נמצא מטמון מטבעות מימי חורבן בית שני

בעבודות בכביש ירושלים-תל אביב, מצאו אנשי רשות העתיקות מטמון של 114 מטבעות מימי המרד הגדול, עליהן נכתב: "לגאולת ציון"

דליה מזורי | 5/8/2014 10:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דרישת שלום מלפני 2000 שנה: קופה עתיקה ובה מטמון מטבעות גדול ונדיר מהמרד הגדול התגלתה בעקבות פרויקט כביש מספר אחת מתל אביב לירושלים.

• לכל מה שמעניין: היכנסו לעמוד הפייסבוק של nrg

במהלך העבודות הנרחבות של חברת נתיבי ישראל בפרויקט הכביש החדש, ירושלים-תל אביב, גילה מפקח רשות העתיקות שברי כלי חרס. הגילוי הביא לחפירה ארכיאולוגית, שבמסגרתה נחשף ישוב מסוף תקופת הבית השני אשר לא היה ידוע. באחד מבתיו התגלה המטמון הנדיר. המטמון, אשר נשמר בקופה מחרס, כלל 114 מטבעות ברונזה, המתוארכים לשנה הרביעית למרד הגדול נגד הרומאים. מרד זה הוביל לחורבן הבית, ב-ט' באב לפני כ-2000 שנה.
צילום: ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות
הוטמנו ליום שקט. מטמון המטבעות צילום: ולדימיר נייחין, באדיבות רשות העתיקות
צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
''לגאולת ציון''. המטבעות שנמצאו במטמון צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
פבלו בצר עם מטבע מהמטמון שנמצא. ''מישהו אולי חיכה לימים טובים יותר'' צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לדברי פבלו בצר ואייל מרקו, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, המטמון, שנראה כי הוטמן חודשים ספורים לפני חורבן ירושלים, "מאפשר הצצה לחיים היהודיים בפרברי ירושלים בסוף המרד. נראה שמישהו כאן חש את הסוף קרב והחביא כאן את רכושו, אולי בתקווה לאסוף אותו בימים שקטים יותר".

על כל המטבעות טבוע מצד אחד גביע וסביבו הכיתוב "לגאלת ציון" ובצד השני מתואר דגם הכולל אגד לולב בין שני אתרוגים. סביב הדגם הזה מופיע הכיתוב "שנת ארבע", כלומר השנה הרביעית של המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים (שנת 69/70 לספירה).

המטמון היה מוסתר בפינתו של חדר, יתכן שבתוך נישה בקיר, או שהיה שקוע ברצפה. במהלך החפירה הארכיאולוגית נחשפו שני חדרים נוספים וחצר השייכים לאותו המבנה.
המבנה נבנה במאה הראשונה לפני הספירה, והוא נחרב בשנת 69 או 70 לספירה, במהלך דיכויו של המרד הגדול.

בראשית המאה השניה לספירה, חזרו להשתמש בחלק מן המבנה לתקופה קצרה ,שהסתיימה עם חורבן היישוב היהודי ביהודה כתוצאה ממרד בר-כוכבא. עדות לכך הם שלושה קנקנים שלמים שהתגלו שקועים ברצפת החצר.

נראה כי תושביו של כפר זה, כמו מרבית הכפריים היהודים ביהודה, לקחו חלק פעיל בשתי המרידות הגדולות נגד הרומאים - המרד הגדול ומרד בר כוכבא. כתוצאה מהשתתפות זו נחרב המקום פעמיים, ולא יושב מחדש.

ברשות העתיקות ובחברת נתיבי ישראל בוחנים אפשרות לשמר את שרידי הכפר במסגרת פיתוח הנוף בשולי הכביש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...