חקלאי יו"ש המוחרמים: "נישאר בבקעה, לא יכניעו אותנו"
האיחוד האירופי הידק השבוע את החרם על תוצרת התנחלויות וכעת הוא מונע ייבוא של מוצרי חלב ועופות מיישובי יהודה ושומרון. במשרדי החקלאות והכלכלה וטוענים שמדובר בנזק שולי, אבל החקלאים בשטח מודאגים וכועסים
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
האם אנו עומדים בפני החרפת החרם הכלכלי על ישראל? גורמים ממשלתיים מנסים להרגיע. לדבריהם, התקנות החדשות לא פוגעות בישראל בצורה משמעותית, ופתרונות יצירתיים כבר נכנסו לתוקף ויצמצמו את הפגיעה. אולם אם תשאלו את החקלאים עצמם - יש להתייחס לתקנות ברצינות. מדובר בנזק של מאות מיליוני שקלים מדי שנה שייגרם להם בעקבות ההחלטה האירופית. בינתיים, הם טוענים, המדינה לא לוקחת אחריות.
משרד החקלאות פרסם לאחרונה הנחיה לחברות ולמשקים להפריד בין קווי הייצור אם חלק מהמוצרים מגיעים מההתנחלויות. בלשכת שר החקלאות, יאיר שמיר, אישרו את הדברים. לדבריהם, "משרד החקלאות נמצא בקשר שוטף ורציף עם האיחוד האירופי ומרכז מאמץ דיפלומטי יחד עם משרדי האוצר והכלכלה כדי למנוע את כניסתן לתוקף של התקנות החדשות. אנחנו מנסים להסביר לאירופים שהחרם הזה יפגע במטרה הסופית שאליה שואף האיחוד, כי הוא ייצור אווירה של עימות בין הצדדים ועשוי לפגוע גם בפלסטינים שעובדים במפעלים אלה".
גם במשרד הכלכלה לא ממהרים להתרגש מהמצב החדש. "הייצוא הישראלי לאורך השנים גדל וחשוב לזכור זאת", אומר מנהל מִנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אוהד כהן. "מה שמפריע באמת ליצואנים מישראל זה שער הדולר, עלויות שכר העבודה בישראל, ארנונה – ממש לא חרמות. הייצוא הישראלי גדל. נקודה".
"זה לא ייעלם", מחווה כהן את דעתו על התקנה החדשה של האיחוד. "הם מדגישים כל הזמן שהם רוצים להקשות רק על מוצרים מעבר לקו הירוק, לא לפגוע בייצוא הישראלי בכללו. חשוב רק להבין שבכל מקרה הייצוא הישראלי מעבר לקו הירוק מאוד קטן, בכל תחום. ובכלל, האדם הממוצע לא בודק איפה ייצרו את המוצר, אלא את האיכות או המחיר. אתה צריך להיות ממש 'מכור' כדי לחפש את מדינת הייצור. רוב הצרכנים לא עושים זאת. זה השוליים, המיעוט. צריך לזכור שכמו שיש כאלה שלא אוהבים אותנו, יש כאלה שאוהבים אותנו (הקהילות היהודיות ונוצרים אוהבי ישראל, צ"ק) כך שבסופו של דבר זה מתקזז".
איך פותרים את המצב הזה?
"ישראל פועלת כבר למעלה מעשור כדי לגוון את הייצוא שלה. אם לפני 15 שנה 75 אחוז מהייצוא היה מיועד לארה"ב ולאירופה, כיום השיעור נמוך יותר, רק כ־65 אחוז. במקום לייצא לארה"ב ולאירופה אנחנו מייצאים למשל לאסיה וגם לשווקים נוספים כגון מזרח אירופה ורוסיה. כהן סבור שמצבנו טוב היום ממה שהיה עד שנת 1991. "חברות גדולות רבות הדירו רגליהם מהשוק הישראלי בגלל החרם הערבי עד אותה שנה. למשל פפסי ומקדונלדס שהדירו את רגליהם מהשוק הישראלי", הוא נזכר. "אין את זה היום".
תנועת ה־BDS ביקשה בתחילה לקרוא לחרם על מדינת ישראל כולה, אך עם הזמן הבינו שם שיהיה להם קל יותר להתמקד ב“שטחים“. “בשנים האחרונות הם הבינו שיותר קל לשכנע את מדינות אירופה להחרים חברות או מוצרים מהשטחים", מסביר איתי ראובני, חוקר במכון המחקר NGO Monitor העוקב אחר התנועה. "הם אמנם לא זנחו את רעיון החרם הכלכלי הכללי על ישראל, אבל כרגע יש להם יותר הצדקות משפטיות לחרם על יו“ש“.
ה־BDS, מגלה ראובני, מרחיב את פעילותו גם מול חברות. “יש מקרים שארגוני BDS מהלכים אימים על חברות מסחריותֿ, בין אם ברמה המשפטית או בעקבות דו“ח שנכתב במיוחד. כל החרמה או ביטול של הופעה בישראל יוצרים לגיטימציה להמשיך את הקמפיין ובעיקר תחושה של הצלחה. למשל אם אמן מבטל הופעה בארץ, אפילו מסיבות בריאותיות, אנשי ה־BDS יקחו על זה קרדיט“.
מה ההשלכות של החרם על המדינה?
"הבעיה היא התודעה: ככל שמדברים על זה כסכנה איומית או אסטרטגית על ישראל, נותנים לגיטימציה, וכך הם גם מרגישים שהם מצליחים. צריך להתייחס לזה ברצינות, אבל לא להזין אותם יותר מדי".
מי שמנסה לאמוד את גודל הנזק על הכלכלה הישראלית הוא 'מטה הסנקציות' במשרד האוצר. זהו גוף שנמצא עדיין בתחילת דרכו, כך שטרם גובשו מסקנות מהותיות או הערכות על רמת הסיכון. ראובני עצמו טרם נתקל בגוף או בחברה ישראלית שנפגעו מהותית עקב חרם בינלאומי. "להפך, היו כאלה שניסו למשל להחרים את סודה סטרים, וקרה בדיוק הפוך, המניות שלהם עלו בצורה משמעותית, ואילו ארגון זכויות האדם 'אוקספם' שניהל את הקמפיין נגד החברה סבל מפיגוע יח"צני משמעותי".
לדבריו, הסנקציות על ישראל באות לידי ביטוי ברמה הממשלתית בעיקר מכיוון אירופה. במקומות כמו ארה"ב, יש חרמות אזרחיים נגד ישראל. "למשל לחרם של ארגוני סטודנטים או איגוד ראשי האוניברסיטאות נגד ישראל – אין משמעות כלכלית בשטח, אך הנזק התודעתי הוא אדיר".
ומה מצב החרם מבחינה מספרית בעולם? בדיקה של אפליקציות המעודדות חרמות על מוצרים שיוצרו בארץ או על ידי חברות המשקיעות בישראל מעלה כי האיום אינו גדול. ממוצע ההורדה של האפליקציות הללו הוא כעשרת אלפים ליישום.
החקלאים ובעלי העסקים ביו"ש, בבקעת הירדן וברמת הגולן מתמודדים כבר מספר שנים עם תקנות האיחוד. "שמונה שנים שאנחנו מנסים להתמודד עם הבעיות האלה", אומר ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחיאני. הסנונית הראשונה הופיעה כאשר האיחוד האירופי ביטל את ההקלות במכס על ייצוא מוצרים מיהודה ושומרון, למרות הסכם הסחר שלו עם ישראל. "המדינה מחזירה לנו את הכסף, בגובה של 27 מיליון שקלים מדי שנה".
אז איך מתארגנים בכל פעם לתקנות החדשות?
"מייצאים למדינות אחרות. כך למשל 95 אחוז מהפלפלים שלנו מיוצאים לרוסיה, שם הרי יש שוק פתוח".
רוב התוצרת של בקעת הירדן שמיועדת לייצוא היא של תבלינים, פלפלים, ענבים ותמרים. הניסיון לפנות לשווקים חדשים לא פיצה על ההפסדים בענף. אלחיאני מדווח על אובדן הכנסה של 100 מיליון שקלים לחקלאי הבקעה בשנת 2013, "בגלל ההטיה של השווקים".
לטענתו, המדינה לא עושה די לטובת החקלאים. "הטענה שלי היא כלפי המדינה, למה היא לא לוקחת אחריות על הנזק שנגרם? הרצון של הממשלה במערכת יחסים טובה עם האיחוד האירופי בא על חשבוננו, החקלאים. מצדי שביבי לא יקבל קפה כשהוא יבקר את מרקל. אני אישית לא מוכן כבר לעבוד עם האירופים. מכרתי את הרכב האירופי שלי, אני לא קונה יותר רכבים אירופים, רק אמריקניים".
ניסיתם לפנות לגורמים ממשלתיים רשמיים?
"אני לא מסכים עם השאננות של משרדי הכלכלה והחקלאות. ישבנו בדיון במשרד הכלכלה יחד עם ראשי מועצת מעלה אדומים וראש המועצה האזורית מטה בנימין, ולצערי לא יצאנו עם תשובות. בניגוד למעלה אדומים, שם יש את מפעל 'סודה סטרים' שיכול בכיף להעביר את המפעל למרכז הארץ, אצלנו שני שליש מהמשפחות הם חקלאים. זה פוגע בכל משפחה ובכל אדם. לצערי אין חשיבה מערכתית. היה עד כה רק דיון אחד אצל השר נפתלי בנט. גם סגן שר החוץ לשעבר זאב אלקין היה, ולצערי שום דבר לא זז" (מלשכת השר בנט ביקשו שלא להגיב על הדברים).
ועל ה־100 מיליון שהפסדתם ב־2013 קיבלתם פיצוי?
"לא קיבלנו החזר. אין תגובה מהממשלה. פנינו למשרד החקלאות ואמרנו, 'אנחנו מבינים שאתם לא יכולים לרדת לרמת החקלאי הבודד, אבל למה שלא תבואו לקראתנו עם מחירי המים שהם יקרים? תנו הנחה'. לצערי אף גורם ממשלתי לא מוכן לקחת אחריות".
אבל אלחיאני מבטיח שלא להישבר: "לא יכניעו אותנו. אני גאה על הנחישות של החקלאים מול המחרימים. זה לא יעזור לכם אירופים יקרים, אנחנו נישאר בבקעת הירדן ונגדל, לא תפגעו בנו. זה המסר הכי חשוב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם