עלייה של 20% בהמצאות של מוסדות המחקר האקדמיים בישראל

סקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח מראה כי בשנים 2012-2013 נרשמו בישראל כאלף פטנטים חדשים. מוסדות המחקר הקימו 72 סטארטאפים חדשים

סקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע שמתפרסם היום מצא כי בשנים 2012 ו-2013 דווחו לחברות למסחור ידע של מוסדות המחקר בישראל 1,438 גילויים על המצאות. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לשנים 2010-2011. מהסקר עולה כי בשנים אלו נרשמו כאלף פטנטים חדשים, וכי הידע שפותח במוסדות המחקר הביא להקמת 72 חברות הזנק חדשות בשנתיים האחרונות.

עוד כותרות ב-nrg:
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
• סכנה במטבח: שף ערף ראש של נחש והוכש למוות
• כדוריד: קריית מוצקין סירבה לשחק באשדוד

הסקר, שבוצע עבור המועצה על ידי הלמ"ס, עסק בפעילות חברות מסחור ידע שליד אוניברסיטאות מחקר ושליד בתי-חולים ומכוני מחקר ממשלתיים. תפקיד החברות הוא לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר במוסד, להגן על ההמצאה באמצעות רישום פטנט ולהפוך את הפטנט למוצר מסחרי. מניתוח הנתונים של הסקר עולה כי כ-70% מהגילויים נרשמו בחברות המסחור של האוניברסיטאות והשאר בחברות מסחור של בתי החולים ומכוני המחקר. מתוך כלל הגילויים, הוחלט להגן על 65%, שעמדו בקריטריונים להגנה על המצאה. בחברות המסחור של האוניברסיטאות היו הגילויים בעיקר בתחומים ביוטכנולוגיה, תרופות, פיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-פיזיקה וכימיה וננו-טכנולוגיה. בבתי חולים התחום העיקרי היה מכשירים רפואיים ובמכוני מחקר - חקלאות וגנטיקה של צמחים.
 
על פי הסקר, בשנת 2013 ו-2012 הוגשו על ידי חברות המסחור 967 בקשות מקוריות לפטנטים חדשים – מבין הפטנטים שהוגשו על ידי האוניברסיטאות, רובן היו בתחום התרופות (20%), הביוטכנולוגיה (18%) ופיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-פיזיקה (14%). תחומי הפעילות העיקריים בבתי החולים היו  מכשירים רפואיים (48%) ותרופות (42%). תחומי הפעילות העיקריים במכוני מחקר ומכללות הם: תרופות (33%) וביוטכנולוגיה (26%). רוב הבקשות לפטנטים הוגשו בחו"ל ורובן (כ-80%) ע"י האוניברסיטאות.

"למרות העלייה המבורכת, קיים עדיין פער גדול בין ההישגים הרבים באקדמיה ובמוסדות המחקר הישראליים, לבין הפוטנציאל היישומי והכלכלי של הידע שנצבר בהם לתועלת המשק הישראלי" אמר היום שר המדע

הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי. "מיסחור הידע המחקרי בולט במיוחד בתחום התרופות, אך יש לקחת בחשבון שחלק ניכר מהתמלוגים בתחום התרופות נסמכים על מספר מצומצם של תרופות מצליחות מאוד כגון קופקסון", אמר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל. "אם לא נגדיל את ההשקעה בתחום כדי להביא לפיתוחים בתחומים נוספים קריטיים לתעשייה, תחווה התעשייה בישראל פגיעה קשה בעתיד הקרוב ותישאר במקום מבחינה טכנולוגית".

במהלך השנים שבהן פועלות החברות למסחור ידע, נצברו בידיהן כ-2,790 פטנטים בתוקף ששווקו או שיש עדיין לשווק אותם. תחום התרופות היווה 23% מהפטנטים הפעילים בידי החברות, ולאחריו ביו-טכנולוגיה (19%), כימיה וננו-טכנולוגיה (13%), ופיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה (12%).
הסקר מראה גם כי בשנים 2013-2012 הוקמו 72 חברות סטארט-אפ בארץ ובחו"ל, 57 מתוכן הוקמו ע"י האוניברסיטאות, בעיקר בתחום ההיי-טק, לעומת 11 בלבד בשנת 2011 - גידול של פי 5.23. ואולם, מספר העובדים הממוצע בחברות הזנק אלו, נמוך  במידה ניכרת מהממוצע בענף. בתחום מסחור הידע, מובילות האוניברסיטאות בישראל בהשוואה לאוניברסיטאות במדינות מפותחות כגון בריטניה, ארה"ב ויפן בכל המדדים: מספר הגילויים להמצאות, בקשות לפטנטים, מספר הסכמי רישיון, חברות הזנק שהוקמו והכנסות מקניין רוחני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...