מאסר עולם לרוצחיו של אל"מ במיל' שריה עופר
בית המשפט גזר 10 שנות מאסר ומאסר עולם על שני המחבלים שרצחו את אל“מ (במיל‘) שריה (יאיא) עופר ז“ל, לפני כעשרה חודשים. רעייתו, מוניק: ”מקומם של המחבלים - בגיהנום“
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
''הורשעו במסכת של מעשים מזוויעים''. שריה עופר ז''ל
צילום: אלי דסה
''אין ביכולתן של מילים לרפא''. זירת האירוע בבקעת הירדן שבו נרצח עופר
צילום: ג'סט קליקס
''את אהוב לבי לא אוכל להשיב ''. האלמנה מוניק
צילום: ראובן קסטרו
עודה פריד טאלב חרוב, בן 18, ובשיר אחמד עודה חרוב, בן 21, תושבי הכפר דיר צאמת, שבאזור חברון, הודו בחקירתם בשב“כ לפני הפיגוע הגיעו לברוש הבקעה, כדי לאסוף מידע, לקראת שוד אלים שתכננו במקום. לאחר שהבינו כי עופר הוא קצין צבא בכיר ושייתכן שיש ברשותו נשק, החליטו לרצוח אותו, "כמתנה לעם הפלסטיני ולאסירי החמאס לרגל חג הקורבן".
כמו כן לקחו השניין את נשקו של יאיא לצד חפצי הערך האחרים, שיימצאו במקום. על פי עדותם הגיעו השניים בליל הפיגוע למקום מגוריו של עופר ז"ל והמתינו להגעתו. לאחר שנכנס לביתו, תקפו אותו במכוש ובגרזן, שהביאו עמם.
הפרקליטות הצבאית דרשה להטיל עונש מאסר עולם על רצח עופר וכמו כן עונש של שנות מאסר נוספות על כוונתם של שני המחבלים לחטוף את רעייתו של עופר, מוניק, שהצליחה להימלט מן הבית באירוע. בפרקליטות הצבאית טענו כי המחבלים ”הורשעו במסכת של מעשים מזוויעים, מצמררים ובלתי אנושיים שהנפש אינה יכולה לשאת. אין ביכולתן של מילים לתאר את שאירע באותו לילה ארור, בו המנוח נרצח בדם קר על ידי הנאשמים, אשר תכנון ארוך קדם לו“.
בפרקליטות הצבאית ציינו היום כי ”אין ביכולתן של מילים לרפא ולא במעט את הכאב והשכול שחוותה, חווה ועוד תחווה משפחת המנוח. לצד זאת, רק הטלתו של עונש המאסר המרבי הקבוע בחוק, הוא שיהלום את מעשיהם וימנע מהם להלך בחופשיות“.
הרעייה, מוניק, שיגרה לבית הדין מכתב, שהוקרא בפני הרכב השופטים, שבו היא דרשה מהם להחמיר בעונשם של המחבלים. ”את אהוב לבי לא אוכל להשיב אך ארצה לייחל, לדרוש ולבקש את חומרת הדין לעונשם. מקומם בגיהנום“, טענה מוניק,
אל"מ (מיל') עופר ז“ל היה מפקד קרבי ושימש בתפקידים שונים, החטיבות המרחביות של אוגדת עזה, בחטיבת גבעתי ושלדג. בשנת 1981 נכנס שריה (יאיא) עופר לתפקיד מג"ד שקד. באתרי מורשת קרב נכתב כי כינו אותו "יאיא הקטן". הפלוגות היו מפוצלות בין סיני, הר דב והחרמון. בשנת 82' הובילו לוחמי הגדוד את פינוי ההתנחלות ימית, שהפך למשימה מבצעית קשה ביותר, המלווה ברגשות מעורבים. עופר ז“ל תכנן את מבצע הפינוי, שהתבצע באמצעות מנופים, וניהל במקביל מו"מ עם המתיישבים, שהתבצרו בתוך האנדרטה ואיימו לשרוף עצמם ולהתאבד. הלוחמים העבירו את המתבצרים לתא מיוחד והוציאו אותם מהבונקר. יאיא נשאר על גג האנדרטה יחד עם הלוחמים, ששרו את שירת התקווה, הצדיעו לדגל, ואפשרו לדמעות לזלוג על לחייהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם