וידאו מאמצעי התצפית - בשידור חי
"הוידאו עולה למערכת במהירות גבוהה של עד חצי שנייה מהרגע שהסנסור קלט את המידע, ומגיע לצופה", אמר סא"ל עופר רוטברג מאגף התקשוב. היכולות הללו הגיעו גם למפקדי החטיבות וליחידות המיוחדות - עד לרמת הצוות הבודד
מערכת IsraelDefense
לראשונה ב"צוק איתן", נעשה שימוש במערכת שיקוף חוזי באופן מבצעי. המערכת, אשר קולטת וידאו בשידור חי מכ-120 אמצעי תצפית בניהם מזל"טים, מצלמות על גדרות בפיקוד הצפון והדרום וכן בלוני תצפית לאורך רצועת עזה. המערכת משמשת במבצע מפקדות מרמת האוגדה ומעלה, אשר רואות באופן ישיר את כל הסרטונים הנקלטים במערכות.
"המשתמשים במערכת רואים את החומר המוסרט של המבצע בשידור חי, הם יכולים לבחור את הערוץ והאזור בו יצפו וגם לעצור את השידור ולהריץ אותו כעשר שעות הקלטה אחורה, דומה במקצת לVOD בטלוויזיה", סיפר רע"ן שילוביות בין זרועית במחלקת מעוף של אגף התקשוב, סא"ל עופר רוטברג. לדבריו, בינואר האחרון המערכת החלה לפעול וחוברה לאמצעי תצפית שהחלו להזרים אליה מידע, ובאפריל מספר המקורות המזינים את המערכת גדל פי ארבעה. "הוידאו עולה למערכת במהירות גבוהה של עד חצי שנייה מהרגע שהסנסור קלט את המידע, ומגיע לצופה", הוסיף.
עד עתה, רק המפקדות יכול לצפות בוידאו מהשטח בזמן אמת, אך במבצע הנוכחי היכולות הללו הגיעו גם למפקדי החטיבות וליחידות המיוחדות ? עד לרמת הצוות הבודד. לדברי סא"ל רוטברג, בעקבות שדרוג שנעשה במערכת, התמונות משודרות מהשטח לחמ"ל, ומהחמ"ל בחזרה לכוחות בשדה הקרב במהירות גבוהה ביותר. "אחרי שזה הצליח קיבלנו מחיאות כפיים בחמ"ל", סיפר.
"לפני הכניסה הקרקעית עשינו כמה מבצעי תצפית, שבהם ישבנו על הגבול וסרקנו את השטח בחיפוש אחר מטרות", תיאר בני, לוחם ביחידה מיוחדת. "ראינו שיגור של טיל ורציני לפגוע במטרה ממנה הוא יצא. לו הדבר היה קורה לפני שהועברה לנו היכולת לשדר וידאו לאחור במיידי היינו נאלצים להקליט את זה, לנסוע למח"ט עם הקטע, לחכות לאישורו ולחזור יום למחרת כדי לפגוע במטרה. בזכות השיפור המח"ט ראה את השיגור ב"לייב" וקיבלנו אישור לירות מייד".
כמו כן, במבצע הנוכחי סונכרנו לראשונה המפות המבצעיות וסרטוני הוידאו שמספקות מערכות התצפית השונות. "המשתמש צופה בווידאו של פעילות מבצעית בשידור חי, ומכוון את הכוחות לבית מסוים לפי מה שהוא רואה. עם זאת, הוא לא יכול למסור נ"צ מדויק לכוחות ? מפני שנקודת ציון כזו קיימת רק על המפה", תיאר סא"ל רוטברג. "כדי לפתור את הבעיה פיצלנו את המסך לשניים, כשבצד אחד רואים מפה ובצד השני וידאו. בכך, יכול המשתמש שצופה בשידור לדקור את ?מטרה על גבי הוידאו, קומה שניה בבניין מגורים למשל, ואותה נ"צ יופיע באופן אוטומטי על גבי המפה בצדו השני של המסך ? והוא יועבר לכוחות בשטח", הסביר. תהליך הסנכרון בין המפה לבין הוידאו נמצא בעבודה זמן רב, אך נכנס לראשונה באופן מבצעי במהלך "צוק איתן". "אני מאמין שבעתיד המשתמש יסתכל בעיקר בוידאו והשימוש במפות כמו שאנחנו מכירים אותו היום יתמעט".
קרב מרושת
שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לכוחות היבשה, שהתגבר בצורה ניכרת מאז מלחמת לבנון השנייה, עלה מדרגה נוספת ב"צוק איתן" גם בהקשר האמצעים התקשוביים. באחד הימים הראשונים במבצע היה ניסיון חדירת מחבלים לשטח ישראל דרך הים באזור זיקים. תצפיתניות של חיל האיסוף הקרבי זיהו את החמושים כשיצאו מהים, והזעיקו למקום את הכוחות הלוחמים שחיסלו את החוליה. "בעקבות התקרית דרשו בחיל האוויר גישה לחוזי קרקע (התמונות והוידאו בהם צופות בין היתר התצפיתניות ? מ.ו). כלי טיס שהגיע לזירה בזיקים בזמן אמת הצליח לראות רק תמונה חלקית של מה שקרה בשטח. הכוחות באוויר לא יכלו לראות את מה שראו התצפיתניות בגובה הקרקע וזה יצר פערי מידע", סיפר רוטברג. בעקבות האירוע, שלושה ימים לאחר התקרית הצליחו באגף התקשוב לחבר את טייסות כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"ם) , המסוקים וכוחות חיל הים לחוזי הקרקעי. "כעת גם הכוחות הללו יכולים לראות מה קורה בגזרה מגובה הקרקע, כמו הפלוגות הלוחמות בשטח", סיכם סא"ל רוטברג.
אחד התהליכים המשמעותיים שמסייעים להעברת המידע בין הכוחות בשדה הקרב הוא תפיסת "צה"ל רשתי". לפי התפיסה, אותה מוביל אגף התקשוב, יש לאחד את כל רשתות המידע הצבאיות של האגפים והחילות השונים למערכת כלל צה"לית, בה המידע עובר בצורה חופשית יותר בין כל הגופים. התפיסה, שיושמה במבצע בפעם הראשונה באופן מבצעי, יצרה תקדים כאשר רשת של אגף המודיעין (אמ"ן) חוברה לראשונה לזו של שאר הזרועות. אמ"ן, שבדרך כלל עוסק בתמונה הרחבה יותר של מה שקורה בשטח, מבלי להתמקד בפלוגה כזו או אחרת, קיבל לראשונה מידע ספציפי על מיקום כוח אויב מצומצם בשטח. כך, הוא הצליח לספק התרעות נקודתיות ללוחמים שהיו שם והציל חיי אדם. "בזכות החיבור בין הרשתות, אמ"ן הצליח להתריע לכוח שעשה פטרול ליד הגדר שיש מארב של חמושים שהוצב כמה מאות מטרים מהם, ובכך הציל את חייו של הכוח", סי?ר סא"ל רוטברג.
בנוסף, במבצע נעשה בפעם הראשונה שימוש מלא ביכולות מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד), שהביא לשיפור מבצעי משמעותי. "מדובר באירוע היסטורי. 'עוצבת הפלדה' יצאה לתמרון, כשהיא מרושתת מקצה לקצה, והכוחות שלנו יודעים לתקשר עם חיל האוויר, הים, היבשה והמודיעין", הדגיש מפקד גדוד "אפיק", גדוד התקשוב של "עוצבת הפלדה", סא"ל יוסי קארידי.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם