"אנחנו לא מעניינים את המדינה, אנחנו שקופים"
תושבי הקיבוצים בעוטף עזה נותרו עם תחושות קשות לאחר שראש הממשלה והרמטכ"ל הבטיחו להם כי יוכלו לשוב לבתיהם והאש לא פסקה. "כבר 14 שנה לא ממשלת ישראל מנהלת את החיים שלנו, אלא חמאס. אם המדינה לא תיקח אחריות לא יישאר כאן איש"
• לכל העדכונים, כנסו לעמוד החדשות של nrg
מתוך 350 תושבים, נותר ביישוב הסמוך לרצועת עזה רק 70 עכשיו. למרות ההבטחות לשקט, בקיבוץ הקדמי החליטו בשבת האחרונה שלא לבטוח בהפסקת האש, וצוות החירום היישובי הנחה את המשפחות המתארחות בפנימיית הדסה נעורים לא לחזור לקיבוץ.
דני רחמים חבר צוות החירום היישובי מספר על ההחלטה שהתקבלה בין החברים "ביום שלישי בעקבות מה ששמענו מהממשלה הודענו שניתן לחזור, אבל ביקשנו שימתינו עוד קצת כי בתי הילדים עוד לא מוכנים. הכוונה הייתה שישובו כולם ביום ראשון והמערכת תחזור לשגרה.
"ביום שישי בבוקר האש חזרה התכנסנו הצוות ואחרי התלבטויות לא מעטות כאשר הבנו שלצבא אין תשובות ברורות עד כדי דממה לא הייתה ברירה, לקחנו את האחריות על עצמנו והמלצנו לחברים בינתיים לא לחזור עד שהמצב מתייצב. במקביל יצרנו קשר עם פיקוד העורף בבקשה לתגבר את רכיבי הביטחון בבתי הילדים שחלקם לא ממוגנים. המטרה שלנו היא שנדע שכאשר אנחנו אומרים למשפחות לחזור אנחנו יודעים שיש מקסימום של הגנה".
לגבי מה שכונה ה"מרד של התושבים" בתקשורת הוסיף כי "אני כועס על התקשורת. זה לא מרד, זה להסתכל על המציאות ולשקול את הסיכונים. אנשים כל כך רצו לחזור הביתה אבל הבנו שהסיכון גדול יותר".
יעל רז-לחייני אם לארבעה מהקיבוץ דווקא כן שבה עם משפחתה ביום רביעי האחרון. לדבריה "ביום חמישי היינו צריכים לצאת לסידורים אבל מאז לא חזרנו כי שמענו שהאש חודשה. זה מאד מאכזב, חשבנו שנגמר וחזרנו כדי לגלות את אותם קולות ומראות".
דוגל (דב) אליעזר מוותיקי הקיבוץ מכסח בצהרי היום את המדשאות. הוא מבקש להדגיש שהקיבוץ אמנם ריק אך ממש לא מוזנח. "אני יכול להבין את המשפחות שלא חוזרות. למרות שכלתי ובני כן נמצאים כאן עם הילדים \אז זה כן יכול להיות אחרת. נכון לא נעים להיות כאן כעת, אבל בימים האלה זה לא שונה מהרבה ימים אחרים שעברנו. יש מידה של הגזמה מסביב. אולי עזבו כמה זוגות, צר לי עליהם. אני בכל אופן כאן 58 שנים".
גם במועצה האזורית אשכול תושבים חלוקים בנוגע לחזרתם הביתה. עדי חמאווי מקיבוץ נירים החל כבר בשבוע שעבר כשהוכרזה הפסקת האש לארגן מחאה משותפת של תושבי עוטף עזה בטענה כי לא הושג באמת השקט המבוקש.
היום נפגשו הפעילים כדי לתכנן את צעדיהם, כאשר הצפי הוא הפגנה גדולה בסוף השבוע בתל אביב או בירושלים. "כבר כשהחלה הפסקת האש הבנו ששום דבר לא הושג ושאנחנו חוזרים לאותה מציאות
של שגרת טפטופים. החלטנו להגיד שלא נעבור על זה יותר", אמר עדי.
חמאווי עצמו מתגורר בקיבוץ כבר 6 שנים והוא אב לשלושה ילדים. במהלך המבצע שהה עם כ-30 משפחות מהקהילה בקיבוץ משמר העמק. משפחתו באופן אישי עוד לא שבה לקיבוץ אך הוא מעיד שרוב מוחלט של המשפחות עם הילדים שבו לקיבוץ החל מיום שלישי שעבר.
הוא מתאר את האכזבה שחשו החברים כאשר גילו שחזרו שוב לשגרת האזעקות. "אנשים כבר כל כך רצו לחזור ולהרגיש בית. הם חיו יותר מחודש שלם בתנאי פנימייה על מזרונים. הם היו על המזוודות וניקו את המקום בתקווה לחזור כמה שיותר מהר לביתם ואז כשהם גילו שעדיין יש מטחים הם ממש נשברו. כולם מותשים".
כעת רוב המשפחות בקיבוץ שרויות בהתלבטות האם לשוב למקום האירוח שם מציעים להם את האפשרות לחזור. "אצלנו עובדים לפי שעות לא לפי ימים. כך הקצב של ההתפתחויות פה", הם אומרים. "הכל נורא נזיל נראה לאן זה מתפתח. למחאה הזאת יש סוף. חשוב לנו להדגיש שאם המדינה לא תקח אחריות על המצב. אנשים בסופו של דבר לא יישארו כאן", מוסיף חמאווי.
בקיבוץ עין השלושה החליטו לדרוש מהמועצה פיתרון זמני עד שהשקט ישוב. "חזרנו אחרי הבטחה לשקט ולא מצאנו אותו", אומרת מירב, "אנחנו אובדי עצות, דואגים וממורמרים". מירב חזרה עם ארבעת ילדיה ביום חמישי בערב. "אפילו לא היה זמן להתארגן. והילדים שוב תקועים בארבע קירות. זו תחושה מתסכלת כאילו רימו אותנו, למה החזירו אותנו לאותו בית שעזבנו?
"עכשיו אנחנו רוצים לצאת למקום שנוכל לחיות בו ולהמשיך לקיים חיי קהילה. שבענו ממקומות אירוח. כל המשפחה הייתה בחדר אחד במשך ארבעה שבועות. אנחנו רוצים תנאים נאותים שמתקבלים על הדעת, נמאס לנו להיות פליטים. אבל כנראה שאנחנו לא מעניינים את המדינה אנחנו שקופים".
בצהרי היום הגיעו השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' וחבר הכנסת מוטי יוגב יחד עם ראש המועצה אלון שוסטר לביקור בכפר עזה ולשיחה עם התושבים. שוסטר פתח בהרגעת הרוחות ואמר כי "מה שהפך להיות ה'מרד של תושבי נחל עוז' הוא לא מרד, זה נטו תקשורת. זה לא מוביל לשבירת כלים. אנחנו אומרים 'הבנו, יש מלחמה, תכף נשוב כשיהיה רגוע'. מעבר לקושי ולכעס מדובר באזרחים מעולים שבנסיבות האלו לא יכלו להישאר בבתיהם. תפקידנו לחבק ולאפשר זאת".
לאחר מכן התייחס השר אהרונוביץ' לקולות העזיבה ואמר כי "אני מכבד, מעריך ומעריץ את התושבים. כל אחד ינהג איך שירגיש לנכון. אין נטישה ואין עזיבה. המצב לא פשוט". הוא הוסיף כי "נכנסנו פנימה וצה"ל עשה עבודה מצוינת. אני חושב שהתקבלה החלטה נכונה לראות אם אפשר להגיע להפסקת אש. אחרי 72 שעות העלו רשימת דרישות מוגזמת ואנחנו אמרנו לא.
"הם החליטו כנראה להתיש אותנו אז הם יורים. אי אפשר להשלים עם זה. צריך להכריע בזמן הקרוב. אי אפשר להחזיק תושבים כבני ערובה, יגיע הזמן שנצטרך להכריע או בקהיר או שכנראה נהיה בפנים ונעשה את העבודה, אין פתרון ביניים".
למרות הדברים, תושבי כפר עזה לא נותרו אדישים והזכירו לא אחת את תחושת משבר האמון מול המדינה. בתיה הולין אמרה כי "אני לא
אורית בראון, רכזת הקהילה בכפר עזה, אמרה כי "כמה שאלות נותרו פתוחות. יש משבר אמון מול ההנהגה - לא קיבלנו לרגע מסר לפנות את הבתים, פעלנו על דעת עצמנו. היינו צריכים למצוא מקומות ומימון לבד בזמן כ"כ מתוח. אנחנו תושבי מדינת ישראל. איפה ממשלת ישראל?
"הרמטכ"ל אמר 'תחזרו יהיה בסדר', חזרנו ואין לי מילים לתאר את עוגמת הנפש שחשנו ביום שישי בבוקר. פחד, חרדות, חוסר אמון, משבר ותסכול. למה הייתם צריכים להגיד לנו לחזור? אי אפשר היה להמתין קצת?"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם