אמו של נדב ספדה: "שמחנו שאתה בקורס מ"כים"
במושב שדמות דבורה התכנסו המונים להלווייתו של סמל נדב ריימונד ז"ל, שנהרג בסיכול חדירת המחבלים לנחל עוז. אמו יובל סיפרה עד כמה רצה להילחם עם חבריו מהצנחנים, אך הגיע לדרום רק מאוחר יותר. היא קראה לכל הקיצוניים לחדול ממעשי האלימות וההסתה
עוד כותרות ב-nrg:
• מרצה הביע הזדהות עם תושבי עזה, הדיקן התנצל
• האיחוד החריף את הסנקציות הכלכליות על רוסיה
• כניסתו של אולמרט לכלא נדחתה לתום הערעור
"כל כך רצית להצטרף לחברים שלך מה-101 שנכנסו לעזה ביומו הראשון של המבצע וכעסת שאתה לא איתם. אנחנו שמחנו שיצאת לקורס מ"כים מיד עם סיום המסלול והיינו מוכנים להתמודד עם הכעס שלך", סיפרה האם יובל ריימונד.
סמל נדב ריימונד ז''ל
צילום: באדיבות המשפחה
מפה תקרית ירי נחל עוז
ללא
"מהרגע שירדת לדרום שמרנו על אופטימיות. דאגנו מאד, כל יום, אבל בלב פנימה לא האמנו שיקרה לך משהו. בטח לא הרע מכל. ביום שישי האחרון דיברת איתנו שיחה קצת יותר ארוכה מכרגיל. סיפרת על השש-בש, על הדמקה והזהרת שבסוף המבצע תצטרכו טיפול רפואי בגלל עודף סוכר. היית במצב רוח מרומם. יכולנו לדמיין את החיוך שובה הלב שלך בזמן ששוחחת איתנו. החיוך שאנחנו כל כך אוהבים".
יובל סיפרה על ילד מלא באהבה ובשמחת חיים וביצירתיות. "היית נדיב ובעל לב פתוח. נותן ומחלק כל דבר עם כולם, גם אם בסוף תישאר אתה בלי כלום. האהבה הזו עטפה אותנו ההורים, האחים ושחר, את המשפחה המורחבת הנפלאה שלנו כמו גם את החברים שלך. היית מרכז החבורה - כבר מהדרך הביתה לשבת היית מתקשר לכל החברים", תיארה והמשיכה, "חיכיתי לטלפון ממך והייתי באה בשמחה לאסוף אותך מהתחנה כדי ליהנות מכמה רגעים של שקט איתך. בדקה שנכנסת הביתה הגיעו בזה אחר זה כל החברים שלך והבית התמלא בסיפורים ובשמחת החיים שלכם".
בסוף דבריה ביקשה לעצור את ההסתה שנשמעת בארץ, ומחבריו של נדב פשוט לזכור. לזכור ולא לשכוח את נדב ואת הבית של משפחת ריימונד שארחה אותם בכל עת ובכל שעה: "רצינו לקרוא מכאן לכל הקיצוניים שביננו ולבקש: די להסתה ולאלימות. רצינו מכאן לבקש מהחברים שלך שעוד נלחמים בדרום תשמרו על עצמכם, חזרו הביתה בשלום ולהגיד לחברים שלך משדמות, מגליל תחתון, וממי עמי, שהבית שלנו תמיד פתוח בשבילם כפי שהיה שהיית פה איתנו. אוהבים מאד – אמא אבא נועם ויואב".
נדב התחנך בבית הספר החקלאי "כדורי". עד לפני 6 שנים משפחתו התגוררה במושב מי עמי שבוואדי ערה אך בשל המצב הבטחוני הרעוע באיזור החליטו לעבור למושב שדמות דבורה שבגליל התחתון. עוד לפני ההלוויה מסר דודו של נדב, זיו שר, הצהרה בשם המשפחה כולה: "נדב שלנו בן אהוב ואוהב, למד בביה"ס החקלאי כדורי. הוא היה ילד מלא חיים. הוא אהב ספורט אתגרי והיה אלוף הארץ בדאון-היל ב-2011. תמיד היה מוקף חברים והיה קשור למשפחה קשר עמוק. היה גאה שהתגייס לצנחנים.
"ביום שישי דיבר עם הוריו בפעם האחרונה, הוא אמר להם שכל היום הוא עסוק, נהנה מהפינוקים ששולחים בחבילות, וביקש שלא ידאגו לו. אמו יובל, אחותי, הבטיחה לו שהיא לא מודאגת. היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו מאוד. כולנו אוהבים אותו מאוד, יותר מכל זוכרים את החיוך שלו, פניו קרנו תמיד בשמחה", הוסיף שר.
"הוא היה בחור צנוע. מבחינת יכולת אישית תמיד סחב את הקבוצה קדימה", הוסיף סער אלמקייס המדריך לכושר קרבי של נדב. והזכיר את "השאלות הבלתי פוסקות של נדב, המוטיבציה הגבוהה, כל הזמן רצה לתרום, שאל: 'איך אני עובר את הגיבוש, איך אני יכול להגיע הכי רחוק, הכי גבוה'. הוא קיבל את זה מהבית, גם האבא וגם הסבא היו בצנחנים. אני עוד לא מעכל את האבדה".
ראש המועצה האזורית גליל תחתון מוטי דותן, הבטיח כי המועצה האזורית ותושביה יעשו הכל כדי לסייע ולהקל במעט את כאבה העצום של המשפחה שאיבדה את יקירם. "נדב היה מלח הארץ, ציוני, אתגרי", אמר דותן, "זאת אבדה גדולה, נעשה הכל לחבק את ההורים, למרות שזה קשה גם למושב ולכל המועצה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם