המנהיג והמורעל: סיפורי 6 הלוחמים שנהרגו בעזה
בסוף השבוע נהרגו בפעילות מבצעית ברצועת עזה גיא לוי מכפר ורדים, גל בסון מחולון, רועי פלס מתל אביב, אבי גרינצויג מפתח תקווה, עמית יאורי מירושלים וגיא בוילנד מגינוסר. משפחתם וחבריהם מספרים ונפרדים
הלוחמים הם סמל ראשון גיא לוי מכפר ורדים, סגן רועי פלס מתל-אביב, סמל-ראשון אבי גרינצויג מפתח תקווה, סמל-ראשון גל בסון מחולון וסמל-ראשון עמית יאורי מירושלים.
סמל ראשון גיא לוי לוחם שריון, בן 21 מכפר ורדים, נהרג ביום שישי בשעות הצהריים במהלך פעילות מבצעית במרכז רצועת עזה. גיא , בנם של גליה ורן ואחיה הבכור של ארין, גדל ולמד בכפר ורדים וסיים תיכון במגמת מוסיקה ב"מנור כברי".
קרוביו מספרים שהיה "ילד של חברים ומרכז החבורה". הוא היה מוזיקאי מחונן ורב כישרון, שמח בכל הזדמנות. לאחר השחרור גיא תכנן לשרת כנציג הסוכנות היהודית בתפוצות.
סגן רועי פלס, לוחם בחטיבת הנח"ל, בן 21 מתל-אביב, נהרג במהלך הלילה מפגיעת טיל נ"ט על בית. הוא הועלה מדרגת סגן-משנה לדרגת סגן לאחר מותו.
רועי למד בתיכון עירוני ה' בתל אביב והיה שחקן מקצועי בכדורעף חופים. עם היוודע דבר מותו הגיעו רבים מחבריו לבית המשפחה בתל אביב. לפני שירותו הצבאי, רועי למד במכינה קדם צבאית ברמת הגולן. עם גיוסו לצה“ל, ביקש להתגייס ליחידת "עורב" של הנח"ל.
את קורס הקצינים סיים רק לפני כחודש. בספר המחזור שלו מהמכינה הקדם צבאית, כתבו חבריו: "אתה מנהיג אמיתי, אדם מדהים עם לב כזה גדול וזה מדהים. אני חייבת להודות לך על השיחות המדהימות לאורך כל השנה. אתה חבר טוב ובחור חרוץ ובן-אדם כל כך מיוחד".
”רועי היה בן אדם זהב, חכם ומוכשר, ספורטאי ואתלט. הוא היה כל כך חייכן ועם זאת כל כך צנוע", סיפר חברו, תום. ”אני לא חושב שראיתי אותו אי פעם לא מחייך. זה כל כך כואב". חברת המשפחה, אוסנת, הוסיפה: ”רועי היה מלא אור טוהר. הלב נשבר וממאן להאמין“. הוא הותיר אחריו זוג הורים - חגית ודור - ושתי אחיות תאומות.
סמל-ראשון אבי גרינצויג, לוחם בחטיבת הנח"ל, בן 21 מפתח-תקווה, נהרג במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה - ארבע החודשים בטרם שחרורו. גיא, בנם של חדוה וגדעון, היה אחיה התאום של ענבל, המשרתת כקצינה בצה״ל. חברים מספרים עליו שהוא "היה המורעל מספר 1 של הפלוגה".
הכינוי שלו היה ״הכי קרוב שיש״ בגלל אהבתו הגדולה לנח״ל, שם הבטיח שישרת כבר בנעוריו. הוא למד בתיכון גולדה בפתח תקווה, היה מוזיקאי, ניגן על גיטרה ואהב מאוד מוזיקת רוק. ״אני לא מאמינה שאני מדברת עליו בלשון עבר", סיפרה חברתו הקרובה. "אבי היה איש נח״ל אמיתי, נפש של יוצר, הכי אוהב והתחבר לכולם בשניות, הלב נשבר, הצבא היה הכל בשבילו".
סמ"ר עמית יאורי, לוחם מחיל ההנדסה בעוצבת "סער מגולן", בן 20 מירושלים, נהרג אתמול בשעות הערב בהיתקלות בדרום רצועת עזה. בנם הבכור של שחר ועינת, אח לנועם ועידו. גדל בירושלים ולמד בתיכון גימנסיה. לדברי אחיו היה ספורטאי מצטיין, רץ, שחה והתכונן לגיוס לצה"ל.
"הוא נתן מעצמו, השקיע בצבא", סיפר אביו שחר. "הוא רצה להיות הכי טוב, לא פחד משום דבר. כל המפקדים שלו העריצו אותו ואהבו אותו, ונתנו לו את התפקידים הכי חשובים. מפקד המחלקה שלו סיפר שכל השבוע שהם נלחמו בעזה הוא היה הראשון להסתער". בשבת האחרונה המשפחה ירדה לצאלים לפגוש את עמית שיצא להתרעננות. "הוא אמר שהכל בסדר, שהכל כרגיל עובדים קשה ויהיה בסדר. הוא לא פחד. בדיעבד חבריו אמרו שהם היו בתופת, בגיהנום".
סמל ראשון גל בסון, לוחם בחיל ההנדסה, בן 21 מחולון, נהרג הלילה במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה. בסון היה תלמיד במגמת האתלטיקה בתיכון קריית שרת בעיר ושיחת גם בהפועל חולון בכדורסל.
לאחר לימודיו בחר להתגייס לחיל ההנדסה הקרבית. מאז גיוסו הוא ביקש להגיע לסיירת המיוחדת של החיל, יהל“ם, בה שירת. קבוצת הכדורסל בה שיחקף, הפועל חולון, פרסמה הודעה לאוהדים וקראה להם להגיע להלוויתו של גל: ”המועדון משתתף בצערה של המשפחה ומחבק אותה. בסיום המלחמה יוחלט ביחד עם משפחתו כיצד להנציח את שמו במועדון".
”לשם שלך שעד לא מזמן היה סמל לאושר, שמחה, לישראלי הטהור, מתווספות עוד שתי אותיות שהורסות הכול. מההתחלה רצית ללכת הכי רחוק שאפשר, והנה, הלכת הכי רחוק ולא חזרת“, ספד לו חבר בעמוד הפייסבוק האישי של בסון.
הוא הותיר אחריו זוג הורים - פנינה ואלי - אחות קטנה ואחד גדול נוסף, ששירת כחייל מילואים במבצע ”צוק איתן“ והגיע מרצועת עזה לאחר שעודכן על הבשורה המרה.
בני משפחתו של סמל ראשון גיא בוילנד שנהרג אמש בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה, קיבלו את ההודעה על מותו בהפתעה חדה וכואבת. "זה רעם כמו ביום בהיר", סיפרה דודתו רותם גופר. "לא היה לנו איתו קשר שלושה שבועות או חודש. אין מילים לתאר את הצער של האובדן".
אביב היגנס, חברו של גיא מהקיבוץ נזכר במפגש האחרון שלו עם גיא, שמהדהד באירוניה לאור החדשות הקשות. "בפעם האחרונה שדיברנו היינו יחד בפאב. הוא לקח מנה גדולה של וודקה ואמר - 'מי יודע מתי אני אחזור?'", הוא נזכר. "מי שגדל בקיבוץ יודע שחברים בקיבוץ זה יותר מזה. זה לשתף חוויות ביחד, לעבור כמעט כל דבר ראשון בחיים ביחד. מגיל אפס אנחנו כמו אחים. כל דבר שגיא עשה היה מיוחד. אין עוד אנשים כמוהו".
גיא נולד בניו זילנד לאדווה וגלן. הוא עלה לארץ בגיל שנתיים לחקוק ולאחר כמה שנים עבר עם משפחתו לקיבוץ
גיא הותיר אחות אחת קים בשם בת 23 ואח למחצה מצד אביו בשם לוק. הוא אהב ספורט וחבריו היו כמו אחים עבורו.עד שהתגייס היה לו שיער ג'ינג'י ארוך. הוא תכנן לסיים את שירותו הצבאי ולעבוד בחברה לפירוק מוקשים, לחסוך לכסף ולטוס לטיול ארוך בחו"ל.
"הוא היה אמיץ ואהב את הצבא. אנחנו בתקווה שהמלחמה זו תסתיים ושיבוא שלום", אמרה דודתו. "אימא שלו דאגה מאוד. אי אפשר לדעת דברים כאלה. אף אחד לא שולח את הבן בידיעה שזה מה שיקרה, כי אם היו יודעים אף אחד לא היה שולח את הבן שלו"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם