ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

בקיעים בעמדת ארה"ב: כוונות איראן על הגרעין עמומות

לצד ההודאה שהזמן שיידרש לטהרן להגיע לפצצה עומד על חודשיים, בין הסנאט והממשל התגלע ויכוח בשאלה מי יאשר את ההסכם

בכירים בממשל אובמה המעורבים במשא ומתן על הגרעין האיראני הביעו אתמול (יום ג') פקפוק בכנותה של טהרן במהלך שימועים בקונגרס, בעוד שחברי שתי המפלגות התעקשו כי כל הסכם סופי עם הרפובליקה המוסלמית דורש את אישורם. נציגי הממשל מצדם הבהירו שכנראה אין בכוונתם לציית לבקשת הקונגרס, כך נחשף ב"ניו-יורק טיימס".

עוד חדשות מהעולם ב-nrg:
- סגנו של ארדואן: לנשים אסור לצחוק בקול בפומבי
- פלורידה: משפחה מצאה קופסת זהב מהמאה ה-17
- נפתח משפט נוסף של בכירי הקמר רוז'

חוסר ההסכמה בין הגופים הבכירים בארה"ב עלה לפני השטח כאשר ונדי שרמן, תת-מזכירת המדינה לענייני מדיניות והנציגה האמריקאית המרכזית במשא ומתן עם איראן, הדגישה שההארכה בת ארבעת החודשים בשיחות שהממשל הסכים לה, לצד הקלה צנועה בסנקציות, נחוצה "משום שיש לנו התקדמות משמעותית בחדר המשא ומתן". באופן פרטני שרמן ציינה שההתקדמות היא בתחום העיצוב מחדש של כור פלוטוניום כך שלא יוכל לייצר דלק שייועד לכלי נשק, ובשביל שיחליף את אתר העשרת האורניום התת-גרעיני של איראן בפורדו כך שישמש למטרות אחרות.

 

לצד זאת, תת-מזכירת המדינה גם הכירה בכך שאיראן גילתה פרטים מועטים בלבד לפקחים הבינלאומיים על מאמציה לעצב נשק גרעיני, והיא אף הייתה עמומה בדבר השאלה כמה יש להפחית את יכולת העשרת האורניום של טהרן לפני שעסקה עמה תיחשב ראויה. כמו כן, שרמן התעקשה על כך שכל הסכם מוכרח להיות "לטווח ארוך", בעוד שבכירים אמריקאים אמרו בעבר שמדובר בתקופת זמן של עשור לפחות.

המחלוקת החריפה ביותר בצמרת האמריקאית, כך נראה, התגלעה בעיקר בשאלה מי יקבל את זכות הדיבור האחרונה על האופן שבו ייראה הסכם – הנשיא ברק אובמה או הקונגרס. הנשיא מצדו מתעקש שהוא יכול לנהל את ענייני החוץ עם התערבות מינימלית של הקונגרס, בדומה למעשיו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש.

במקרה של הסכם עם איראן, כך מעירים ב"טיימס", ייתכן ואובמה יוכל להתחמק מאישור הקונגרס עד סוף הכהונה שלו. זאת, משום שלא יהיה מדובר בהסכם רשמי, כך שהסנאט לא ייקרא לאשר אותו. למרות שהסכם ארוך טווח יכלול הסרה של סנקציות שהטיל הקונגרס, בכירים בממשל הבהירו כי ינסו לדחות את היום הזה באמצעות השעיית חלק מהסנקציות בעזרת צו מנהלי – מה שנותן להם ערך מוסף בדמות היכולה הקלה יחסית להטיל מחדש את הסנקציות אם איראן לא תעמוד בחלקה בעסקה.

שרמן ניסתה אמנם לגשר על הפערים בין הקונגרס והממשל, והצהירה כי אם הנשיא אובמה יפעל לנטרל את הסנקציות באמצעות צו כזה, "לא נעשה זאת ללא שיחות עם הקונגרס". עם זאת, סנטור בוב קורקר, נציג רפובליקני מטנסי שנחשב מבקר קבוע של השיחות שמנהל הממשל עם איראן, אמר כי כל הדיונים שניהל הממשל עם הקונגרס עד כה בסוגיה היו בסגנון של "זה מה שאנו הולכים לעשות עכשיו".

בזווית הישראלית, חלק מהסנטורים בדיונים הביעו חשש מהתמיכה האיראנית בחמאס, והצהירו – לאחר הודאתה של שרמן שחלק גדול מהרקטות של חמאס מקורן בטהרן – שיש לעצור את אספקת הטילים מצד הרפובליקה לארגון הטרור בעזה. דיוויד כהן, תת-מזכיר האוצר לענייני מודיעין כלכלי וטרור, אמר כי הוא לא יכול "לספק התחייבות" בשאלה אם שחרור נכסים מוקפאים בסך הגדול מ-2 מיליארד דולר בארה"ב לאיראן לא יביא שהם יועברו לסיוע לחמאס. לצד זאת, כהן התעקש שהסנקציות האמריקאיות על טהרן עד כה הורידו את עוצמת הכלכלה האיראנית ב-25 אחוזים ממה שהיא הייתה יכולה להיות בשלב זה.

היו גם נושאים אחרים שהנציגים האמריקאים נאלצו לרקד סביבם במהלך הדיונים: כך למשל, המטרה ארוכת הטווח של הגבלת השנים

לתוכנית איראנית. שרמן סירבה לדון בכך, אולם למעשה כל תוכנית אשר תוגבל למספר שנים מועט תאפשר לאיראנים להפעיל את מיזם הגרעין כאשר ההסכם יפוג עם מינימום הגבלות, למעט האפשרות שפקחים יבדקו את מתקניהם.

נושא חשוב אחר שעמד במחלוקת בממשל הוא "זמן הפריצה" – כמה זמן ייקח לאיראנים לייצר די דלק לצורך פצצה גרעינית אחת. בעוד שמזכיר המדינה האמריקאי אמר מוקדם יותר השנה כי ישמח לראות את הזמן הזה מתמעט לאזור השנה, שרמן הודתה בדיונים בפני הקונגרס ובפני ועדת יחסי החוץ של הסנאט כי זמן זה עומד על חודשיים. היא הוסיפה כי זמן זה אינו מספק מבחינת ארה"ב וישראל לצורך התרעה מוקדמת, ושיש להאריך אותו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...