו"ר ועדת החוקה של אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר הוועדה לתיקון חוק הירושה, יו"ר הוועדה לציון חסידי אומות עולם של יד ושם ועוד. גולת הכותרת, כאמור, הייתה הוועדה לחקר המשט בראשותו.
טירקל לא שוכח את התגובות העוינות בתקשורת כשנודע על הרכב חברי הוועדה, שכללה מלבדו את האלוף (במיל') עמוס חורב, השגריר ראובן מרחב, פרופ' מיגל דויטש והשגריר פרופ' שבתאי רוזן ז"ל, שנפטר במהלך עבודת הוועדה. מלבד האשמות ספציפיות כלפי כשרונם ושיקול דעתם של חלק מחברי הוועדה, הטענות כוונו בעיקר אל גילם המופלג. "תיארו אותנו כחבורה של אנשים רפי שכל שהגיל טשטש את הבנתם", משחזר טירקל בכעס.
עם זאת, דו"חות הוועדה התקבלו בקרב הגורמים המקצועיים האמונים על דיני המשפט הבינלאומי בעולם בהערכה רבה. גם ועדת פאלמר שמונתה על ידי מזכ"ל האו"ם לבדיקת אירועי המשט, אימצה את רוב מסקנות הדו"ח.
בחלקו השני של הדו"ח, שעסק בשאלה כיצד צריכה המדינה לטפל בהפרת זכויות אדם על ידי כוחותיה, מובאת סקירה משווה בין שש מדינות מערביות שהיו מעורבות בעבר בסכסוכים בינלאומיים: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, קנדה והולנד. "רצינו לפעול בדרך שפעל רבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך'", מסביר טירקל.
"חשבתי בתמימות מסוימת שנוכל לעשות טבלה - מי חוקר, מתי חוקרים, איך חוקרים וכדומה, ולהכריע על פי הרוב. היינו חייבים
שני המשקיפים החיצוניים שמונו לוועדה, תת אלוף קנת' ווטקין, מומחה למשפט בינלאומי ומי שהיה הפרקליט הצבאי של קנדה, ולורד דיוויד טרימבל, חתן פרס נובל לשלום והשר הראשון של ממשלת אירלנד הצפונית, שאימצו את מסקנות הוועדה, ציינו במכתב גלוי כי היו שותפים מלאים לעבודתה וכי אין להם ספק כי הוועדה הייתה עצמאית. טירקל בעצמו דאג כי הם יהיו חשופים לכל החומרים, כולל הסודיים ביותר, ויהיו נוכחים בכל הישיבות שתורגמו לאנגלית סימולטנית.
"שכרנו מכל עמלנו היה בכך שהעיתונות בארץ טענה כי מדובר בוועדה מטעם וזה חבל, כי זה טשטש את הרושם הכל-כך רציני שהותירה הוועדה. קבלת הפנים הזו פגעה גם בישראל, כי יש כלי תקשורת שקוראים מה שכותבים בארץ ופשוט מעתיקים זאת. הכוונה של הדו"ח באמת ובתמים לא הייתה להיות תעמולה פרו-ישראלית אלא לברר שאלות ולתת לממשלה קווים מנחים איך לעבוד מעתה ואילך".
הוועדה ליישום המלצות וועדת טירקל בראשות יוסף צ'חנובר, מי שהיה חבר בוועדת פאלמר הבינלאומית, החלה בעבודתה ואמורה להגיש את מסקנותיה בחודשים הקרובים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם