שינוי אמיתי של מערכת ההפעלה
דורות שלמים של ישראלים גיבשו לעצמם השקפות עולם מוצקות בלא שטרחו כלל לברר או ללמוד את העובדות או לרכוש ידע כלשהו ? ולו הבסיסי ביותר ? לגבי תהליכים היסטוריים שאירעו כאן במהלך שנות קיומה של המדינה ואף לפני כן. אישים בעלי השפעה ומעצבי דעת-קהל מכל תחומי החיים ? החל בפוליטיקאים בכירים, דרך אנשי אקדמיה שונים ומשונים, עבור לזרזירי-עט, פרשנים מטעם עצמם ונציגי תקשורת אחרים וכלה ב-"אמנים", זמרים, שחקנים, דוגמניות וידוענים כאלה ואחרים, ברובם נעדרי כל השכלה או ניסיון רלוונטיים, מנהלים בביטחון רב דיונים על נושאים ברומו של עולם ומביעים עמדות נחרצות כשהם אינם נסמכים אלא על סיסמאות נבובות ורדודות ואינם מכירים כלל את הנושאים עליהם הם מתדיינים.
הגיע הזמן לבחון אחדות מן האקסיומות לאורן אנו מגבשים את דעותינו ועמדותינו ומנהלים את חיינו. ארגוני הטרור והאוכלוסייה האזרחית אחת האקסיומות הבסיסיות ביותר בהקשר הרחב של הסכסוך הישראלי-ערבי מגדירה את ארגוני הטרור (ובראשם חמאס ברצועת עזה וחיזבאללה בלבנון) כגורם חיצוני הפועל בסביבה לא-לו וכופה את רצונו בכוח על האוכלוסייה המקומית. זוהי אקסיומה מופרכת בה אנו מאמינים בכל לב ואותה אנו מביאים בחשבון בשיקולים מדיניים ואופרטיביים ואפילו בדרישות מבצעיות לפיתוח מערכות נשק. הגיע הזמן להפריך את האקסיומה הזו, כמו אקסיומות רבות נוספות שבינן לבין האמת והמציאות אין כל קשר. אנשי חמאס וחיזבאללה אינם יצורים קטנים וירוקים שהגיעו מהחלל החיצון.
הם אינם שוהים ברצועת עזה ובדרום לבנון בניגוד לרצונם של התושבים המקומיים. פעילי חמאס וחיזבאללה אינם לובשים מעילי-רוח צבעוניים עם הכיתוב "חמאס" או "חיזבאללה" על גב המעיל כדי לבדל את עצמם מן האוכלוסייה המקומית, ולמעשה לא ניתן להבדיל או להפריד בין איש חמאס או חזבאללה לבין כל אדם אחר בסביבה ? מכיוון שאין ביניהם שום הבדל או הפרדה.
על כולנו להבין ולהפנים עובדה אחת פשוטה: אנשי חמאס וחיזבאללה הם תושבים מקומיים ולהיפך: התושבים המקומיים הם מאגר כוח האדם המרכיב את חמאס וחיזבאללה. זוהי אמת פשוטה וטריוויאלית, אבל יש מי שדואג לטשטש, להדחיק ולהסתיר את האמת הזו מאחורי תילי-תילים של כזבים ועיוותים ובחסות רציונליזציה אווילית ומופרכת. ברצועת עזה מדובר במקרה מובהק במיוחד: הרצועה נשלטת על-ידי ממשל נבחר שעלה לשלטון לאחר שזכה בבחירות דמוקרטיות לעילא ברוב מוחץ של המצביעים מקרב האוכלוסייה המקומית, בניגוד לכל ההערכות והתחזיות.
חמאס תפס את השלטון ברצועת עזה על אפה וחמתה של ארה"ב, שיזמה את הבחירות האלה, על אפה וחמתה של ישראל, שהסכימה לשתף פעולה עם רעיונות ה-"דמוקרטיזציה" ההזויים של האמריקנים, וגם על אפה וחמתה של הרשות הפלסטינית ? הארגון הקוואזי-מדינתי הפיקטיבי שישראל הקימה כדי "לכבס" ולהכשיר את ארגון הטרור אש"פ. לפיכך, הגישה הגורסת שהאוכלוסייה המקומית בעזה אינה רוצה בשלטון חמאס מנוגדת לאמת ואינה קשורה למציאות, ומבצע "צוק איתן" לא שינה דבר בנושא זה. מכאן גם נובע שהתקווה לכך ש"האזרחים התמימים ושוחרי השלום"ברצועה ימאסו, ביום מן הימים, בשלטון חמאס ו-"יקיאו" את הגורמים הטרוריסטיים מקרבם היא תקוות-שווא נואלת: אדם אינו יכול להקיא את עצמו מתוך עצמו.
בהקשר זה מדהים היה לראות איך בעצם ימי מבצע "צוק איתן", פוליטיקאים מן השמאל הישראלי, אבירי הצדק, שוחרי הדמוקרטיה ולוחמי שלטון החוק, לא נרתעו מלדרוש מממשלת ישראל לפעול כדי להמליך מחדש ברצועת עזה את הרשות הפלסטינית של "פתח", אותה גירש חמאס מעזה ברוח, באש ובדם, תוך שהם מתעלמים באופן בוטה ודורסני ובהתנשאות שחצנית מן הרצון הדמוקרטי הלגיטימי של רוב תושבי הרצועה. הגישה המבדילה בין "גורמי הטרור" ל-"אוכלוסייה האזרחית" אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם המציאות בשטח. בעולם האמיתי לא קיימת הפרדה כזו.
את האוכלוסייה ברצועת עזה ניתן לחלק, באופן גס, ללוחמים ולבעלי תפקידים אחרים, אך כולם כאחד מגויסים ופועלים למען אותה מטרה: השמדתה של הישות היהודית-ציונית בארץ ישראל. בקרב האוכלוסייה ברצועת עזה ישנם אלה שתפקידם לשגר רקטות, ישנם אלה שתפקידם לחטוף חיילי צה"ל, ישנם מומחים לחפירת מנהרות ומומחים לחבלה, ישנם תצפיתנים וכימאים וישנם בעלי-מקצוע המייצרים רקטות וסוגי חימוש אחרים. בנוסף, ישנם אלה המשתייכים ל-"זרוע המדינית", שתפקידם לנהל את המערכה התעמולתית והמדינית נגד ישראל, וישנם אלה השייכים למנגנונים האזרחיים השונים.
בנוסף לכל אלה קיים הציבור הרחב שתפקידו לספק את התמיכה לכל הפעילויות הללו. האוכלוסייה שאותה אנו, באיוולתנו, מגדירים כ"בלתי מעורבת" היא למעשה "הדרגים הלוגיסטיים" המשרתים את נושאי הנשק ותומכים בהם. האוכלוסייה ה"בלתי מעורבת" הזו מעורבת עד מעל לראשה במאמץ הכולל. בראש וראשונה, מתוכה באים הפעילים החמושים. מעבר לכך, היא המספקת להם מגורים, מזון, שירותי רפואה, מסתור ותמיכה מוסרית ומשתפת איתם פעולה בכל דרך נדרשת. המוסדות ה-"אזרחיים", כביכול, הפועלים ברצועת עזה משתמשים בכספים שמעבירה להם ישראל (ממש כך!) כדי לשלם את משכורותיהם של נושאי הנשק באמצעות מגוון רחב ומסועף של מנגנונים ? כוחות שיטור ואכיפה מסוגים שונים, שירותי כיבוי והצלה, שירותי רפואה, רווחה, חינוך ודת וגופי ביטחון פנים. במלחמה, גם הדרגים הלוגיסטיים מהווים מטרות לגיטימיות, ולכן אין שום סיבה או צורך להימנע מתקיפת מוסדות שלטון, מערכות תשתית, מנגנונים ומוסדות ציבור "אזרחיים" במדינות טרור כמו לבנון או רצועת עזה. הדברים האלה אינם בבחינת המלצה להגדיר ריכוזי אוכלוסין הנעדרים כל חשיבות טקטית כמטרות עדיפות ולתקוף אותם בכוונת מכוון, וזאת, כמובן, משיקולים של "יחסי ציבור" ו-"תדמית". ברם, יש להצהיר ולהודיע מראש, בכל מצב של עימות צבאי, שאזרחים בלתי-חמושים ייפגעו עקב העדר ההפרדה בין פעילי הטרור לציבור הרחב ואין בשום אופן להירתע מתקיפת מטרות טרור אם הן נמצאות בקרב אוכלוסייה אזרחית ? שכן זהו טבען של מטרות טרור מקדמת דנא.
העדרה של הפרדה כזו אינו מקרי: זוהי דרכם של ארגוני טרור. הם פועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית במטרה ברורה ומוצהרת להרתיע את הצד השני, המשתדל לפעול על פי דיני המלחמה ומגביל את עצמו במידה רבה במלחמתו מולם. הם עושים זאת בציניות שטנית ומקפיאת-דם, וכפי שראינו במהלך מבצע "צוק איתן", ההרוגים והפצועים מקרב הציבור הבלתי-חמוש משרתים את המאמץ ההסברתי של הטרוריסטים. על פי תפיסה זו, כל הרוג ממלא במותו תפקיד חשוב במאמץ המלחמתי הכולל נגד ישראל, וככל שירבו ההרוגים מקרב ציבור זה ? הרי זה משובח.
אין לצפות ממדינה ריבונית הנלחמת בטרוריסטים שתקבל על עצמה את האחריות ליצירת ההפרדה הזו, שאינה קיימת במציאות. בהעדר הפרדה כזו, כל מטרה היא מטרה לגיטימית. את המצב הזה יצרו הטרוריסטים ביחד עם הסביבה התומכת בהם, ושני המרכיבים הללו ? המהווים ישות אחת ? אמורים לשאת בתוצאות ובאחריות למצב הזה. במהלך ימי מבצע "צוק איתן" הגדיר היטב את המצב אלוף (מיל') גיורא איילנד. הוא הסביר, ברהיטות ובשום-שכל, שרצועת עזה היא למעשה מדינה שנמצאת במצב מלחמה עם ישראל, וכך יש להתייחס אליה.
עונש מוות למחבלים
אקסיומה מופרכת נוספת קשורה להימנעותה של המערכת המשפטית הישראלית מהטלת עונש מוות (אפשרות הקיימת בחוק) על טרוריסטים רוצחים. במצרים, אחת המדינות החשובות בעולם הערבי אם לא החשובה ביניהן, נגזרו לאחרונה פסקי דין מוות על מאות אנשי תנועת "האחים המוסלמים". האם המהלך הזה שינה משהו במצב הפנימי במצרים? אם כן, הוא ריסן עד מאוד את פעילותה של התנועה הממארת הזו. מה קורה עכשיו? הנדונים למוות יושבים בכלא וממתינים לביצוע גזר דינם, ובכך זכה הממשל המצרי במאות קלפי מיקוח אל מול הפעילים ותומכי "האחים" שטרם נעצרו. תארו לעצמכם את המצב הבא: בתי המשפט בישראל גוזרים עונשי מוות על מחבלים רוצחים שנלכדו והועמדו לדין בישראל, באופן חוקי ולגיטימי לחלוטין.
ממשלת ישראל נוקטת מדיניות מוצהרת על פיה גזרי הדין האלה מעוכבים ואינם מבוצעים. כתוצאה מכך, עשרות מחבלים כלואים באגפי הנדונים למוות בבתי-כלא בישראל כשחבל התלייה מתנדנד ? באופן מוחשי ביותר ? מעל ראשיהם. במצב כזה, אם חמאס או כל ארגון רצחני אחר יחליט לחטוף חייל או אזרח ישראלי ולדרוש את שחרורם של מחבלים הכלואים כאן על פי דין ? נדונים למוות ואחרים ? ראש הממשלה יוכל להתייצב בפני המצלמות והמיקרופונים ולהודיע בפשטות, באופן חוקי ולגיטימי לחלוטין: אם החטוף לא ישוחרר תוך פרק זמן כזה או אחר, הממשלה תחרוג ממדיניותה המוצהרת ותורה לשב"ס להתחיל להוציא לפועל את גזרי הדין של הנדונים למוות בקצב של תלייה אחת כל 24 שעות, עד לשחרור החטוף.
כשנלחמים בטרור רצחני אין מנוס אלא להשתמש בכל קלף שנמצא בידינו. המחבלים שכלואים בישראל נעצרו, נשפטו ונאסרו על פי חוק, ולפי כל אמת-מידה עליהם לרצות את העונשים שנגזרו עליהם במלואם. חטיפת חייל על-ידי ארגון טרור אינה שקולה לנפילה בשבי במהלך מלחמה והמחבלים הכלואים בישראל אינם שבויי-מלחמה. העובדה שקיימת אפשרות לעקר את התהליך החוקי של מעצר, שיפוט ומאסר מחבלים רוצחים על-ידי החלטה של הרשות המבצעת, שנעזרת לצורך כך בחותמת הגומי של החנינה הנשיאותית, אינה אלא שערורייה בקנה מידה עולמי.
מדובר בהליך בלתי-מוסרי בעליל ובלתי קביל לחלוטין ויש להילחם במציאות הזו עד חורמה. יש לשלול לחלוטין, על פי חוק, כל אפשרות לשחרור מוקדם של טרוריסט שנשפט למאסר, בכל מצב שהוא. לפיכך, כאשר בבתי הכלא בישראל יישבו עשרות נדונים למוות, אנו ניצור לעצמנו מאגר של קלפי-מיקוח משלנו לכל מקרה של חטיפה או כל ניסיון סחיטה אחר. אם החטוף או החטופים לא ישוחררו, לא זו בלבד שגם המחבלים לא ישוחררו ? אלא שהרוצחים שנדונו למוות יצעדו בזה אחר זה אל הגרדום.
"הפלגים הסוררים"
אם יש תחום אחד בו הטרוריסטים הפלסטינים מתמחים ומצטיינים ? הרי זהו תחום ביטחון הפנים. ברצותם, הארגונים הללו יחסלו כל מתנגד לשלטונם או לדרכם ללא כל עכבה או פקפוק ? "בלי בג"צ ובלי 'בצלם'", כפי שאמר פעם יצחק רבין המנוח. הם הוכיחו זאת בעבר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, הן במהלך השתלטות חמאס על רצועת עזה והן בעבר הרחוק יותר ? במהלך ההשתלטות של אש"פ על דרום לבנון וחלקים מבירות אחרי "ספטמבר השחור" בירדן ב-1970. לכן, עצם קיומם של "הפלגים הסוררים" ברצועת עזה מעיד על כך שהם מתקיימים ופועלים בהסכמת שלטון חמאס ובברכתו. אילו חמאס היה מעוניין לנטרל אותם או להפסיק את פעילותם, הוא היה עושה זאת ללא קושי.
גם את העובדה הזו עלינו להפנים: "ארגוני הסירוב" או "הפלגים הסוררים" משרתים את האינטרסים של ארגון הטרור הדומיננטי (ברצועת עזה, ביהודה ושומרון, בלבנון ובכל מקום אחר), והארגון הזה חפץ בהמשך קיומם. סביר אפילו להניח שהם משתייכים, ארגונית ופיקודית, לחמאס עצמו ? אם כי לא באופן פומבי או רשמי. לכן אין שום סיבה ליצור הפרדה בין חמאס ל-"ארגוני הסירוב" ברצועת עזה או בין חיזבאללה לקבוצות אסלאמיסטיות ?יצוניות בלבנון.
ככלל, אין שום צורך ליצור הפרדה מלאכותית בין ישויות שונות כאשר יורים עליך מעבר לגבול ? מתוך שטח ריבוני שאינו בשליטתך. ההפרדה הזו היא רעיון מתוחכם שהגו אויבינו ? עוד בימי ה-"ליגיונר שהשתגע" בירושלים המופרדת ? כדי לבלבל אותנו, כדי שיוכלו להתכחש לפעילויות או מהלכים מסוימים וכדי להרתיע אותנו מלהשיב אש ולהקשות עלינו לפגוע במטרותינו.
אין כל סיבה או הצדקה לכך שנציית לכללי המשחק הללו. לכן, כשיורים עלינו מתוך רצועת עזה, זהותו של היורה, השתייכותו הארגונית, הרעיונית או הדתית או אילן היוחסין שלו אינם מעניינים כלל, והעובדה שהוא יורה מתוך מסגד, בית-ספר, בית-חולים או מעון לחוסים מוגבלים אינה אמורה להוות שיקול כאשר אנחנו משיבים אש. המטרה היחידה שלנו צריכה להיות חיסולו המהיר והמוחלט. אם השגת המטרה הזו תהיה כרוכה ב-"נזק סביבתי" הרי שזה מצער ואולי אפילו לא נעים, אבל זו לחלוטין הבעיה של הצד השני, ואין שום סיבה שאנחנו נקבל על עצמנו, מרצון, את האחריות לכך. כל מה שפועל מעבר לגבול וכל מי שיורה משם חייב להיות מבחינתנו ישות אחת אחידה ? הטרור העזתי. אין כל צורך לבדוק את זהותו של היורה, אלא לחסל אותו מיד ולהטיל את האחריות על השליט ברצועה.
המושגים "בלתי מעורבים" ו-"אזרחים חפים מפשע" וההבחנה בין הישויות השונות הפועלות בטריטוריה טרוריסטית חייבים לעבור מן העולם ? כי אין דברים כאלה במציאות. התפיסה הדוגלת בהבחנה הזו היא בלתי מציאותית במקרה הטוב וזדונית במקרה הגרוע, וטוב נעשה אם נפסיק לדגול בה ונתעלם ממנה.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם