באפריקה עדיין אוכלים בשר נגוע, למרות האבולה

מקור הגיף הקטלני בבשר הציד המגיע לשווקים מהיער. המומחים מזהירים מאכילת חיות בר, אולם זו עצה שקל לתת מהעולם המערבי השבע

Washington Post
אבי פיליפ | 8/8/2014 8:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לעיניים מערביות זה נראה כמו ערמה שטוחה ומשחירה של חלקי גוויות של חיות, אבל בשביל אפריקנים רבים, בשר יער (bush meat) - איברים של מגוון חיות, החל מעכברושים ועטלפים וכלה בקופים - כשהוא מיובש, מעושן או מבושל, הוא לא רק אוכל מסורתי. מבחינתם מדובר במקור היחיד לחלבונים באזור של העולם, שקשה למצוא בו אוכל.

וכשם שהיה המצב בהתפרצויות קודמות של נגיף האבולה, כך גם היום: בשר היער הוא החשוד העיקרי במעבר של החיידק הטורף מעולם החי לזה של בני האדם. כל מה שנחוץ כדי שתפרוץ מגפה הוא מגע חד-פעמי כמו התעסקות בבשר עטלף לא מבושל. אחר כך המגע בין בני אדם מפיץ את הנגע במהירות רבה.

"אם אתה יודע שנגיף האבולה התפרץ באזור מסוים, זהו זמן טוב במיוחד להפסיק לאכול בשר יער", אומר דניאל באוש, פרופסור לרפואה טרופית בבית הספר לבריאות הציבור ורפואה טרופית של אוניברסיטת טוליין בניו-אורלינס.

מהו בשר יער? התשובות רבות: זה יכול להיות בשר שימפנזה, גורילה או קוף אחר; זה יכול להיות עכברוש, צבי או עטלף פירות. החיות נלכדות בטבע, ונמכרות באזורים שבהם גידול חיות למאכל בחוות יקר מדי או בלתי אפשרי מסיבות אחרות.

תושבי מערב אפריקה טוענים שהם אוכלים בשר יער כבר שנים רבות מאוד. אפילו במקומות שבהם פעילי הגנה על חיות בר הצליחו להביא לחקיקה האוסרת על אכילת בשר יער ניתן לקנות אותו בקלות בשווקים ובפינות הרחוב. "החיים לא קלים כאן בכפר", מציין אחד מתושבי גינאה. לדבריו, הרשויות וארגוני ההגנה על בעלי חיים "רוצים לאסור על קיום מסורות שאנו מכבדים כבר דורות רבים. גידול חיות בחווה לא נפוץ כאן כי ניתן להשיג בשר יער בקלות. פירוש האיסור על אכילת בשר יער הוא אכיפת דרך חיים חדשה. זה לא יצליח".

על פי מחקרי ארגון האוכל והחקלאות של האו"ם, אנשים צדים ואוכלים בשר יער כאשר ייצור האוכל באמצעים אחרים קשה יותר. בנוסף, תושבי הכפרים חסרי ההשכלה נוטים לעתים להאשים דווקא את צוותי הרופאים בהפצת המחלה - ולא את הבשר עצמו או את המגע עם חברים או קרובי משפחה הנגועים בנגיף.

הסיכון הגדול - לטבחים

לפי פרופ' באוש, האבולה התפשטה במערב אפריקה כתוצאה משילוב הרסני של אירועים. עוני, שלטון חלש, אלימות ואפילו מזג האוויר הצטרפו ליצירת ההתפשטות החמורה ביותר של המחלה בהיסטוריה. במקרה של האבולה, נראה שעטלפי פירות הם המועמדים הסבירים ביותר להיות נשאי הנגיף - כלומר חיות שנגועות בו אך אינן מראות סימפטומים כלשהם.

ניתן היה לשער שפחד מפני הלא נודע היה גורם לאפריקנים להימנע מהבשר בכל מחיר, לפחות עד שתעבור המגפה, אך לא כך הם פני הדברים. כתבי ה'קמרון טריביון' ערכו לאחרונה סיור בשוק ומצאו ש"למרות האיסור על ציד כל סוגי החיות בגלל עונות הייחום שלהן, לא נראה שסוחרי בשר היער מוטרדים מכך שהם עוסקים בתחום לא חוקי. אתמול, 29 ביולי, בסיור של ה'קמרון טריביון' בשוק בשר הערבות בשכונת נקולדונגו בבירת קמרון יאונדה היה ניתן לראות שחוץ מהערמות העצומות של בשר יער מעושן מכל הסוגים, הוצגו לראווה כמויות גדולות עוד יותר של בשר יער נא".

מי שנמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר הם הציידים והטבחים המכינים את הבשר. "אם הבשר מבושל או מעושן הסיכון יורד לאפס", מסביר פרופ' באוש, "מי שמסתכן הם הטבחים. הנגיף מועבר במגע עם דם או נוזלי גוף טריים של החיה".

הציידים מסתכנים אפילו יותר. נשיכות, שריטות או אפילו מגע עם צואת עטלפים, קופים או חיות חולות אחרות עלול לגרום להידבקות. לחיות חולות גם סיכוי רב יותר להילכד, מכיוון שהן אטיות יותר או עשויות אפילו להימצא כשהן כבר מתות. הנגיף מסוגל לשרוד גם בגוויה לתקופת זמן מוגבלת.

"לפני כמה שנים, בגבון, כמה ילדים נתקלו בשימפנזה מתה ופשוט קרעו ממנה חלקים ואכלו את הבשר הנא", מציין באוש. כמה ילדים נדבקו בתקרית ההיא. "אנו לא רוצים להשמיד את בשר היער אלא פשוט למנוע מאנשים לאכול אותו", הוא מוסיף.

כמובן, זו עצה שקל לתת כשנמצאים בצד השבע של העולם. "אם אתה חי באזור שדרומית לסהרה וצריך להאכיל את משפחתך, אין הרבה אפשרויות לקבל חלבונים", מסביר פרופ' באוש.

הפתעה גיאוגרפית

הספקנות לגבי הסיכון הנשקף מאפשרות ההידבקות בנגיף האבולה במערב אפריקה נסמכת גם על העובדה שלפני ההתפרצות הנוכחית, זן זה של הנגיף מעולם לא הגיע לאזור שבו היום הוא עושה שמות באוכלוסייה.
"המקומות האחרים היחידים שבהם נתקלנו בסוג מסוים זה של אבולה הן שלוש מדינות במרכז היבשת", אומר באוש, "באופן כללי, כל מחלה שהיא זואונוטית - כלומר מופצת על ידי בעלי חיים - נפוצה לרוב רק היכן שנמצאים אותם בעלי חיים".

פעם הנגיף התפרץ ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ברפובליקה של קונגו ובגבון, אבל בסבב הנוכחי אלה גינאה, ליבריה וסיירה לאונה שהוכו במגפה. לפי ארגון הבריאות העולמי, 886 מתוך 887 מקרי מוות שנרשמו בהתפרצות הנוכחית של האבולה התרחשו בשלוש המדינות הללו שבמערב אפריקה. הקורבן הנוסף מת בניגריה לאחר שברח מליבריה.

כיצד הגיעו עטלפים נשאי אבולה ממרכז אפריקה למערב היבשת? המדענים מנסים עדיין להבין זאת. ייתכן שעטלפים נודדים הדביקו חיות אחרות או להקות עטלפים אחרות במסעותיהם.

הסברה היא שייתכן כי עטלפים נודדים כאלה הדביקו את האוכלוסייה באזור גואקדו בגינאה, מוקד ההתפרצות הנוכחית.

מקור נוסף שממנו עשוי היה הנגיף להגיע הוא קופי האדם, שנדבקים במחלה בדיוק כמו שבני אדם נדבקים בה. המחלה גורמת לסימפטומים שונים ולבסוף למוות. אם התזמון מתאים, קוף אדם שנדבק בנגיף עלול להישחט כשהוא עדיין חולה - אבל לפני שהנגיף הרג אותו.

פרופ' באוש העלה סברה במחקר שפרסם לאחרונה שלפיה התזמון של ההתפרצות הנוכחית, בעונה היבשה במערב אפריקה, השפיע על כמות העטלפים שנדבקו. "למרות שנחוץ ניתוח מעמיק יותר של התנאים הסביבתיים בגינאה בתקופה הנידונה", הוא כתב במחקר שחובר ביחד עם לארה שוורץ, "תושבי האזור מספרים על עונה ארוכה ויבשה במיוחד, וייתכן שזה קשור בתהליכי עקירת היערות בעשורים האחרונים. כיום אנו יכולים רק להעריך אם תנאים אקולוגיים יבשים אלה איכשהו השפיעו על כמות העטלפים שנדבקו ועל מידת המגע שלהם עם בני האדם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...