המקצוע המסתורי מהמזרח: להקשיב לקולות הים
הארון מוחמד הוא אחד מאחרוני "מאזיני הדגים" במלזיה. למרות שהמודרניזציה ודיג היתר הפחיתו את השלל שלו. אין לו כוונה להפסיק
עוד כותרות ב-nrg:
יוזמה אירופאית: הסכם חדש לסיום הלחימה בעזה
הנייה: "תנועתנו רק תצא מחוזקת מהחיסולים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"כאשר אתה מקשיב, זה כאילו לצפות דרך משקפת – אתה יכול לראות מקרלים, סרדינים", אומר הארון (68), אשר כל חייו דג בלגונות סֵטְיוּ שבחוף הכפרי המזרחי של מלזיה. "בשבילנו אנו רק מחפשים אחר דגי גלמה (שמו המלזי של פריט ממין דגי הדראם), אבל בלהקות שלהם יהיו גם דגים אחרים. הגלמה הוא מלך הדגים". מאזיני דגים אחרים כבר מתו, פרשו או נפנו להיעזר בטכנולוגיות איתור דגים מודרניות, בעוד שהמקצועי המסורתי נסוג בפני השלל המידלדל והרעשים התת-ימיים המתרבים. מחקרים מראים כי מימי מלזיה איבדו 92 אחוז ממאגרי הדגה שלהם בין השנים 1971 ו-2007 בשל דיג מוגזם.
"אי אפשר להעתיק את השיטה שלנו. חייבים לרכוש את היכולת וללמוד את מצב המים", אומר הארון, "הסיטונאים אומרים לי: 'אם תלך, לא יהיו יותר דגי גלמה' – שמניבים מחיר הגבוה עד פי עשרה מזה של דגים בגודל דומה.
"פאק הארון", כפי שהוא ידוע בפי המקומיים – "פאק" הוא המקבילה המכובדת של "דוד" – מתקשה לתאר כיצד נשמע דג, אבל מדמה זאת לחלוקי אבן הנופלים למים. "יש להם קול. צליל זה הוא של דג אחד, וצליל נוסף הוא של דג אחר. כאשר מישהו חדש במקצוע, הוא לא יכול להבחין בין שיר של דג אחר למשנהו".
הארון וצוותו, המונה 12 בני אדם, יכול להעביר כמעט שבוע מבלי לשמוע דגי גלמה – מה שמזמין ספקנות בכל הקשור ליכולות שהוא טוען להם בהאזנה לדגים. אבל מומחים לצלילים המשמיעים דגים טוענים כי מלחים מאזינים כבר שנים ארוכות לרעשים של לווייתנים או דגים אחרים, שעוברים דרך גוף הספינה. "צוללנים לעתים קרובות לא שומעים דבר בגלל שנשימתם וצינור הפליטה של הבועות מייצרים רעש כה רב. עם זאת, צוללנים ללא ציוד, או צוללנים שמשתמשים במשאבות נשימה שקטות, יכולים לשמוע טוב בהרבה", אומר אקולוג המים האמריקני רודני רונטרי.
מאזיני דגים בעבר תיארו טווח גדול של שיטות פעולה. חלק טענו שהם יכולים לחוש שינויים בטמפרטורת המים. מבחינת הארון, מדובר בחוויה רב-חושית, המצריכה עיניים פקוחות לרווחה. "לאחר זמן מה, זה כאילו שאתה יכול לראות. למרות שהדגים רחוקים מאוד, אפשר לחוש שהם בכיוון מסוים ולהגיע לשם. רק כאשר מתקרבים, אפשר לשמוע את הדגים בבהירות", הוא אומר.
למרות שהוא מתרברב בכרס קטנה על גופו השזוף לראווה תחת ראש מלבין וקוצני, הארון נותר מלא במרץ על אף שנותיו, כשהוא מקרטע במיומנות לתוך הסירה וממנה בחיפוש אחר קולות הדגים. ברגע שהוא מצביע על להקת דגי גלמה, אנשי הצוות שלו – אשר נתלו מאחור וכיבו את המנוע – מניעים את הסירה קדימה, משליכים את הרשת למים ומכים בצדי הספינה בשביל להפחיד את הדגים ולהבריח אותם לתוך מלכודת הרשת.
"היית יכול לחשוב שאלו רק דגים טיפשים, אבל הם יכולים לראות שאתה מתקרב. כאשר הם שומעים את רעש הספינה הם בורחים. הדגים בוכים או צועקים, ואז חבריהם שוחים משם", הוא אומר. הארון מספר כי לנחות על שלל עשיר במיוחד היה קל כאשר מלאי הדגה היה שופע. אבל לאחר עשרות שנים של דיג מוגזם, הוא כעת "מקשיב" עד כמה עשרות פעמים תחת השמש המשוונית הקופחת לפני שהוא מצליח לקלוט קטע קצר של שירת דגי גלמה.
המודרניזציה - שכוללת חפירת חול, חקלאות תת-מימיות, ספינות דיג ומפעלים – שינתה לחלוטין את מראה ביצות סטיו, מערכת חוף אקולוגית עשירה אבל מאוימת, המרוכזת בלגונה ארוכה בת 14 קילומטרים לאורך הים הסיני הדרומי. כעת, מדינת טרנגגנו מבקשת להפוך אותן לפארק מוגן.
אבל השלל של הארון הופך יותר ויותר לא צפוי, כאשר השווי הממוצע שלו הוא בערך 2,000 דולר ברוטו – מה שמותיר
מלזיה מדורגת בין הצרכנים הגדולים בעולם של מאכלי ים. 'אינפו-פיש', חוקרי התעשייה הימית הבין-ממשלתית, אומרים שמלזי ממוצע אוכל 56.5 קילוגרמים של מאכלי ים בכל שנה – יותר אפילו מהיפנים. הממוצע העולמי הוא עשרים קילו לאדם בכל שנה.
מנכ"ל הסניף המלזי של הקרן העולמית לשימור חיות בר, דיוניסוס שרמה, אומר שדיג יתר מאיים להשאיר את המים המלזיים "עקרים וריקים". ארגונו מזהיר שמימי מלזיה יכולים להיוותר ללא מאכלי ים עד שנת 2048.
אבל למרות הסיכויים הקלושים, זוריני אומר שיום אחד הוא יאמן במקצוע גם את אחד מבניו. "אני לא רוצה לראות את המקצוע הזה גווע ונעלם", הוא מסביר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם