דוברת חמאס: "גירשנו כתבים שדיווחו על שיגור טילים"
האחראית על הכתבים הזרים ברצועה הודתה בראיון לערוץ לבנוני כי "סוכני ביטחון היו הולכים לכתבים שהתמקדו בתיעוד שיגור טילים, ומסבירים להם שעליהם לשנות את המסר"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתשובה לשאלת המראיין כיצד הצליחה "להעביר לכתבים הזרים את נקודת המבט שלה", ענתה אל מדלאל כי "סוכני הביטחון היו הולכים לכתבים שהתמקדו בצילום מקומות שמהם שוגרו טילים לישראל, ונותנים להם זמן כדי לשנות את המסר שלהם בדרך זו או אחרת".
אל מדלאל טענה כי "העיתונאים שנכנסו לעזה היו מקובעים על רעיון השלום והנרטיב הישראלי". לדבריה, כתבים שבחרו להתמקד בתיעוד שיגור טילים לעבר ישראל "שיתפו פעולה עם הכיבוש, וגורשו מהרצועה". היא הוסיפה: "חלק מהעיתונאים היו נתונים תחת מעקב ביטחוני, ולמרות הנסיבות הקשות ברצועה הצלחנו לאתר אותם ולומר להם שזה לא מוסרי".
לדבריה, למרות שעיתונאים הורשו להיכנס לרצועה ללא הליכים ביורוקטיים, "רק עם רישום שיבטיח את ביטחונם", נכנסו בפועל מעט כתבים לרצועת עזה יחסית לימי הלחימה בעמוד ענן ובעופרת יצוקה. "לכן הכיסוי התקשורתי ברצועה היה פחות משמעותי לעומת הכיסוי בישראל". היא הוסיפה כי "הטילים הישראלים לא הבחינו בין לוחמים, נשים וילדים".
לפני שבוע פרסמה אגודת העיתונות הזרים מחאה חריפה המאשימה את חמאס ברדיפה ובאיומים על כתבים זרים שעבדו ברצועת עזה במהלך ימי הלחימה בעזה.
אגודת העיתונאים העובדים בישראל ובשטחים הפלסטיניים ציינה שרשויות חמאס ונציגיה השתמשו בשיטות "לא מסורתיות, בוטות, כוחניות ובלתי פוסקות" נגד עיתונאים בינלאומיים שביקרו בעזה ואשר סיקרו את העימות בין ישראל וחמאס ברצועה.
האגודה אמרה כי היא מוחה "באופן החריף ביותר" על תופעות אלו. "התקשורת הבינלאומית אינה קבוצת שדלנות ואי אפשר למנוע ממנה מלדווח תוך שימוש באמצעי לחץ או באיומים, ובכך למנוע ממנה מקוראיהם ומצופיהם תמונה אובייקטיבית של המתרחש בשטח", נאמר בהצהרה. "בכמה מקרים כתבים זרים שעובדים בעזה נרדפו, אוימו או תוחקרו על סיפורים או על מידע שדיווחו עליהם באמצעי התקשורת שבהם הם עובדים או באמצעי התקשורת החברתית".
מאות כתבים זרים הגיעו לעזה במהלך יותר מחודש הלחימה בין ישראל וחמאס, כשאולי 10 אחוזים מהם דיווחו על קשיים מצד הרשויות", אמרה האגודה. עם זאת, אלו שהופנו אליהם איומים היו מסויגים מלדבר באופן פומבי מפחד לפעולות תגמול.
בהצהרה נאמר שצלם אחד דיבר על כך שהוכה ושמצלמתו רוסקה; צלם חדשות שמצלמתו הוחרמה למשך שלושה ימים, ושחמאס גם ביקשה מאנשים להסיר ציוצים או סרטוני וידאו מיו-טיוב. חברה אירופית אף אוימה בלב הרחוב כשצילמה הפגנה נגד חמאס.
האגודה טענה כי חמאס גם ניסתה ליישם פרוצדורה של "בחינה מדוקדקת", אשר בפועל יאפשר גיבוש "רשימה שחורה" של עיתונאים פרטנים. "האגודה מתנגדת למעשה כזה בתקיפות", נאמר בהצהרה.
כמה ארגוני חדשות דיווחו כי קיבלו בקשה מחמאס היום שיעבירו לתנועה שמות עיתונאים, חברתם, המקום שבו הם מוצבים, את פרטי הקשר שלהם ואת שמות המתורגמנים שלהם, "בשביל להקל על עבודתם ולארגן אותה".
ביום בו נכנסה הפסקת האש הראשונה לתוקפה בין ישראל וחמאס, תיעד כתב ברשת טלוויזיה הודית שיגור רקטות סמוך למלון בו התאכסן הצוות. לדבריו, הוא נאלץ לעכב את פרסום הדיווח, מחשש לתגובת חמאס, ולכן שודר הקטע רק לאחר יציאת הצוות מהרצועה.
הדוברת אל מדלאל נכנסה לתפקידה בנובמבר האחרון, כדוברת בשם הממשלה בעזה מול התקשורת הזרה. "אני אסביר באופן הגיוני לתקשורת הזרה את הסוגיה הפלסטינית", אמרה באחד הראיונות שהספיקה לתת עם מינויה, והבהירה את עמדתה הפוליטית בהועדה נפרדת: "העם הפלסטיני כולו מאיים באופן תמידי על ידי ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם