נחנך רחוב על שם ישעיהו לייבוביץ' בירושלים
אחרי מאבק שנמשך שנים, הוסר הלוט מעל שלט הנושא את שמו של הוגה הדעות השנוי במחלוקת ברחוב ליד האוניברסיטה העברית
עוד כותרות ב-nrg:
"בוקו חראם" הכריז על הקמת ח'ליפות איסלאמית
קטאר מכחישה: לא אחראית למימון "דאעש"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
''כמו אגדת רוקנרול שמתה''. ישעיהו לייבוביץ' ז''ל
פלאש 90פלאש 90
''החיקוי שלו בארץ נהדרת מלמד שלא נס ליחו''. ישעיהו לייבוביץ' ז''ל
ברק פכטר, עטיפת ספר, עיבוד מחשב
בנוכחות משפחתו המורחבת של לייבוביץ', חברי מועצת העיר ומכרים הוסר הלוט ברחוב סמוך לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, בה לימד לייבוביץ' במשך שנים רבות. השלט מתאר את לייבוביץ' כ"אחד מגדולי הוגי הדעות היהודים במאה ה 20", מבטא רק חלק קטן ממפעל חייו של לייבוביץ, יליד ריגה. הפרופסור המפורסם היה איש מדעי הטבע, בעל תואר ברפואה, פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
לייבוביץ' נודע כאיש אשכולות אמיתי, שעסק במקביל בפילוסופיה של המדע, בחקר מחשבת ישראל, וכן לימד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ואף שימש כעורך האנציקלופדיה העברית. פרופסור מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית הכיר את לייבוביץ' מילדותו בשכונת קריית משה, תיאר את המורה הנערץ כמי שידע לגשר בין תחומי הידע המורכבים בהם עסק לבין ה"עם: "דרך ההוראה שלו, היכולת שלו להסביר דברים מורכבים בשפה פשוטה, בין אם זה בכימיה, בין אם בנוירולוגיה או פילוסופיה, הם שעשו אותו לכובש לבבות. הוא היה מדען וידע לבוא בחשבון עם מי שבא בטיפשות".
נכדו יוחאי עופרן העביר את תחושותיה של המשפחה, שזכתה לראות בהנצחתו של הסב, לאחר מאבק ממושך: "זה לא סתם עוד נקודה בווייז ולא עוד רחוב בירושלים. הרחוב נולד אחרי הריון ארוך וחבלי לידה קשים. סבא זכה לכינוי יקיר ירושלים מול המתנגדים שהצליחו לטרפד את הנסיונות לקרוא רחוב על שמו היו תמיד אנשים שהתפלמסו איתם שדאגו שיהיה ייצוג לכל הזרמים בעיר".
לנוכח העובדה שחלפו עשרים שנים מאז מותו של לייבוביץ', הביע נכדו את פליאתו על כך שמשנתו ודמותו עדיין רלוונטיים לרבים בציבור הישראלי, ואף התייחס לחיקוי המוצלח של סבו בתכנית "ארץ נהדרת", על ידי הבדרן ערן זרחוביץ': "היינו חושבים שעשרים השנים שחלפו ישכיחו את הזיכרון של סבא ויפחתו האיזכורים שלו בעיתון. ככל שנוקפות השנים הפופולריות שלו גוברת כמו אגדת רוקנרול שמתה וממשיכה למכור תקליטים לאחר מותה. דמותו הפארודית בארץ נהדרת 'מעשיהו ליבניץ' מלמדת שלא נס ליחו של סבא".
"מהוגי הדיעות החשובים בדורנו"
המאבק להנצחתו של לייבוביץ' נמשך שנים רבות. לפני כשנתיים התכנסה ועדת האישים של עיריית ירושלים בשאלה האם לקרוא רחוב על שמו של הוגה הדעות הנחשב לשנוי במחלוקת. לאחר ששני ראשי העירייה, אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, סירבו להנציח את ליבוביץ', ראש העירייה הנוכחי, ניר ברקת, החליט לשקול את העניין בחיוב.
''החבריה הישראלית חייבת לו הרבה, גם אם איננו מסכימים על הכל''. ניר ברקת ורחל עזריה
צילום: דוברות עיריית ירושלים
שש שנים לפני כן, התעוררה סערה סביב הנצחתו של לייבוביץ' בירושלים. שורה של אינטלקטואלים ירושלמים הביעו אז את מחאתם על כך שהעירייה איננה ממהרת לקרוא רחוב על שמו, ותלו את שמו על שלטי רחובות מרכזיים בבירה, ביניהם רחוב אוסישקין שבו התגורר ליבוביץ'.
ישעיהו ליבוביץ נולד בריגה, לטוויה, ב-1903, למשפחה דתית. בן 16 נמלט עם משפחתו לברלין. אחרי שסיים את לימודי הכימיה באוניברסיטת ברלין, למד רפואה באוניברסיטאות קלן ובאזל. ב-1934 עלה לארץ והצטרף לסגל המורים באוניברסיטה העברית.
ליבוביץ זכה להכרה כאחד מגדולי ההוגים היהודים בדור האחרון. בתפיסתו את היהדות נקט עמדה אמפיריציסטית הרואה באורח החיים של קיום תורה ומצוות את עיקרה של הדת, וסוגיות אמוניות ורעיוניות טפלות לו. ליבוביץ בלט במלחמתו העקבית להפרדת הדת מהמדינה, ובקריאתו להכרה במלחמת התרבות המתנהלת בין דתיים לחילוניים.
לצד עיסוקיו האקדמיים היה ליבוביץ פעיל בזירה הציבורית – החל ב"צעירי המזרחי" בגרמניה, דרך סיעת "העובד הדתי" בהסתדרות, שהיה בין מקימיה ועמד בראשה, חבר ב"הגנה" וקצין בצה"ל, ועבור למנהיגות בארגוני אופוזיציה בולטים – "שורת המתנדבים" שלחמה בשחיתות השלטון בראשית שנות ה-50, תנועת "המשטר החדש" בראשית שנות ה-60 שתבעה רפורמות בסדרי השלטון, "הוועד לפירוז גרעיני", גם כן בראשית שנות ה-60 ומאז מלחמת ששת הימים התייצב בראש התובעים נסיגה מהשטחים הכבושים והיה מורה דרך לתנועות המחאה שקמו בצד השמאלי של המפה הפוליטית.
במלוא שש שנים למאבק שהסתיים בהצלחה, התייחסה רחל עזריה, סגנית ראש העיר ירושלים להחלטה הסופית: ״החברה הישראלית חייבת לפרופ' לייבוביץ כל כך הרבה: על העמדת דורות של תלמידים, על עריכת האנציקלופדיה העברית, ועל היותו מגדולי הוגי הדעות של המאה העשרים, גם אם איננו מסכימים עם כל התבטאות שלו. כאישה דתיה אני מרגישה חובה מיוחדת לפרופ' לייבוביץ, אבי הפמניזם הדתי, שהבהיר שהדמות של האישה שאודותיה נפסקו ההלכות באלפי השנים האחרונות, שונה מן היסוד מן האישה של ימינו, ובכך נתן עומק לתהליך החיובי שמתרחש בימים אלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם