"מקווה שתזהו את הצלף לפני שהוא יזהה אותי"
מפקד חטיבת השריון סגר מעגל כשחייליו מצאו את המנהרה ממנה תקפו המחבלים והרגו שניים מצוותו הקרוב. "אחרי אירוע כזה, מבינים את גודל האיום". כתבנו הצבאי התלווה לכוחות השיריון בתוך עזה, עם הכוחות הנמצאים בדריכות שיא וחווים סיפוק אדיר
"צוק איתן" - כל העדכונים:
אזעקות מהדרום ועד המרכז: ישראל נוצרת אש
המנהיג והמורעל: סיפורי 6 הלוחמים שנהרגו בעזה
המלחמה הלא מתוכננת מנעה אסון כמו ביו"כ"
עבור מפקד חטיבת השריון, אל"מ תומר יפרח הייתה זו סגירת מעגל אישית, אחרי שבתקרית הקשה הזו איבד שניים מאנשי החפ"ק שלו, וניצל בעצמו מפגיעה לאחר שהיה באותה העת במקום. מעל פיר המנהרה, יחד עם לוחמי גבעתי והנדסה שמכינים את המנהרה לפיצוץ, קשה שלא לחוש בסוג של תחושת הקלה עבורו.
פיר המנהרה שנחשף על ידי חיילי שריון וגבעתי
צילום: יוחאי עופר
"אחרי שעוברים אירוע כזה, אני חושב שמבינים קצת יותר את גודל האיום", סיפר אל"מ יפרח, כשמתחתיו חפירה מקצועית בעומק 11 מטרים ולאורך של כ-700 מטרים. "זה לא שלא ידעתי במה מדובר או שלא הכרתי את איום המנהרות, אבל אירוע כזה מחדד את המשמעות".
"שיחת הטלפון הכי משמחת"
המתח בשטח רב, השקט מפתיע ומטריד. קשה לפספס את הים הכחול שקורץ באופק, בחום הרב שמלווה את פעילות הכוחות וניבט מבעד לבתי דיר אל בלח שנמצאת מערבית לנו. את פתח המנהרה איתרו הכוחות בשטח לאחר שדחפור כבד מסוג D9 פרץ את קיר הבית שממנו נחפרה. פרץ השמחה שליווה את הכוחות במשך ימים עוד ניכר באוויר.
"זו שיחת הטלפון הכי משמחת שקיבלתי בימים האחרונים במכשיר הנייד הצה"לי, וזו תחושה אדירה של סיפוק", אומר יפרח, ומצביע על מכשיר הטלפון האדום הנעוץ באפוד האישי. סא"ל אייל, מחטיבת גבעתי, שיחד עם כוחות השריון איתרו את המבנה ופיר המנהרה, מספר כי תמונת המודיעין סימנה את האזור כיעד החפירה, אך סריקות רבות בשטח העלו סרק, עד אשר אותר המבנה המבוקש. "כשמגיעים מבחוץ זה נראה כמו עוד מבנה רגיל שעומד כאן. אחרי שהקיר הופל וקיבלנו את הדיווח שהפיר נמצא, ישנה הרגשה אדירה של סיפוק".
את תדריך הכניסה לשטח הרצועה העביר לי סרן שון, שהחזיר אותי כמה שנים אחורה. המשמעת הצבאית כאן הכרחית ותנועה אחת לא נכונה שלי עלולה לעלות לי ביוקר. הוא הסביר לי את מקומי על הטנק שאיתו עשינו את הדרך לאזור מחנה הפליטים מע'אזי במרכז הרצועה, והציב אותי כנוסע החמישי בטנק. במקום החולצה האזרחית שאיתה הגעתי לשטח הכינוס קיבלתי חולצת טריקו בצבע חאקי שהפכה לבדיחה בקרב אנשי הצוות. וברשת הקשר הפנימית אני נקרא "כתב".
בתרגולת ההתהפכות לפני הכניסה לפאתי מחנה הפליטים העזתי, אני נדרש לקפוץ ולהיצמד ביחד עם הטען למרגמה המונחת במקום. הטען מנחה אותי מה עליי לעשות במידה ויידרש לטעון את התותח לקראת ירי, ומפקד הטנק, סרן שון, מנחה אותי להוציא את הראש בזהירות מחשש לירי צליפה שמלווה אותנו מרגע כניסת הטנק לשטחי הרצועה. כוח הנדסי שנמצא במקביל אלינו ונתקע סופג כמה פגיעות, וצוות הטנק מנסה לאתר את היורים במרחב הסמוך לנו.
הטנק מתחיל בנסיעה על גדר המערכת, ומתקרב אט אט לשטחי הרצועה, לא לפני שהצוות מבצע טעינת פגז למקרה הצורך. הטען, חובש כיפה, מוציא מכיס הסרבל תפילה לפני היציאה לקרב וקורא אותה לעצמו. סוג של נוהל אישי כזה, דקות לפני שכלי המלחמה העצום הזה חוצה את גדר המערכת. סרן שון, שאמור היה לצאת לתקופת לימודים בת שנתיים במכללה לפיקוד טקטי, הוקפץ בחזרה לשטח שבועיים רקע לפני שעמד לשכור דירה יחד עם בת הזוג שלו. את בעל הבית עדכן שלא יוכל להגיע לחתום על חוזה, וזו תחכה כנראה לתום המבצע הזה.
בכניסה לרצועה הוא מבצע ירי של כמה כדורים מנשק קל למרחבים פתוחים, כאילו אומר "הגעתי". כאשר אני מוציא את ראשי ורואה למולי את שטחי הרצועה קשה שלא להבחין בהרס הרב שזרעה במקום פעילות צה"ל. בתים שעד לפני מספר ימים עמדו במקומם נהרסו לחלוטין, ולידם בורות שנפערו מהפצצות חיל האוויר. ההרס רב. מלבד השטחים החקלאים שעוד נותרו בחלקם כפי שהיו, עבר שאר האזור "חריש עמוק".
פיר המנהרה שנחשף לאחר פגיעת הדחפור. ''מבינים את גודל האיום''
צילום: יוחאי עופר
"לשדר עוצמה זה תחליף לפעמים למערכות הגנה"
בבתים המשקיפים על ציר הנסיעה שלנו נמצאים על פי ההערכות חמושים של חמאס, חלקם צלפים ואחרים תצפיתנים כנראה, והחשש מהפעלה של מטען או ירי של טיל נגד טנקים לעברנו נמצאת באוויר, ולא רק אצלי.
"אני מקווה שתזהו את הצלף לפני שהוא יזהה אותי וייפגע בי", קורא ברשת הקשר שון לאנשיו, ומקבל תזכורת ממפקדו שלא לנוע על צירים בהם לא נעו קודם כלי הנדסה כבדים. "לשדר עוצמה וכוח זה תחליף לפעמים למערכות הגנה", מסביר לי מפקד החטיבה אל"מ יפרח שנע בטנק לפנינו, ומנסה להרגיע את החשש ממטען או נ"ט, דרך בה נפגעו מרבית החללים בימי הלחימה הזו.
הגענו אל היעד. ברשת הקשר אני נקרא לצאת מהטנק ולדלג מעליו לעבר הפיר. אני מחליף את הקסדה שעל ראשי ומתנתק מרשת הקשר. בשטח המנהרה - לוחמי גבעתי מרוצים. אנשי ההנדסה ששומרים על פיר המנהרה נקראו לשטח באמצע קורס. כל חייהם חיכו רק לרגע הזה בו יביאו לידי ביטוי את מה שהם יודעים. "אין איך לתאר את ההרגשה הזו" מסביר אחד מהם, שמצביע על שק המוקשים אותו הכניסו לעומק הפיר.
האזור בו התגלה פיר המנהרה. ההרס רב מסביב
צילום: יוחאי עופר
"לא כל יום יש לנו הזדמנות לעשות מה שאנחנו מתאמנים עליו, וקשה שלא להתרשם מהחפירה והעבודה של חמאס".קשה שלא להסכים איתו. החפירה יסודית ומקצועית, והשטח נראה כאתר עבודה מסודר. בחדר הסמוך לפיר המנהרה הצטברו ערימות של חול, שחלק ממנו ככל הנראה הוצא במהלך חודשי החפירה, וניתן להניח שהיה לכך חלק בהסגרת מיקום החפירה. את תוואי המנהרה סימנו לוחמי גבעתי ביחד עם כוח מיוחד עוד טרם הפיצוץ. בלילה הקודם הלכו על פני האדמה מהפיר ועד לגדר המערכת. איש לא לוקח סיכון ומכניס לוחמים אל שטח המנהרה עצמה, מחשש שהן ממולכדות במטעני נפץ, בדיוק נגד חיילים שיבואו לסרוק אותה.
דקות לפני הפיצוץ מספרים הלוחמים בשטח על הניתוק המוחלט ממה שקורה קילומטרים ספורים מהם, בשטח ישראל. אל"מ יפרח, נשוי ואב לשלושה ילדים, מניח שאת המסרים ממנו מנסים לקבל בבית דרך הטלוויזיה. מסקנות מהעבר לימדו את החשיבות בלקיחת המכשירים הסלולאריים והניתוק מהבית שלא נראה קשה על הלוחמים.
סיסמת חטיבה 188 "ברק בעיניים" זוכה כאן לביטוי ממשי בשטח, ובקרב החיילים ניתן לראות את המוטיביציה ורוח הלחימה. לא למרות שהתמיכה של הציבור בישראל לא כל כך מורגשת בתוך הרצועה עצמה, והחיילים שם, כך נראה, בכלל לא שמעו על המשלוחים הרבים שעושים דרכם לאזור הרצועה. מנגד, בצוות הטנקים של מפקד החטיבה מבינים קצת יותר את הנעשה בשל הגיחות התכופות לשטח הרצועה, וניתן לראות את תחושת התודה שחשים שם כלפי האזרחים. הפסקת האש עומדת ברקע לביקור שלנו, והלוחמים בשטח מבקשים להתעדכן, ורק מקווים שאת המנגינה הזו איש לא יפסיק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם