נוהל "חניבעל" – עכשיו בשדה הקרב המשפטי
"האגודה לזכויות האזרח" פנתה ליועץ המשפטי בדרישה לחקור הפעלת הנוהל בעזה, אך פרופ' אסא כשר משוכנע: הם לא מכירים את העובדות
עוד חדשות ב-nrg:
- בקרוב: מערכת ישראלית תגלה מנהרות
- לפיד: "נרדוף ונחסל את מוחמד דף וחבורתו"
- שווייץ: שלושה תיירים ישראלים נהרגו וחמישה נפצעו
כזכור, "האגודה לזכויות האזרח" פנתה מוקדם יותר אל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה לחקור את הפעלת נוהל "חניבעל" על ידי צה"ל לאחר חטיפתו של גולדין, וביקשה ממנה שיאסור את הפעלת הנוהל באזורים מאוכלוסים וכן במקרה של סיכון חיי החייל החטוף.
נוהל "חניבעל" הוא שם קוד לפקודה שניתנת בעקבות חטיפת חייל צה"ל, שלפיה יש לפעול לסכל את פעולת החטיפה גם באמצעות ירי והפעלת אש לעבר החוטפים - מעשה העלול לסכן את חיי החטוף עצמו. ב-1 באוגוסט, במהלך מבצע "צוק איתן", נחטף גולדין, ובמסגרת הנוהל הופעל ירי ארטילריה ומהאוויר. כתוצאה מההפגזות נהרגו 130-150 בני אדם ונפצעו מאות נוספים, חלקם הגדול אזרחים.
בצה"ל מסבירים כי תכלית הנוהל היא למנוע אירועי חטיפה, וכי פקודת "חניבעל" ניתנת רק לאחר שמתברר כי אחד מחיילי הכוח נחטף. כל מטרת הירי, לדברי גורמים בצבא, הינה מתוך הניסיון לשבש את כוונת המחבלים ולפגוע באירוע החטיפה. "קבענו שיטה שלפיה אנחנו מפעילים כמה פעולות", מסביר קצין בכיר בפיקוד דרום, שהוסיף כי כל מטרת הנוהל הוא שיבוש וסיכול החטיפה. "ככה פעלנו למשל כשהדר גולדין ז"ל נחטף, ובאמצעות התקיפות הנרחבות השפענו על החוליה, שרותקה במקום".
אולם לטענת האגודה, ככל שהנוהל מתיר פגיעה בחייל במטרה לסכל את חטיפתו או שניתן לפרשו באופן זה, הרי שהוא לא חוקי ונוגד את המשפט הבינלאומי. "הפעלתו של הנוהל באזורים מאוכלסים, שבהם החייל ושוביו מוקפים באוכלוסייה אזרחית שאינה נוטלת חלק בלחימה, אסורה בתכלית האיסור. ירי נרחב ובלתי מבחין לאזור עירוני צפוף בשביל לחסום נתיבי בריחה אפשריים מביא בהכרח לאבדות רבות בנפש, כפי שקרה זה עתה, ועל כן הוא מפר באופן יסודי את עיקרון ההבחנה בדין ההומניטרי הבינלאומי", נכתב בפניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה.
כמו כן צוין שם ש"פקודה המכפיפה את חייו של חייל לרווח מדיני עתידי, שטיבו והיקפו לא ידועים, עושה שימוש תועלתני בחייל ומעוררת שאט נפש. לא לחינם עורר הנוהל לאורך השנים ביקורת ציבורית רבה, כולל מצד בכירים במערכת הביטחונית. הפעלתו של הנוהל בלב סביבה עירונית מאוכלסת חמורה שבעתיים - היא מזעזעת את אמות הספים של המשפט והמוסר, ויש להוקיעה מכול וכול".
מי שמתנגד לעמדת האגודה הוא פרופ' אסא כשר, מחבר הקוד האתי "רוח צה"ל", שדוחה את הטענות בתוקף. "כמו כל מי שהתבטא בנושא נוהל 'חניבעל', כך גם לפונים (לאגודה – י"פ וי"ע) אין מושג מה כתוב בה. אני חושב שראוי שהפונים ליועץ המשפטי קודם יכירו העובדות, ורק אז יתנפלו עליהם".
כשר מדגיש כי הפקודה עצמה אוסרת בפירוש לפגוע בחייל. "בפקודה נכתב במפורש שערך חיי החייל עולה על ערך סיכול החטיפה, והיא מתירה ירי רק על החוטפים, כדי לסכל את פעולת החטיפה. היא מביאה בחשבון שהדבר יסכן את החייל, כי הכול נעשה בתנועה, אבל ההנחה היא שכוחות צה"ל מתאמצים לא לפגוע בחטוף. כמו כן, אם בהסתברות גבוהה פעולת הירי תפגע בחייל, היא אסורה".
נקודה נוספת שעלתה בטענת האגודה, על הפגיעה באוכלוסייה אזרחית שבאזור הירי, נדחית גם היא על ידי כשר. "השאלה של פגיעה באזרחים לא מעורבים שנמצאים בסביבה לא נוגעת לפקודה. היא לא אומרת על כך שום דבר. זה נושא שקשור למידתיות, שאומרת כי מותר לבצע פעולה צבאית נגד מטרה צבאית ומותר לפגוע בגורמים לא מעורבים – בתנאי שהפגיעה מידתית. החוטפים הם בוודאי מטרה צבאית שמותר לפגוע בה, ובפעולה נגדם מותר לגרום נזק ללא מעורבים, כל עוד מדובר בנזק מידתי. אי אפשר לומר שאם מדובר בשטח שבו מצויים אזרחים,
לסיכום אומר כשר כי "העיתוי של המכתב הוא יותר מתמוה. הפקודה קיימת כבר שלושים שנה. לפני עשרים שנה התפשטה התפיסה המוטעית שלפיה 'טוב חייל מת מחייל חטוף', אבל רק עכשיו מגני זכויות האזרח נזכרו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה. למה? כי נהרגו פלסטינים לא מעורבים. החייל שנמצא בסכנה לפי הפקודה לא גרם להם לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, דבר שמעיב מאוד על הפניה שלהם.
"אני חושב שאנשי האגודה הם אנשים ישרים", מוסיף כשר, "אני לא תוקף אותם אישית על יושר, אבל אני חושב שהגנה על זכויות אזרח כוללת גם הגנה על חיי חייל שהוא אזרח, ולא רק על זכויות האדם של תושבים. הייתי מצפה מהם להתעניין בשלומם של החיילים לא פחות משלומם של אזרחים השכנים לפעילי טרור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם