הגנה לחקלאים: מיגוניות הוצבו בשטחים פתוחים

כ-120 מיגוניות הוצבו בשטחים חקלאיים, מהם ברחו עשרות פועלים תאלינדים לאחר שנהרג קיטיאנגל נרקורן בחממות

נעמה אנגל משאלי ודליה מזורי | 20/8/2014 14:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הבוקר הוצבו עשר המיגוניות הראשונות מתוך 119 מיגוניות שמיועדות לשטחי חקלאות בדרום. 10 המיגוניות שעלות כל אחת מהן 30 אלף ש"ח הונחו במושבים בית הגדי ושרשרת הסמוכים לנתיבות. מאות העובדים התאילנדים המועסקים במשתלות הגדולות של היישוב עשויים לקבל בקרוב מענה – לאחר מאבק עיקש בנושא.

עוד כותרות ב-nrg:
אהרונוביץ': עוד תראו את תוצאות התקיפה אמש
שר גרמני: קטאר מממנת את דאעש בסוריה ועיראק
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

מאז החל המבצע התריעו חקלאים פעמים רבות על הסכנה שבעבודה באזורים המכונים במערכת כיפת ברזל שטחים פתוחים, ללא כל מיגון, אך הפתרון למצוקתם נמצא רק לאחר שאירע אסון. יום אחרי שקיטיאנגל נרקורן, עובד זר מתאילנד נהרג מפצצת מרגמה בחממות נתיב העשרה, לפני כחודש, משרד האוצר הודיע כי יקצה 3.5 מיליון שקלים לטובת הצבת מיגוניות בשטחים החקלאיים בדרום הארץ.
 
צילום: מירי צחי
מיגוניות חדשות לאזורי חקלאות צילום: מירי צחי
מפת המיגוניות על גבול הרצועה


שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, אמר: "מתוך מטרה לשמור על ההתיישבות ביישובי עוטף עזה המחזיקים את גבולות המדינה, התחלנו היום בהצבת המיגוניות לחקלאים על מנת לאפשר להם להמשיך בעבודתם היומיומית ולמנוע הפסדים כלכליים מבלי שיסכנו את חייהם וחיי עובדיהם".

"אנחנו במשא ומתן עם האוצר להצבת 100 מיגוניות נוספות", סיפר יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, זבולון כלפה, אשר קיבל מאז תחילת המבצע פניות רבות מאת חקלאים בדרום ופעל לקדם את הנושא מול הגורמים באוצר.

הוא הסביר עוד, כי 119 המיגוניות צפויות להתפזר בשטח שבין 7 ל-20 ק"מ לפי סדרי עדיפויות של משרד החקלאות. בשטח הקרוב יותר לגדר, עד 7 ק"מ, יש מרחבים מוגנים, אך ח"כ כלפה טוען שהוא "לא מספק כיוון שבמקומות הא הטה נוחתת תוך שניות ספורות בלבד".

אבנר בוכריס, הבעלים של משתלת אביב בבית הגדי, נשם הבוקר לרווחה כשהמיגונית הוצבה בשטח המשתלה שבבעלותו. "ברגע שהתחיל המבצע העובדים פחדו מאד חלק אפילו חזרו לתאילנד או עברו לעבוד במקומות אחרים. ניסינו לשכנע אותם כל יום מחדש עכשיו הם נראים די מרוצים ואני מקווה שיהיה בסדר בהמשך".
 

מדובר באחת הבעיות הקשות איתן התמודדות החקלאים בדרום בתקופת הלחימה - עזיבה של עובדים תאילנדים לאור הסכנה שבעבודה בשדות הפתוחים. כ-4000 העובדים התאילנדים באזור עוטף עזה לא הסתירו את מצוקתם, רבים מהם חששו להגיע לעבודה וביקשו לעזוב את מקומות העבודה בעיקר לאחר מותו של נרקורן.

כך למשל, 30 אחוז מתוך 1,700 עובדים נטשו את אזור "בני שמשון", "מרחבים" ו"שדות נגב", לדברי רכז הועדה החקלאית המשותפת באזורים אלו, אלי כהן. "חלק מלחץ מבית חזרו לתאילנד וחלק עברו לצפון ולערבה בתיאום עם המעסיקים", סיפר כהן.

"התחלנו בחלוקה כאן בישוב שהייתה בו נטישה גדולה אחרי שהעובדים חוו כמה נפילות", המשיך כהן. "הבהרנו שלא ניתן להמשיך בלי מיגוניות ואני שמח שסוף סוף יש פיתרון אנחנו בקשר גם עם השגרירות התאילנדית ועדכנו אותם. עכשיו אפשר לראות שהעובדים שלווים שיש להם ביטחון אישי".

"המבחן האמיתי הוא ביכולת שלנו לקיים מציאות של שגרה", הוסיף ח"כ כלפה, "שאבנר ועובדיו יוכלו להגיע כל יום ולגדל ולהפיץ עצים לכל המדינה. תפקידנו כמדינה לתת להם את היכולת והאמצעים להגן על עצמם ולקיים שגרה שהיא הניצחון הגדול בסוף".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק