ראשי » חדשות » צבא וביטחון

סקירה: הפעילות המקוונת של חמאס במבצע "צוק איתן"

בנוסף ללחימה הקרקעית וירי הרקטות מפעיל חמאס מערך לחימה קיברנטי שלם. תחום זה הולך ומתברר כחלק אינטגראלי מהלחימה במאה ה-21 גם אצל ארגוני טרור

בין שלל הדיווחים על הפגזות, יירוטים, חיסולים, פצועים והרוגים המאפיינים את הפעילות הפיזית במבצע "צוק איתן", קיימת זירה נוספת בה הפעילות היא גלויה פחות ולעיתים אף סמויה מהעין - המרחב האינטרנטי משמש זירה נרחבת במבצע זה למגוון רחב של פעולות. בעת בחינת פעילותו של החמאס ושל התומכים בו בזירה זו, ניווכח כי פעילות זו היא אכן מגוונת ורבה. במסגרת זו נעשה שימוש במרחב המקוון להפצת מסרי תעמולה כלפי מעגלים שונים, לוחמה פסיכולוגית דיסאינפורמציה ועד משלוח דוא"ל ובהם קבצים נגועים ואף הודעות ווטסאפ מאיימות. זאת לצד ביצוע התקפות בפועל על מאות רבות של אתרי אינטרנט של בעלי עסקים קטנים בישראל.
 
פעילות התעמולה המקוונת של חמאס כוונה כלפי מספר מעגלים; המעגל הערבי הכולל את זה הפנימי של תושבי עזה – להם הופצו כרזות ובהם מסרים של גבורה, עוצמה ועמידה איתנה. מעגל הביניים ובו פניה לתושבי הגדה המערבית להצטרף למאבק ו"להבעיר את השטח". המעגל הרחב ובו יציאה נגד אדישות העולם הערבי לסבלותם של תושבי הרצועה.

אחד מהמוקדים המרכזיים לפעילות התעמולה המקוונת של חמאס היה המעגל הישראלי אליו הופנו מסרים בעברית קלוקלת אשר מטרתם ליצור פחד מפני החמאס בקרב תושבי ישראל. בפועל התוצרים עוררו גיחוך רב ושמו ללעג את עילגות סרטוני הפחדה אלו. לעולם הרחב אשר אינו מהווה צד בסכסוך, הופנו מסרים אשר בבסיסם נושאים של זכויות אדם. אחד המוטיבים המרכזיים היה "בזמן שאתם צופים במונדיאל, אנו נטבחים בעזה". לצד זאת בוצעה פעילות ענפה של דיסאינפורמציה בעיקר באמצעות שימוש בתמונות הרוגים מזירות אחרות וידיעות מזמנים אחרים להעצים את ממדי ההרג ולצרוב את תודעת הציבור בתמונות התלושות מהזירה. פעילות נוספת בהקשר זה הייתה פרסום ידיעות שקריות אשר יוחסו לערוצי תקשורת ישראליים על מנת לשוות להן ממד אמין.
 אלו הופצו בערוצי התקשורת המרכזיים של חמאס, בדגש על הרשתות החברתיות תוך נוכחות משמעותית, בעיקר של גדודי עז א-דין אלקסאם; במהלך שלביו הראשונים של המבצע הפעילו גדודי עז א-דין אלקסאם שלושה חשבונות בטוויטר (ערבית, אנגלית, עברית), אלו פעלו לסירוגין הושבתו ושבו לפעול בכתובות חדשות. לצד זאת קיים חשבון של חמאס עצמו בשפה הערבית.

מניתוח תכני ההודעות ועדכניותן, ניתן להעריך כי למפרסמיהן יש קשר ישיר לגורמי השטח ברצועת עזה. בין אם נוכחות זו ברשתות החברתיות מתבצעת ישירות מרצועת עזה או מכל מקום אחר ברחבי העולם, תוך שמירה על קשר שוטף עם הגורמים המבצעיים של גדודי עז א-דין אלקסאם. בעת בחינת פעילות זו למול מבצעים קודמים ניתן בהחלט לראות שיפור בפעילות המקוונת של החמאס והתומכים בהם ובכלל זה אף פרסום כרזות אינטרנטיות ובהם נתונים סטטיסטיים של ממדי ההרג וההרס בחתכים שונים ובתדירות יומית.

היינו עדים למשלוח מספר מסרונים לרבים מתושבי ישראל. חלקם כללו מידע שיקרי בכסות מזויפת שנועד לעורר פאניקה בקרב מקבליהם. חלקם נשלחו לכאורה ישירות מטעם גדודי עז א-דין אל קסאם ובהם מסרי הפחדה ישירים. בנוסף פורסמו שלל הודעות בדבר פריצה לשלל אתרים ישראליים עסקיים ופרטיים והשחתתם. פעולה המתבצעת כבשגרה מידי יום למול עשרות אתרים, לעיתים אף ללא ידיעת בעלי האתר שנפרץ.

תופעות נוספות שאותרו במהלך המבצע הן משלוח הודעות דוא"ל ובהן תכנים בהקשר של המבצע ולהן קבצים מצורפים נגועים, ניסיונות לביצוע התקפות מקוונות נגד אתרי ממשל בישראל ואף טענות להדלפות של רשומות ממחשבים, טענה שהוכחה כשקרית. אולם אין באלה ייחוד לעומת עתות שגרה ועימותים קודמים.

למבצע זה המתנהל בשתי חזיתות שונות – פיזית וקיברנטית – מאפיין זהה. ניסיון לפגיעה ישירה בעורף.

באותה המידה שהרקטות והמנהרות המגיעות מרצועת עזה מנסות לעקוף מערכי הגנה שונים ולפגוע ישירות בעורף האזרחי ולשבש פעילותו, כך גם הפעילות המקוונת. בשל אופיו הזמין, רחב התפוצה והישיר של האינטרנט, מנסים גורמי חמאס ותומכיהם לנצל מאפיינים אלו על מנת להגיע ישירות למשתמשי הקצה השונים ולטעת בהם מסרי תעמולה, הפחדה, עיוות המציאות כמו גם גרימת נזק ממשי למחשבי הצרכנים באמצעות נוזקות שונות.

אולם באותה המידה שקיימת "כיפת ברזל" אשר מטרתה ליירט תקיפת רקטות כך צריכה להיות כיפת ברזל תודעתית של משתמשי האינטרנט. לדעת לא להסתמך על שמועות המופצות ברשתות החברתיות השונות, להתייחס בחשד לכל מידע ובעיקר כזה אשר הגיע ממקורות עלומים, אפילו אם נשלח ישירות כמסרון. להימנע מפתיחת מיילים וקבצים לא מזוהים, גם אם תוכנם נראה מרתק ומסקרן. כמו גם קישורים אשר פתיחתם מבקשת מאיתנו הזנת פרטי משתמש דוגמת שם משתמש וסיסמא.
התנהגות אותה אנו יודעים לממש בעולם הפיזי אולם פחות בזה האינטרנטי המתהווה, התנהגות אשר יש ליישמה לא רק בעתות חרום, אלא בכל יום ויום מימות השגרה.

ד"ר טל פבל, הוא ד"ר למזרח תיכון, מנכ"ל חברת Middleeasternet לחקר האינטרנט והאיומים המקוונים במזרח התיכון ובעולם האסלאמי וראש התוכנית ללימודי פשיעה קיברנטית באוניברסיטת אריאל

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...