כלים של צה"ל זרעו הרס בשדות חקלאיים בדרום
"אם צריך להעביר טנקים על חלקה 16 פעמים ביום במשך 3 שבועות, החלקה הזו הלכה פארש. אבל החבר'ה מתעדים הכול, ונדרוש פיצויים"
עוד כותרות בnrg
• תושבי הדרום יכולים לחזור לבתיהם
• נציגי ישראל יגיעו לקהיר
"שיהיה ברור שאנחנו לא באים בטענות. זה הצבא שלנו, והוא יצא למשימה חשובה. אבל ברור שכשהטנקים נעים - הם טוחנים את השדות. כשהתותחים יפסיקו לרעום – נתעד את כל הנזקים שנגרמו לנו ונקווה שנקבל פיצוי הולם", אומר השי רובין, מרכז המשק בניר עוז.
תותחים מתנייעים, טנקים ונגמ"שים היו גם בתנועה וגם שהו באזור. "אם צריך להעביר טנקים על חלקה 16 פעמים ביום במשך שלושה שבועות – אז החלקה הזו הלכה פארש. יש כמה דונמים שהם אבודים לנו ואי אפשר לשקם אותם, כי הטנקים עברו שם בצורה פראית. יש הרס של כבישי אספלט המשמשים את החקלאים. טנק שעולה על כביש – הורס אותו. הם הרסו חלק מכבישי הביטחון. לא תמיד הקפידו לנסוע על שולי הכביש אלא עלו על התוואי שלו. גם במעברים – כשטנק חוצה כביש – הוא מכרסם את האספלט. עצמת הנזק רבה. אבל אין לי טענות, זה הצבא שלי. החבר'ה שלי מתעדים את הכול, ונגיש תביעות פיצויים ממשרד הביטחון. אנחנו מתורגלים עם זה", אמר.
נזק מסוג אחר נגרם כתוצאה מפגיעת טנקים בתשתיות חקלאיות: אם טנק נותן "מכה קטנה" לתשתית כזו – הוא הורס אותה. כך למשל נפגע מפרט של מים – הסתעפות של שיברים לצינורות שמובילים מים לשדות. "אלה שיברים גדולים של 12 צול. כששיבר כזה חוטף מכה – מתפרצות כמויות אדירות של מים. כדי לעצור את הזרימה מיד, בלי לחכות לשמאי מס רכוש, צילמנו את הנזק, ותיקנו אותו על חשבוננו. אנשי מס רכוש הגיעו אחרי יומיים ויעבירו לנו את החזר ההוצאה".
במהלך המבצע הוחלט להפסיק את החשמל לעזה. לקיבוץ ניר עוז יש שטחים סמוכי גדר שם משקים את השדות באופן אוטומטי ולשם כך זקוקים לחשמל. "היינו מושכים ממתח גבוה למתח נמוך ועם הנעה חשמלית היינו מעבירים את החשמל לשדה", הסביר רובין. כשסגרו את החשמל לרצועה - ניתקו גם אותם ואי אפשר היה להשקות את השטחים הפתוחים. לצאת לשדות לא היה אפשר כי צה"ל אסר זאת. "מצאנו פתרון עם גנראטור אבל הנזק כבר נגרם. יש רק גידול אחד שהוא ירוק – אגוזי אדמה – אבל גם הוא נפגע משום שעברו שם טנקים וגיהצו אותו. ממילא אי אפשר היה להשקות בזמן, לא לרסס ולא לטפל בשדות, אז הגידול נפגע".
בקיבוץ מגן הכינו שטח למזרע תפוחי אדמה. ההכנה כללה תלוליות שלתוכן זורעים את הזרעים או ה"עיניים" של הירק, באמצעות מזרעה. עברו שם טנקים ותותחים – והרסו לקיבוץ את השדה.
בקיבוץ ניר עוז נהרגו למעלה ממאה עגלים במפטמה שנפגעה משלוש רקטות, שתיים שנחתו שם לפני שבועיים ואחת בשבוע שעבר. את חלק מהעגלים היה צריך להמית המתת חסד בשל פציעתם הקשה. עד היום ישנם עגלים פצועים שיש צורך להמית. על נזק זה יוגשו תביעות למס
בכל האזור נגרם גם נזק עקב כמויות האבק האדירות שנחתו על הצמחייה, הבתים והרכבים של המילואימניקים. הכל התכסה באבק שנקרא על ידי החיילים "פודרה". "צריך להתמודד [גם] עם זה. אלה לא נזקים בלתי הפיכים, אם כי ישנם גם כאלה. נגיש פיצויים, נחזור לעבד את השדות ונחזור לשגרה", אמר רובין.
דרור תנורי, מנכ"ל "דוד משה", מפעלי חבל מעון, החברה שהיא משווקת ירקות השורש הגדולה במדינה אמר כי כרגע לא מתבצעת כל הפעילות השוטפת החיונית לפני שתילת תפוחי האדמה, גזר, צנונית ובצל. לפני השתילה צריך לבצע זיבול, חריש, קיטור ותיחוח, וכל אלה לא מתבצעים. תנורי אמר שיש חשש שתתפספס עונת הסתיו וכמו כן יש גם תוצרת שכבר מוכנה ולא נאספת, לא מושקית ולא מרוססת. וזה למרות הפסקת האש. "השדות והתשתיות הרוסים לגמרי. מפרטי מים שבורים, אוטומציה הרוסה, כבישים הרוסים. לא מדובר בפס ייצור תעשייתי שחוזר לחיים בלחיצת כפתור. כאן, השיקום יהיה איטי", אמר תנורי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם