המדינה מתעקשת: צוק איתן - מבצע לא מלחמה

בתגובה לעתירתו של ח"כ שי דחתה המדינה את הטענה כי הכרזת המלחמה היא צורך כלכלי והדגישה: "פיצויים ניתנים מכוח החוק"

יעל פרידסון | 12/8/2014 16:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המדינה מתעקשת צוק איתן - מבצע: פרקליטות המדינה הגישה היום (ג') את תגובתה לעתירתו של ח"כ נחמן שי (עבודה) להכריז על מבצע "צוק איתן" מלחמה. המדינה דוחה את טענות העותרים, שטענו בין השאר כי הכרזת המלחמה היא "צורך חברתי כלכלי ממדרגה ראשונה", כדי לאשר פיצויים בעקבות המלחמה לכלל תושבי המדינה שסבלו מירי הרקטות ולא רק תושבי עוטף עזה.

עוד עדכונים בעמוד החדשות של nrg

עמדת המדינה היא שהדברים אינם תלויים זה בזה וכי "סוגיית מתן פיצויים בגין נזקי מלחמה ישירים או עקיפים מוסדרת בחוק מס רכוש וקרן פיצויים ובתקנות שהוצאו מכוח החוק - ולא נדרשת הכרזה על 'פתיחה במלחמה' כדי להחליט על מתן פיצויים מכוח חוק זה".
 
צילום: EPA
''לא מלחמה''. חיילי צה''ל מחוץ לרצועה צילום: EPA
צילום: מרים צחי
''פיצויים ינתנו מכוח החוק''. בית בשדרות שנפגע מקסאם צילום: מרים צחי
צילום: אריק סולטן
מגיש העתירה. נחמן שי צילום: אריק סולטן

לפני כשבוע אחרי הדרישה מנתניהו הגיש ח"כ שי בשיתוף "החזית להגנת הציבור", עתירה לבג"צ בדרישה להורות לממשלת ישראל להכריז על מבצע "צוק איתן" כמלחמה לכל דבר. בעתירה שהוגשה נכתב כי "מלבד הצהרה על כוונות, ועל כך שהממשלה רשמה לפניה כי בכוונת שר האוצר לנקוט צעדים כדי להקל על הציבור, נדרשות פעולות ממשיות מלבד הצהרת כוונות ורישום הודעות של מי משרי הממשלה לפרוטוקול".

להכרזת מלחמה יש משמעויות משפטיות ומדיניות, אך גם כלכליות. משמעות הכרזת המבצע כמלחמה נוגעת להרחבת הפיצויים לכלל האזרחים שנפגעו כתוצאה מהלחימה בעורף, ולא רק תושבי עוטף עזה. 

בתחילת המבצע הכריזה הממשלה על "מצב מיוחד בעורף" וכן על הפעלת המשק בשעת חירום, אך החלטות אלו נוגעות אך ורק לישובים בעוטף עזה. לדברי העותרים, "העורף הישראלי כולו ניזוק כתוצאה מן המצב המלחמתי ברצועת עזה, בשעה שירי רקטי מגיע ללב ליבן של ערי ישראל במרכז הארץ, במזרחה ובצפונה". על כן הם מבקשים כי הממשלה תממש את סמכותה על פי סעיף 40(א) לחוק יסוד: הממשלה- הכרזת מלחמה, ותכריז על מבצע "צוק איתן" כמלחמה לכל דבר.

"לא יכול להיות חולק כי המערכה שאליה נקלעה ישראל כעת היא "מלחמה" לכל דבר ועניין", נכתב בעתירה "השאלה מהי משמעותה של "מלחמה", על-פי המשפט הבינלאומי הפומבי היא בעלת חשיבות משנית, שעה שהצורך בהכרזה על פתיחה במלחמה הוא צורך חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה, והוא חלק בלתי נפרד מסמכותה ואחריותה של הממשלה... איש לא יחלוק על אחריותה של הממשלה על פעולות צבאיות מטעם המדינה, ועתירה זו אינה עוסקת באחריותה הצבאית כאמור, כי אם בנגזרות הכלכליות והחברתיות הנובעות מן המצב המערכה הנוכחית, אשר בכל קנה מידה מהווה "מלחמה" לכל דבר".

לפני כשבועיים כשהעלה לראשונה את הדרישה להכריז על המבצע כמלחמה, אמר ח"כ שי כי ״הכרזה כזו תעשה צדק הן עם תושבי הדרום והן עם תושבי יתר האזורים המאוימים על-ידי מטחי הטילים ותחייב את מנגנוני המדינה לפצות את הנפגעים בהתאם. עד כה הסתפקה  המדינה בהכרזה על מצב מיוחד, שמגבילה את הסיוע לעורף לטווחים מסוימים. עתה ברור כי המלחמה חרגה ממרכיבי הזמן והשטח שנהגו עד כה, הפגיעה הכלכלית היא עמוקה ומקיפה מגזרים רחבים ואוכלוסייה גדולה ולאור זאת ראוי להרחיב את הפיצוי העקיף״.

בשנת 2006 הגיש ח"כ דאז יוסי ביילין עתירה דומה,
נגד החלטת הממשלה שלא להכריז על מבצע שינוי כיוון כמלחמה, אך היא נדחתה על ידי שופטי בג"ץ. שמונה חודשים לאחר סיום הלחימה הכירה הממשלה במבצע כלחימה לצורך פיצויים. אך בניגוד למלחמת לבנון השניה, אז רוב הנפגעים היו תושבי הצפון ושאר אזרחי המדינה לא זכו לפיצויים, במבצע הנוכחי רוב תושבי המדינה חשופים לירי הרקטות, ועל כן היקף הפיצויים צפוי להיות הרבה יותר גבוה. הממשלה אמנם הכריזה על צעדים לסיוע כלכלי לתושבים, אך העותרים דורשים לתת להם תוקף "מלבד הצהרה על כוונות, ועל כך שהממשלה רשמה לפניה כי בכוונת שר האוצר לנקוט צעדים להקל על הציבור, נדרשות פעולות ממשיות מלבד הצהרת כוונות ורישום הודעות של מי משרי הממשלה לפרוטוקול". על כן דורשים העותרים להכריז על "מבצע צוק ענן" כמלחמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...