ראשי » חדשות » Israel Defense

150 שנה לאמנת ז'נבה

אנו שומעים לעתים תכופות על אמנות בינלאומיות אשר נועדו להסדיר יחסים בין אויבים גם בעת מלחמה. לאסוננו, האויב שאנו מתמודדים, החמאס, אינו מכיר ואינו פועל ברוח הכללים הבינלאומיים. אפרים לפיד מציע לנו מבט חטוף על אמנת ז'נבה במלאת 150 שנה לכינונה

השבוע לפני 150 שנה, ב- 22.8.1864 , חתמו בג'נבה 12 אומות על האמנה הראשונית , אשר מוכרת לימים כ"אמנת ז'נבה". הסיפור החל כאשר פעיל חברתי שוייצרי HENRY DUNANT ביקר פצועים לאחר קרב בין נאפוליון השלישי עם צבא סרדיניה של ויקטור עמנואל השני כנגד הצבא האוסטרי בראשות פראנץ-יוסף השני. הוא נדהם מהכאוס של הטיפול בפצועים, בחוסר האחיות וחומרי הרפואה הבסיסיים.

על רקע זה כתב ספר בשם " זיכרון SOLFERINO" שבו תיאר את המצב, ובכך הניח, למעשה, את היסוד ליצירת "אמנת ג'נבה" ולייסוד "הצלב האדום הבינלאומי". לציון עבודתו זו הוא קיבל את "פרס נובל לשלום", הראשון שחולק, בשנת 1901.

האמנה מכילה 4 חלקים: החלק הראשון והבסיסי שנחתם, כאמור ב- 1864 עוסק בשיפור מצב הפצועים והחולים בשדה הקרב. בשנת 1906 הוסיפו סעיף על טיפול בפצועים וניצולים מאניות שנפגעו בקרב. תוספת מ- 1929 עסקה בסוגיית הטיפול בשבויי מלחמה. ד. בשנת 1949 נוסף חלק שעסק בטיפול וההגנה על אזרחים במלחמה.

בשנת 1949 אושרו כל החלקים כמקשה אחת, נחתמו על ידי 196 מדינות והיא נקראת מאז "אמנת ג'נבה". לאמנה המקורית נוספו עוד פרוטוקולים לגבי הגנה על קרבנות של סכסוכים מזויינים בינלאומיים ומקומיים. ישראל צרפה חתימתה לאמנה בשנת 1951.

בעולם של היום נבחנת הפעילות הצבאית גם בעיניים של המשפט הבינלאומי. כיום יודעים בצבא, והדבר בולט מאוד גם ב"צוק איתן", כי יש פעולות שאסור לעשות. הדוגמה הבולטת לניגוד שבין האמנה הבינלאומית והמציאות המבצעית: ברוח אמנות ז'נבה אסור לתקוף בית חולים, אך האויב שצה"ל מתמודד מולו בז לחוק הבינלאומי ויורה משם. על כן בתקיפה של צה"ל מזהירים את ה"בלתי מעורבים" כי עומדים לפגוע ועליהם להסתלק מהמקום.

הוועדה שמינה האו"ם בעקבות "צוק איתן" היא ועדת חקירה, שהמנדט שלה הוא לא רק לבדוק אם התבצעו הפרות של דיני הלחימה, אלא גם להצביע על האחראים לכך. במובן זה ועדת שאבאס, אם לא יצליחו לסכל את הקמתה, חמורה מוועדת גולדסטון, שפעלה אחרי "עופרת יצוקה" ב-2010. אז נדרשו רק להסיק מסקנות לאחר בירור העובדות.

בפרקליטות הצבאית הראשית פועלת מחלקה גדולה לנושאי הדין הבינלאומי (דבל"א) ובה משפטנים בסדיר ובמילואים הבוחנים כל העת את הפעילות המבצעית לאור החוק הבינלאומי, ומכינים את ההתייחסות הצבאית לפורומים בינלאומיים לאחר הלחימה. העיקרון המלווה את הבדיקה של הפרקליטות הצבאית בלחימה נגד טרור , כמו ב"צוק איתן", הוא עקרון המידתיות : הצבא מחויב לבחון מה התועלת הצבאית הצפויה של הפעולה ומהו הנזק האגבי (זה המונח הצה"לי ? חשוב להכיר !!) שעלול להיגרם. על הצבא להימנע מתקיפות שבהן הנזק האגבי הצפוי יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי מהתקיפה.

אלה מלים קשות להפנמה לאזרח הממוצע בישראל, אך אלה הכללים עמם מתמודד כיום צבא במדינה דמוקרטית מול בריוני טרור המשתמשים בנשק הדה-לגיטימציה בחסות ארגונים בינלאומיים. בפרקליטות הצבאית מדגישים היום כי ב"צוק איתן" הגביל את עצמו צה"ל הרבה מעבר לדרישות המשפטיות משיקולים של מוסר ולגיטימציה.

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...