ראשי » חדשות » צבא וביטחון

"גיא הרים כוסית ואמר – מי יודע מתי אחזור"

חברים וקרובים מקיבוץ גינוסר ספדו לגיא בוילנד, לוחם הנדסה שנהרג בהתקלות בעזה. "הפעם האחרונה נפגשנו הוא לקח מנת וודקה ואמר: 'מי יודע מתי אני אחזור?'"

בני משפחתו של סמל ראשון גיא בוילנד שנהרג אמש בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה, קיבלו את ההודעה על מותו בהפתעה חדה וכואבת. "זה רעם כמו ביום בהיר", סיפרה דודתו רותם גופר. "לא היה לנו איתו קשר שלושה שבועות או חודש. אין מילים לתאר את הצער של האובדן".
 
אביב היגנס, חברו של גיא מהקיבוץ נזכר במפגש האחרון שלו עם גיא, שמהדהד באירוניה לאור החדשות הקשות. "בפעם האחרונה שדיברנו היינו יחד בפאב. הוא לקח מנה גדולה של וודקה ואמר - 'מי יודע מתי אני אחזור?'", הוא נזכר. "מי שגדל בקיבוץ יודע שחברים בקיבוץ זה יותר מזה. זה לשתף חוויות ביחד, לעבור כמעט כל דבר ראשון בחיים ביחד. מגיל אפס אנחנו כמו אחים. כל דבר שגיא עשה היה מיוחד. אין עוד אנשים כמוהו".

גיא נולד בניוזילנד לאדווה וגלן. הוא עלה לארץ בגיל שנתיים לחקוק ולאחר כמה שנים עבר עם משפחתו לקיבוץ גינוסר. קרוביו מספרים על בחור מוכשר בנגינה שפיו היה תמיד מלא צחוק. הוא ניגן על גיטרה ואף הקים להקה, שחבריה היום מופעים ומלחינים שירים.

דרור יפעה, המחנך של גיא, קיבל את הבשורה הקשה בעת שהתארגן לביקור בבית הורי אורן שאול ז"ל, החיל שהוכרז כנעדר ימים רבים עד קבלת ההודעה על מותו. "עשיתי הכנות לעשות ביקור אצל הוריו של אורון ואז קבלתי את הטלפון שגיא נפל. התחושה היא נוראית", הוא סיפר. "אני לא יכול אפילו לעכל שזה מה שקרה. גיא היה נער מלא באנרגיה ובשמחת חיים. מוסיקה הייתה כל העולם שלו, הוא היה חלק מארבעה שמוסיקה הייתה כל עולמם".

גיא הותיר אחות אחת קים בשם בת 23 ואח למחצה מצד אביו בשם לוק. הוא אהב ספורט וחבריו היו כמו אחים עבורו.עד שהתגייס היה לו שיער ג'ינג'י ארוך. הוא תכנן לסיים את שירותו הצבאי ולעבוד בחברה לפירוק מוקשים, לחסוך לכסף ולטוס לטיול ארוך בחו"ל. 

"הוא היה אמיץ ואהב את הצבא. אנחנו בתקווה שהמלחמה זו תסתיים ושיבוא שלום", אמרה דודתו. "אימא שלו דאגה מאוד. אי אפשר לדעת דברים כאלה. אף אחד לא שולח את הבן בידיעה שזה מה שיקרה, כי אם היו יודעים אף אחד לא היה שולח את הבן שלו".


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...