מחקר: השואה הפכה את צה"ל לרגיש לאוכלוסיה אזרחית
מחקר שערכה ד"ר לאה גנור במסגרת עבודת הדוקטוראט שלה באוניברסיטת בר אילן מגלה כי העיסוק המתמיד של צה"ל בשואה חיזק יחסם הטוב לאוכלוסייה אזרחית עימם הם מצויים במערכה

במחקר התמקדה החוקרת בחיל החינוך היות ועיסוקו הוא בהנחלת דרך החשיבה החינוכית הראויה לצה"ל, ודרכו ניתן ללמוד ולהסיק על הצבא בכללותו. התברר שהשואה הפכה לגורם מרכזי בחינוך החיילים והמפקדים. מפקדי צה"ל וחייליו עברו תהליך שבו מצד אחד התחזקה בהם התודעה הלאומית והמסר "לעולם לא עוד" הפך למשמעותי. אולם מצד שני התחזקה גם התודעה לרגישות ושמירה על כבוד האדם כאשר נלחמים מול אוכלוסייה אזרחית. תהליך זה החל בזמן האינתיפאדה הראשונה והתעצם לאורך השנים על רקע המלחמות והמבצעים הצבאיים בהם השתתף צה"ל ושהיו בחיכוך גבוה עם אוכלוסייה אזרחית. לדברי החוקרת נוכח החיכוכים מול אוכלוסייה אזרחית התחזק משקלם של מסרים אוניברסאליים-אנושיים במטרות צה"ל זאת כחלק מהנחלת זיכרון השואה.
על הצבא השפיעו גם מפקדים שהיו דור שני לשואה ושטענו שטראומת השואה אינה מאפשרת להם להתקהות מול אוכלוסייה אזרחית עוינת ואמות המידה שלהם לשימוש בכוח היו הרבה יותר מדודות, אחראיות ורגישות. עוד נמצא כי עדויות הניצולים והמפגש הבין-אישי עימם יצרו אצל הלוחמים גשר בין האישי לאוניברסאלי בזיכרון השואה. העדויות התבררו כתורמות לעיצוב אישיותם הפיקודית של המפקדים בהנחלת ערכים אנושיים, כמו גם בחיזוק זהותם הלאומית ומחויבותם להגנה על המדינה ואזרחיה.
מעניין לציין ככל שגדל המרחק ההיסטורי מהשואה כך התעצם תפקידה בצה"ל והפך מאירוע היסטורי-לאומי לגורם אינסטרומנטלי בחיזוק לקחים לאומיים ובחיזוק מחויבותם של החיילים לשרות בצה"ל, יחד עם לקחים אוניברסאליים. תהליך הנחלת הלקחים האוניברסאליים והאנושיים כלל הרחבת משמעויותיה של השואה והדגשת ערך כבוד האדם בזיכרון השואה, הרחבת מושג "הגבורה" למערך המושגים: עמידה רוחנית, התמודדות הישרדות, ושמירה על צלם אנוש, והביא לשינוי דימויים של הקורבנות והניצולים מההולכים "צאן לטבח" לגיבורים מעצם הישרדותם.

במקביל לכך הורחבה תפיסת השואה מאירוע היסטורי בעל השלכות על התודעה והזיקה הלאומית לאירוע אקטואלי, הנוכח בחיי היום-יום במדינה ממנו ניתן להפיק לקחים המשפיעים על מחויבותם ושייכותם של החיילים לצבא ולמדינה, ומהם להסיק מסקנות לאומיות ולצידם מסקנות אישיות ערכיות ואוניברסאליות הקשורות להתנהגות אנושית וכבוד האדם.
מעבר זה מראיית השואה כאירוע היסטורי לאמצעי אינסטרומנטלי ואקטואלי בחינוך החיילים כלל גם מעבר מהדגשה של המסרים הלאומיים להעצמתם במקביל של לקחים אוניברסאליים ולמצב בו זיכרון השואה בצה"ל מכיל את שני הסוגים. העיסוק בשאלות מוסריות מתקופת השואה היווה תשתית לעיסוק בשאלות מוסריות אקטואליות בצה"ל, ואירועי השואה שימשו אמצעי לעיסוק בלקחים לאומיים ולקחים הומניסטיים אוניברסאליים.
בשנות האלפיים גבר המתח שליווה את תהליך חבירתם של הלקחים הלאומיים והלקחים האוניברסאליים על רקע אירועי האינתיפאדה השנייה, מיסודן של משלחות צה"ל לפולין והשוואת חיילי צה"ל עם הנאצים.
עבודת המחקר שהוגשה בעבודת דוקטוראט כללה שימוש במקורות מגוונים שכללו מידע רשמי, ניתוח מסמכים מארכיון צה"ל, ניתוח תוכניות חינוכיות שהוצאו לאור על ידי חיל חינוך ראיונות עם קצינים בחיל חינוך וניתוח של 111 שאלונים איכותניים בקרב קצינים בכירים בצה"ל .
ד"ר לאה גנור היא המייסדת והמנהלת של מרכז משמעו"ת חברה באגודת חוקרי צבא חברה בישראל, כותבת פוסט-דוקטוראט באוניברסיטת חיפה, מוסד הרצל בפרויקט "מתקומה לשחקים" תיעוד קורותיהם של אנשי צוות אויר ניצולי שואה. המחקר נכתב בהנחיית פרופ' ג'ודי באומל שוורץ ופרופ' דליה עופר.