הותרו לפרסום שמות החיילים שנהרגו בהיתקלות ברצועה
בניה שראל וליאל גדעוני הם הלוחמים שנהרגו הבוקר (ו') בהיתקלות עם מחבלים בדרום רצועת עזה. ישנו חשש כי בתקרית נפל בשבי סג"מ הדר גולדין
עוד חדשות ב-nrg:
- אלקין: "צה"ל היה קרוב להכנעת חמאס, ועצרו אותו מגבוה"
- צפו: קאנטונה דורש מנשיא צרפת לתמוך בתושבי עזה
- המג"ד הסתער, חיסל את המחבלים ומנע חטיפה
רב סרן בניה שראל תושב קריית ארבע, היה אמור להתחתן בעוד כשלושה שבועות עם ארוסתו, גלי. בכתבה שהתפרסמה אתמול בעיתון ידיעות אחרונות סיפר מפקד הגדוד, אלי זינו כי שראל אפילו לא הספיק עדיין לקנות חליפה, ואף נפצע מרסיסים, אך העדיף לא לספר על כך דבר.
בניה הוא בוגר הישיבה התיכונית "מקור חיים" שבגוש עציון, בה למדו גיל-עד שער ונפלתי פרנקל, שנחטפו ונרצחו לפני כחודש וחצי.
בסוף שנת 2007 נרצחו אחיקם עמיחי ודוד רובין, גם הם בוגרי ישיבת "מקור חיים" ותושבי קרית ארבע, בעת שטיילו בנחל תלם. השניים היו חברים קרובים של שראל, ובלווייתם הוא ספד להם.
משפחת שראל היא מהמשפחות הוותיקות בקרית ארבע. ראש מועצת קריית ארבע חברון, מלאכי לוינגר אמר עם היוודע הבשורה המרה: "הבוקר נפל בקרב אחד מטובי בניה של קרית ארבע חברון.
בניה ז״ל שנולד וגדל כאן בעיר האבות, היה בחור ערכי ומלח הארץ שנקטף במהלך קרב על קידוש ה' וקדושת הארץ. דמותו שמשה מופת וגאווה לישוב כולו, והקהילה כולה מבכה ואבלה את נפילתו, זוהי אבדה גדולה ליישוב ולעם ישראל כולו".
שראל הותיר אחריו זוג הורים ו-7 אחים ואחיות. הלווייתו תתקיים במוצאי השבת בשעה 23:30 בחלקה הצבאית של בית העלמין בישוב היהודי בחברון, ותצא מביתו שבשכונת רמת ממרא בקרית ארבע.
רחל, אחותו של בניה שראל ז"ל: ספדה לו ואמרה: ״בניה חי את החיים במלואם, הוא אחר לעשות את מה שידע הכי טוב - להנהיג. את הכל הוא עשה בדיוק ובהשקעה גדולה. חייו היו עוצמות גדולות שבניה ידע לטעת במקומות הנכונים. הוא יצא להגן על הארץ שאותה אהב בנפשו בחיוך, בכובד ראש ובאהבה עצומה. כל מעשיו היו אמונתו, והמלחמה האחרונה בה השתתף להגנת העם והארץ הייתה כל הווייתו".
הלוויתו של רב סרן שראל תתקיים במוצ"ש בבית העלמין בחברון.
ליאל גדעוני בן ה-20 היה בן הזקונים של אלי ומזל, האחרון מבין חבורה של ארבעה בנים, חובבי כדורסל מושבעים. "ילד מדהים. ילד חייכן שבכל סיטואציה בכל מצב כל הזמן צחק וסיפר בדיחות. הליצן של הארוחות ביום שישי" סיפר האח ציון "זה לא נתפס שאני מדבר עליו בלשון עבר".
ליאל למד בתיכון גבעת גונן הסמוך לביתו, והצטיין במחשבים. אחיו הגדולים של גדעוני שירתו ביחידות קרביות, עם נציג בצנחנים, יחידת יהלום ועורב, והחלום שלו היה ללכת בעקבותם. "כל החבר'ה סיפרו שברגעים הכי קשים הוא מחייך ומעלה את המורל" אמר האב אלי. ליאל סיום לאחרונה את תפקידו כסמל טירונים, ונחשב לסמל אהוד על חניכיו. "המפקדים שלו היו נוזפים בו 'מה אתה מחייך אליהם, תטרטר אותם" סיפר האב.
לפני שבועיים ירדה המשפחה דרומה לפגוש אותו לפני שנכנס לעזה "נתתי לו חיבוק אחרון, והוא היה כל כך חזק, אמרתי לעצמי: שום דבר לא יכול לפגוע בו הוא חזק כמו סלע" תיאר אלי בכאב את המפגש האחון. אתמול בלילה הם עוד שוחחו איתו בטלפון כשיצא להתרעננות, וליאל ניסה להרגיע את הוריו "הוא אמר לי אבא, שיש לנו מ"פ חבל על הזמן. כל מקום שאנחנו נכנסים יורים טיל אל תוך הבית. אל תפחד אבא. המחבלים זורקים נשק ובורחים".
משפחת גדעוני הם אוהדי קבוצת הפועל ירושלים שרופים. בכל הזדמנות ארבעת האחים היו משחקים יחד כדורסל, שניים על שניים. "עכשיו חסר לנו מישהו" אמר האח ציון. הוא סיפר כי "רק לפני שבועיים קניתי לו מנוי בארנה החדשה שיבוא לשבת איתנו, דיברנו על מי מחתימים לעונה הבאה. הוא כבר לא יראה אליפות של הפועל".
--
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם