אמו של דניאל: "רצינו לראות אותו גדל"
רסיסי פצמ"ר חדרו לסלון ביתו ופצעו אותו אנושות לפני שהספיק לגשת לממ"ד. אמו גילה: "המזוודות כבר היו מוכנות לעזיבה"
עוד כותרות ב-nrg:
• נתניהו: "החמאס רצח ילד בן 4 - ישראל לא פוגעת במכוון באזרחים"
• "הממשלה לא יכולה להבטיח את ביטחון תושביה"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביום שישי סמוך לשעה 18:00 בערב, פגע פצמ"ר בקיבוץ במועצה האזורית שער הנגב. כתוצאה מהפגיעה עלו מספר רכבים באש ורסיסים מהפגיעה ברכבים חדרו לסלון בית בו שהה באותה העת דניאל בן ה-4 אשר נפגע אנושות מרסיס שפגע בראשו.
צוותי רפואה של צה"ל החלו להעניק לו טיפול רפואי ובתוך דקות ספרות חבר אליהם צוות של מד"א בראשותו של מנכ"ל מד"א אלי בין. הצוותים המשותפים העלו את הילד לניידת טיפול נמרץ ממוגנת ירי של מד"א שהגיעה לאזור אולם לאחר ניסיונות החייאה נאלצו לקבוע את מותו.
מנכ"ל מד"א, אלי בין סיפר: "היינו בסיור בקרבת מקום עם קבלת הקריאה. הגעתי מיד ביחד עם הצוות לאזור וחברנו לכוח הצבאי שהיה בשטח והתחלנו להעניק טיפול לילד שהיה במצב אנוש כאשר תוך כדי הטיפול נורים פצמ"רים ורקטות לעברנו, לצערנו למרות ניסיונות ההחייאה נאלצנו לקבוע את מותו."
אימו גילה מספרת: "אחרי שהתפוצץ פצמר מוקדם יותר ליד מבנים בקיבוץ, התכוננו לנסוע להורים שלי בקרית אונו. המזוודות כבר היו מוכנות מבעוד מועד. רגע לפני הפיצוץ הקטלני יצאתי להוריד את המנשא של אורי בחבל כביסה ופגשתי את השכן. שאלתי אותו אם הם נוסעים ואמרתי לו שאנחנו יוצאים עכשיו. נכנסתי הביתה והיה "צבע אדום" הילדים שיחקו בתוך אוהל שהיה בתוך הבית."
"מרגע האזעקה עד הפיצוץ היו 3 שניות בלבד ולא הספקנו לאסוף את הילדים ולהגיע לממ"ד." ממשיכה גילה, "לדניאל היתה משמעת "צבע אדום" והוא תמיד מיהר לממ"ד. ברגע הישמע האזעקה ידע מה לעשות ולאן ללכת. תמיד כשכולם היו מגיעים לממ"ד דניאל היה אומר "עכשיו כולנו בטוחים. הוא היה ילד יפה חכם רגיש. כל כך מתוק... רצינו לראות אותו גדל עם האחים שלו ומממש את עצמו". דניאל היה אח בכור לשני אחים קטנים בני שלוש וחצי ושבעה חודשים.
ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר אמר אמש: "הטרגדיה היום היא הסיוט של כל אב ואם. לבי עם המשפחה ועם הישוב. ברגע זה אנחנו מכונסים ביישוב עם הנהגת הקיבוץ ועם צוותים רחבים של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המלווים את המשפחה ואת כלל הקהילה. מרבית התושבים יעשו את הלילה במרחבים המוגנים. בעוד זמן קצר תתקיים שיחת חברים לעדכון ולהתחזקות."
החל מיום רביעי עם התחדשות הירי החלו חלק מהתושבים ביישובי עוטף עזה לעזוב את בתיהם עקב מטח הרקטות הבלתי פוסק. גם משפחת טרגרמן התארגנה בזמן פגיעת הפצמ"ר לעזיבת הקיבוץ לאחר שהבינה שהמקום עוד לא ראוי לשהות של ילדים. כעת שוב, כמו בתחילת המבצע, רובן המוחלט של המשפחות עם הילדים בנחל עוז, כ-40 במספר, יצאו לאירוח ביישובים אחרים. בקיבוץ נותרו כ-70 אנשים בעלי תפקידים חיוניים בעיקר.
"חזרנו לנקודת ההתחלה" מספר דני רחמים תושב המקום. "התחושות בקיבוץ מאד קשות אתמול היה ערב מאד עצוב זה תחושה שאי אפשר לתאר זו משפחה שאנחנו כ"כ אוהבים מעורה מאד בחיי הקיבוץ. אין מילים. היינו בשוק.רוב המשפחות עברו לאחר המקרה בו נהרג דניאל למוקד שסידרנו עוד לפני האירוע." מוסיף רחמים, "מקום שמבחינתנו מהווה פיתרון טוב כי הוא לא רחוק מדי מצד אחד ומצד שני לא מסוכן מדי."
גם בקיבוץ כפר עזה הסמוך נרשמה עזיבה של משפחות. "נכון לכרגע 350 איש עזבו ו-170 איש נשארו בקיבוץ." מספרת בתיה הולין מנהלת החמ"ל בכפר עזה, "החמ"ל היה סגור כמה ימים הרגשנו שהולך ונגמר, אתמול הבנו שלא. מצד שני תושבים פה עייפים וחלק למרות הכל נשארו. האירועים בסופ"ש גרמו לחלק גדול לצאת מכפר עזה. זה סוג של דה זה וו ב-2008 חבר הקיבוץ גימי קדושים נהרג בפתח ביתו מפגיעת פצמ"ר.
"אנשים פה חוו את זה ואנחנו מכירים את ההלם והשוק, מכירים את החויה הנוראית" אומרת הולין, "ובטח שמדובר בילד בן ארבע שהיה בדרך לצאת אחרי שהוריו הבינו שזה לא המקום בשבילם. אנו יודעים מה זה אומר פצמ"ר שנוחת בלי אזהרה והתראה זה אומר שיבואו עוד אחריו ושאם לא נפגעת, ניצלת. זו רולטה רוסית. מלבד שתי משפחות כולן עזבו"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם