הרובוטיקה ביבשה
חזון הרובוטיקה היבשתית נכון אך הדרך למימושו עדיין ארוכה
מערכת IsraelDefense
כאשר מסגרת לוחמת תורכב מכלים מאוישים ובלתי מאוישים, כאשר כרב"מים ידעו לבצע משימה מבצעית הכוללת תמרון יחד עם משימות איסוף ואש ברמת הגדוד והחטיבה. השוק האמריקאי מהווה מעל 60 אחוז מהרובוטיקה הצבאית והסמי?צבאית בעולם ולכן חשוב ונכון ללמוד את המגמות המתפתחות בו, באקדמיה, בתעשיות ובגורמי ה - DOD.
הצבא האמריקאי (ARMY) נמצא ב"מבוכה" בתחום זה כמו בתחומים רבים אחרים, ראשיתה נובעת מביטול תוכנית הדגל ה- FCS בה הרובוטיקה והכלים הבלתי מאוישים היוו את אחד מעמודי התווך תוך הצהרה חזונית על הגעה לשליש סד"כ בלתי מאויש. בנוסף, הקיצוץ בתקציבו בשנים האחרונות תוך כדי יציאה מעיראק ואפגניסטן הובילו את צבא ארה"ב לביטול תוכניות הצטיידות ולתהליכי חשיבה ארוכים לאיפיון בניין הכוח לעתיד. כנגזר מכך הצבא ממשיך לעסוק רבות בניסיון להגדיר את הצורך המבצעי במערכות בלתי מאוישות, הוא מנסה לאפיין את המערכות להבין את תרומתן לשדה הקרב העתידי, את שילובן בכוח הלוחם ובכוח המסייע ובסופו של דבר לכמת את יחס העלות תועלת במערך זה.
לפני כשנתיים חנך הצי האמריקאי מעבדת מחקר לכלים אוטונומיים, LASR (Laboratory for (Autonomous Systems Research בוושינגטון הבירה. מדובר במעבדה מהמתקדמות בעולם אשר עוסקת רבות ברובוטיקה יבשתית עבור הנחתים האמריקאים, כמו גם בכלים ימיים ואוויריים. למעבדה יכולת לדמות את שדה הקרב ואת הכלים הבלתי מאוישים בו. המרינס מוביל את ההערכה המבצעית בפרויקט ה - Big Dog שפותח על ידי DARPA ו - Boston Dynamics הפרויקט נקרא בנחתים LS3 (Legged Squad Support System) פרויקט זה שמטרתו נשיאת משקל ותנועה בכל שטח שלוחם יכול לנוע בו מביא לידי ביטוי באופן הברור ביותר את הממשק בין הטכנולוגיה והתאמתה ליישום מבצעי.
DARPA גם ממשיכה להאמין ולהשקיע רבות בתחום, הצצה לחזון הרובוטיקה היבשתית של הארגון ניתנת דרך DARPA ROBOTICS CHALLENGES לאורך השנים. הראשון נערך ב - 2004, אולם הביצועים היו חלשים מאוד והוחלט לקיים את התחרות בשנית. שנה ל?חר מכן כבר הציגו החברות המשתתפות בתחרות הישגים יפים בנסיעה בתנאי שטח מדבריים. בשנת 2007 קיימה DARPA את URBAN CHALLENGE. בתחרות זו השתתפו הן האקדמיה והן חברות ביטחוניות גדולות, מה שהצביע על התעניינות הולכת וגוברת של החברות הגדולות, האתגרים היו נסיעה בשטח עירוני עם כלים נוספים וציות לחוקי התנועה וחוקים נוספים.
בתחרות זו השתתפה חברת ג'יניוס הישראלית (חברת בת של אלביט מערכות והתעשייה האווירית) עם טכנולוגיות שפותחו גם עבור צה"ל לכרב"מ המבצעי. התחרות האחרונה התקיימה ב - 2013. בתחרות זו הרובוט היה דומה לאדם ונדרש לאתגרים הבאים: הליכה בשטח הכולל בוץ, שלוליות ובורות לקיחת צינור וחיבורו לברז מים ובנוסף להיכנס לרכב ולנהוג אותו. בתחרות לקחו חלק כארבעים קבוצות, מתוכן אחת מישראל בהובלת מפא"ת ואוניברסיטת בן-גוריון. במקביל, ארגון ה-JIEDDO האמון על המענה לאיום המטענים עוסק בנושא רבות ואף מצטייד ברובוטיקה יבשתית, רובה ככולה כמענה לאיום מורכב זה, ראוי לציין את הצלחתה של חברת RoboTeam הישראלית בחדירה לשוק זה.
האתגרים הטכנולוגיים ברובוטיקה הצבאית רבים ומורכבים. בראש ובראשונה היכולת לנווט ולנוע בשטח 'אויב' (שטח שאינו פתור מראש) כולל בשטח אורבני (חסימות GPS), כאשר כאן נדרשת יכולת ניתוח של חלופות תנועה, בחירת נתיב לתנועה וכן תנועה בנתיב זה כל זאת באופן אוטונומי, תוך גילוי, זיהוי, והתגברות על מכשולים חיובים ושלילים.
האתגר המשמעותי הנוסף הינו ההיבט התקשורתי שתכליתו לאפשר קשר רציף בין הכלים ועם עמדת השליטה המרוחקת, מה שטכנולוגית ניתן להשגה יחסית בקלות באוויר מהווה קושי משמעותי בבואנו להתמודד עם תוואי השטח המורכב בעולם היבשתי. פיתוח רב נדרש להשקיע באינטליגנציה חזותית אשר תקנה יכולת לזהות ולהבחין בפרטים השונים. אתגר נוסף נוגע לשילוב מערכות נשק וטילים על גבי הכרב"מ. לבסוף כמובן היכולת לעבוד בלהקות של כרב"מים.
החברות הביטחוניות נדרשות להשקעות רבות בתחום חזוני ופורץ דרך זה כאשר הצבאות עדיין מהססים, מתלבטים, מתדיינים ומנסים להגדיר את הדרישה המבצעית ואת תוכניות ההצטיידות אשר יגזרו תקציבים גדולים בצידם. השקעות בתחום חשוב זה גורמת לדיאלוג פורה בין היכולות הטכנולוגיות לבין הדרישה המבצעית. טבעי שחברות אשר ישקיעו כיום ייהנו מהפירות בעתיד כאשר יצאו המכרזים הגדולים.
מה צופן העתיד?
קפיצת הדרך המשמעותית תתרחש כאשר נדע לשלוח כרב"מים למשימות תמרון קלאסיות. ביום בו נדע להטיל על להקת כרב"מים ביצוע משימת תמרון בשטח אויב ביום ובלילה. אנחנו רחוקים מיום זה. לשם צריך לחתור, צריך אורך רוח (וכסף) להתקדם לשם. עד אז צריך ונכון להמשיך ולהשקיע ברובוטיקה הצבאית. על התעשייה הישראלית להאמין ברובוטיקה היבשתית ולהבין כי הדרך למימושה ארוכה. עליה לשאוף להיות בין המובילות בעולם בתחום זה, יחד עם התעשיות האמריקאיות (כמו בכטב"מים). מובילות זו תושג מהשקעות במו"פ ומחיבור הדוק לצה"ל תוך צבירת ניסיון מבצעי בבט"ש, הפקת לקחים ומעבר ליכולות תמרון בשטח אויב. ?
***
אל"מ (מיל') יצחק אלימלך שימש כנספח מחקר ופיתוח בנספחות צה"ל בארה"ב. כיום משמש כמנכ"ל חברת IMI SERVICES
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם