כל האמצעים כשרים במאבק להצלת עיראק מדאעש
בחסות המלחמה בדאעש: ארה"ב פועלת לשחרורם של שר ההגנה והרמטכ"ל של סדאם חוסיין מהכלא העיראקי, מעבירה לאסד מידע מודיעיני אף שרשמית היא לא מדברת איתו ונותנת סיוע לכורדיסטאן העיראקית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מקור דיפלומטי אירופי אומר שלא מדובר בצירוף מקרים. ככל הנראה, האמריקנים העבירו את המידע בצינורות צבאיים ודיפלומטיים דרך הממשלה בבגדד, וזו חלקה אותו מיד עם המשטר בדמשק.
החיבור הזה, כפי שדיווחנו לא פעם בטור הזה, הוא יום־יומי, מובנה, ומבוסס על אינטרסים משותפים של המשטרים בבגדד ובדמשק. מדובר בחיבור אינטימי, שגם הדחתו של נורי אל־מאליכי, ראש ממשלת עיראק שהיה מקורב מאד לבשאר, לא פגעה בו. יורשו, חיידר אל־עבאדי, ממשיך באותו קו בדיוק. אולם לדברי המקור הדיפלומטי, שיתוף הסורים במידע מודיעיני הוא רק קצהו של קרחון המבשר על שינוי עמדות אמריקני רחב יריעה.


בניסיון להדוף את התפשטות דאעש בעיראק, הוא אומר, מוכנים כעת האמריקנים לדבר גם עם השטן, כלומר עם צמרת נאמני סדאם חוסיין, היושבים בכלא העיראקי. הדיאלוג הזה מתרחש מזה זמן, אולם החשש מפני דאעש האיץ אותו מאוד.
לדבריו, האמריקנים פועלים כעת לשחרורן מהכלא של שתי דמויות מרכזיות במשטרו של סדאם - סולטן האשים, שר ההגנה לשעבר של סדאם חוסיין, ורמטכ"ל הצבא העיראקי לשעבר חוסיין ראשיד. האמריקנים מעוניינים בשיתוף פעולה עמם, אומר המקור הדיפלומטי, לא רק בגלל ניסיונם הרב באנטי־גרילה תחת משטרו של סדאם. האמריקנים מעריכים כי שחרורם ייצור רצון טוב ושיתוף פעולה בקרב חוגי האוכלוסייה הסונית בעיראק שעדיין שומרים מרחק מדאעש, ויתרום לייצובה של הממשלה המקרטעת בבגדד.
בראשית השבוע אישר סגן ראש ממשלת עיראק, סאלח מוטלק, כי אכן נעשתה פנייה אמריקנית לממשלת עיראק לבחון את שחרורם של השניים מהכלא. זה לא יהיה פשוט. פורמלית, גם שר ההגנה וגם הרמטכ"ל של סדאם הם נידונים למוות. לכאורה, הם יכולים בכל יום להיות מועלים על הגרדום.
ביצוע גזר דינם התעכב במשך השנים רק בגלל לחצים כבדים שהפעילו ראשי השבטים הסוניים על הממשלה בבגדד. אולם, אומר המקור הדיפלומטי, הזמנים משתנים וכעת נראה שעליית דאעש מזמנת להם את כרטיס השחרור המיוחל מן הכלא. הדיונים כבר בעיצומם, הוא אומר. משלחת מטעם הצבא האמריקני ככל הנראה כבר ביקרה את השניים בכלא ונועדה עמם לשיחות ארוכות. מטרת המפגש לדברי המקור הייתה להבין דרכם טוב יותר את המגמות ורחשי הלב בקרב האוכלוסייה הסונית באזורי מוסול ותיכרית, שהפכו למרכזי שליטה של דאעש בעיראק.
מכיוון ששר ההגנה והרמטכ"ל לשעבר של סדאם הם דמויות מוכרות ופופולריות באוכלוסייה הסונית באזורים האלה, ההערכה היא ששחרורם יוכל להביא לליכוד השבטים הסוניים תחת הנהגתם במערכה לשחרור מוסול. שר ההגנה לשעבר האשים כיהן כמושל מוסול לפני מינויו לתפקידו האחרון. הרמטכ"ל לשעבר ראשיד ידוע כאיש שהקים ואימן את המשמר הרפובליקני של סדאם חוסיין. המשמר אמנם היה ידוע לשמצה לא רק ביעילותו אלא בעיקר באכזריותו, אך זה ככל הנראה נחלת העבר. מה שחשוב כרגע הוא המאבק להצלת עיראק מציפורני דאעש.
אולם לשחרור יש תנאים. החשוב שבהם, לדברי המקור, הוא שהשניים יפרסמו הצהרה פוליטית שלפיה הם תומכים ללא סייג בשלמות גבולותיה של עיראק ויפעלו לביסוסה ולייצובה תחת הנהגת הממשלה העיראקית.
השאלה הגדולה היא אם השניים אכן יוכלו לעמוד לאורך זמן בתנאי הזה. הלכי הרוח בקרב השבטים הסונים מורכבים מאוד, והאמריקנים זקוקים למורה נבוכים צמוד כדי לפענח את צפונות המהלכים של ראשי השבטים הסונים, המשתנים על פי הנתונים בשטח חדשות לבקרים. חלקם, כמו ראשי השבטים במחוז אנבר, כרתו ברית צבאית וכלכלית עם דאעש. אחרים פועלים בשיתוף פעולה עם הצבא הנקשבנדי בהנהגתו של עיזאת איברהים א־דורי, סגנו לשעבר של סדאם חוסיין, המכונה הג'ינג'י האיום.
א־דורי, מספר 35 בחפיסת הקלפים של מבוקשי סדאם, מעולם לא נתפס. כדי לפענח את מהלכיו של א־דורי, שנחשב אגוז קשה במיוחד, יזדקקו האמריקנים לניסיון ולתובנות של שר ההגנה והרמטכ"ל העיראקי שמכירים אותו היטב עוד מתקופת הזוהר שלו. האמריקנים מקווים שבתנאים מסוימים יסכימו א־דורי ואנשיו להפנות עורף לדאעש ולהצטרף לעמיתיהם הבעת'יסטים המשוחררים. לא מן הנמנע שבהמשך תשוב מפלגת הבעת' לזירה העיראקית בגלגול מחודש ועכשווי. המקור הדיפלומטי סבור שיש סיכוי לא רע שזה יקרה.


מה שדרוש לעיראק הוא בעיקר אורך נשימה. הברית הסונית עם דאעש, הוא אומר, ככל הנראה זמנית. נכון שמחוץ לעיראק כבר נדמה כאילו אין דבר שיכול לעצור את הצונאמי של דאעש, אולם בעיראק מתחילים להתאושש מההלם. בשטח נשמעים קולות חדשים. יש כבר התארגנויות של מיליציות מקומיות הנלחמות בדאעש.
ההערכה היא כי כדי לעצור את דאעש יידרשו בין שישה לשנים־עשר חודשים. אלא שחלון ההזדמנויות צר למדי. ראשי השבטים הסוניים שוקלים בכל יום מחדש מה עדיף מבחינתם - האם לפעול עם דאעש או עם הממשלה בבגדד. בכל יום הם בודקים מי יותר מסוכן להם. דאעש או הממשלה השיעית. נאמנותם לא נתונה באמת לאף צד. מבחינתם, האפשרות המועדפת היא בכלל הקמה של אזורים סוניים אוטונומיים. ובכלל זה גם אזור מוסול. ואם תיבת הפנדורה הזו תיפתח, אומר המקור, דאעש יהפוך רק לחלק ממסכת האיומים הכוללת על עיראק. לאו דווקא העיקרית שבהם.
זמן התגובה הוא המפתח להישרדות עיראק כמדינה, אולם האמריקנים מגיבים לאט מדי לדעת המקור הדיפלומטי. במיוחד במה שקשור ליחסיהם עם הכורדים. אם הסונים יממשו את השאיפות האוטונומיות שלהם, השלב הבא יהיה סכסוכי גבולות אין־סופיים.
שוחחתי בנושא עם מקור כורדי, המקורב לנשיא כורדיסטן העיראקית, מסעוד ברזני. לדעתו האבחנה מדויקת. "אנו אסירי תודה לאמריקנים על עזרתם, בעיקר בכל הקשור לתקיפות האוויריות נגד דאעש", אמר, אולם הודה שהעזרה האמריקנית מגיעה לאט מדי וגם אינה מספקת.
מעט אחרי שיחתנו הודיע שר ההגנה צ'אק הייגל על קואליציה של שמונה מדינות לחימוש הכורדים נגד דאעש (ארה"ב, צרפת, בריטניה, קנדה, קרואטיה, דנמרק, איטליה ואלבניה). כששוחחנו שוב למחרת ההודעה אמר הכורדי שמדובר בהתפתחות חשובה אך נותר סקפטי.
הוא מתגורר באירביל, בירת כורדיסטן העיראקית, ולדבריו כבר בראשית אוגוסט היה ניסיון של דאעש לתקוף את העיר - ו"האמריקנים ישנו". רק לאחר סדרת טלפונים בהולים מאירביל לוושינגטון, התעוררו ב־CIA ומסר לילי דחוף עבר מלנגלי לבית הלבן, והודיע שקיומה העצמאי של כורדיסטן העיראקית בסכנה. זה מה ששכנע את אובמה להורות על תקיפות אוויריות נגד דאעש. לא רגע אחד לפני זה.


השכנים האיראנים לעומת זאת, אומר המקור הכורדי בנימה לא מוסתרת של תוכחה, היו הרבה יותר זריזים, וכאשר ביקשו מהם עזרה הם נענו מיד. לדבריו, הנשיא ברזני מרוצה מהעזרה הממשית של מומחים איראנים.
מי שמצפה למפנה תוך ימים במלחמה נגד דאעש, צפוי כנראה להתאכזב. לאמריקנים אין רשת מודיעין ברחבי סוריה, כפי שיש להם בתימן או בווזיריסטן למשל, שם הם גם מפעילים טיסות סדירות של מזל“טים למודיעין ולתקיפה.
כדי לקדם את המבצע בסוריה יצטרך הממשל האמריקני ליצור בזריזות תוכנית־על שתנקז את המידע מסוריה ומכל בנות בריתה באזור - בעיקר שכנותיה של סוריה ובראשן תורכיהֿ, אך גם מבנות ברית כמו בריטניה שיטו כתף לשיתוף בטיסות, מערב הסעודית שתממן לפחות חלקית את המבצע, ומקטאר שתעזור בניתוב פעילות של קבוצות מורדים אסלאמיסטיות קיצוניות כמו ג‘בהת א־נוסרה ובשחרור בני הערובה האמריקנים בסוריה. באיחור של שלוש שנים מתחילים בוושינגטון להבין שהדרך לייצוב המזרח התיכון היא עסקת חבילה הכוללת את סוריה ועיראק גם יחד.