ההבטחות של פירון: מה קרה ומה היה סתם דיבורים?
תקופת כהונתו של שר החינוך שי פירון מתאפיינת בהכרזות רבות על שינויים במצב הקיים במערכת. לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ה: ההבטחות, ההצהרות ומימושן
ההבטחה: פעילות חינוכית בתוך מוסדות החינוך בשלושת השבועות הראשונים של חודש יולי.
במסיבת עיתונאים חגיגית שכונסה בשלהי חודש נובמבר האחרון הציגו שלושה משרי 'יש עתיד' (שר האוצר יאיר לפיד, שר החינוך שי פירון ושר הרווחה מאיר כהן) את התוכנית השאפתנית שזכתה לשם "בתי הספר של החופש הגדול". באופן נדיר למדי, הברכות על התוכנית הגיעו כמעט מכל כיוון אפשרי: ארגוני המורים, ההורים, התלמידים והשלטון המקומי.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התוכנית מבקשת לתת מענה חינוכי בעלות מסובסדת לתלמידים הצעירים בשלושת השבועות הראשונים של חודש יולי, כחלק מהתפיסה החינוכית 'מחנכים מסביב לשעון' הגורסת כי על מערכת החינוך ללוות את התלמידים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לאורך כל ימות השנה.
במסיבת העיתונאים דובר על כ־230 אלף תלמידים שייהנו מהתוכנית (כ־200 אלף תלמידי כיתות א'־ב' ועוד כ־30 אלף תלמידים בכיתות ג'־ד' מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית).
בפועל: כ־180 אלף תלמידים נרשמו לתוכנית, אולם מבצע 'צוק איתן' שהחל זמן קצר לאחר פתיחתה גרם לשיבושים בהפעלתה ביישובי הדרום. ביתר חלקי הארץ יושמה התוכנית באופן מרשים וההורים הביעו שביעות רצון רבה, הן מהתכנים והפעילויות והן מהעובדה שבמרבית מוסדות החינוך מורים מהצוות הקבוע הם שהעבירו את הפעילות.
התוכנית סבלה משתי 'חריקות': היא לא הופעלה במוסדות המוכר שאינו רשמי, דבר שפגע בעיקר בציבור החרדי שרוב מוסדותיו משויכים לפיקוח הזה. גם במשרד מבקר המדינה מצאו שיש מקום לבדוק את האפליה.
כמו כן, 'הקרן לידידות' שאמורה הייתה להעניק עשרה מיליון דולר לתוכנית, משכה ברגע האחרון את תרומתה לאחר שהתגלעו חיכוכים בינה לבין משרד החינוך בנוגע לרמת הפרסום שלה תזכה הקרן בעקבות התרומה. ייתכן שגם עתירת הורים שהוגשה בעניין לבג"ץ הביאה לביטול התרומה.
חופשות
ההבטחה: יצירת שינויים בלוח החופשות של מערכת החינוך כך שתגדל ההתאמה בין היקף החופשות של הילדים לזה של הוריהם.
עם כניסתו לתפקיד נתקל שר החינוך במחאת הורים על הפער שבין ימי החופשה של התלמידים לאלה של הוריהם. חופשת ל"ג בעומר תשע"ג שנמשכה יומיים עוררה את זעמם של ההורים. "אתם צודקים, יומיים חופש לילדים, ככה סתם, זה לא צודק ולא ראוי", כתב פירון בדף הפייסבוק שלו יממה לאחר שפרצה המחאה.
"לוח החופשות צריך להתאים במידת האפשר לימי העבודה של ההורים. צריך לפתח מסגרות תומכות לימים כאלה ולא להותיר את ההורים להתמודד לבדם עם יומיים של חופשה. לוח החופשות נקבע מראש, הרבה לפני כניסתי למשרד החינוך, ולא ניתן היה לשנות אותו. לקראת השנה הבאה אני מתחייב לעשות כל שניתן כדי לצמצם מקרים כאלה“.
יומיים לאחר מכן כינסה מנכ“לית משרד החינוך דאז דלית שטאובר את נציגי ההורים, המורים והתלמידים, כדי לגבש את לוח החופשות לשנת תשע“ד, אולם התמורות המעטות שבוצעו התמקדו בשינוי מועדי ימי החופשה ולא בצמצום היקפם. עם פתיחתה של שנת הלימודים תשע“ד, התעוררה המחאה מחדש.
גם אז לא היסס השר לצאת בהבטחות. “אתם צודקים. רק חזרנו וכבר חופשה. אתם צודקים, זה לא נראה ראוי ונכון“, כתב שוב פירון בפייסבוק. “צריך להתאים את ימי החופשה לימי התעסוקה ואני מתחייב לעשות שינויים בנושא. אבל זה לוקח זמן. לא הרבה. מבטיח לכם“.
בפועל: בשלהי מרץ האחרון פורסמו מסקנותיה של ועדה מקצועית שהוקמה במשרד החינוך לנושא, אולם השינוי המיוחל בלוח החופשות הסתכם בהחזרת פתיחת שנת הלימודים ל־1 בספטמבר.
אגב, שני הסטטוסים שפרסם פירון בסוגיה אינם מופיעים עוד בדף הפייסבוק שלו.
פסיכומטרי
ההבטחה: הכניסה לעולם האקדמיה תתאפשר גם ללא הבחינה הפסיכומטרית.
בכנס ההשכלה הגבוהה שהתקיים במאי 2013 אמר השר פירון כי אחד מהיעדים שהציב לעצמו הוא "לייצר מצב שבו תוכנית הלימודים בישראל תשתנה בצורה מהותית כדי להתאים את הלמידה למאה ה־21. זה יקרה בקרוב. מדינת ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שבחינת בגרות בה לא מספיקה כדי להתקבל לאוניברסיטה... צריך למצוא פתרון שיאפשר לילד שיסיים תיכון להתקבל לאוניברסיטה".
בפועל: במסגרת רפורמת 'ישראל עולה כיתה' הוצג המתווה החדש לקבלת תעודת בגרות שתזכה את האוחזים בה באפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים ללא צורך בבחינה הפסיכומטרית. על מנת לקבוע איך ייושמו הדברים בשטח, הוקמה ועדה משותפת למשרד החינוך ולאוניברסיטאות, והוטל עליה לגבש את הפרטים. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה במהלך חודש אוקטובר הקרוב, לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית.
מורי קבלן
ההבטחה: בתוך שנתיים לא יהיו מורי קבלן בישראל.
בכנס סגור שקיים פירון עם מורים בלשכתו בירושלים עם כניסתו לתפקיד הצהיר באוזניהם כי בתוך שנתיים לא יהיו יותר מורי קבלן: "אני לא אומר לכם בתוך חודשיים, אבל מבחינתי בתוך שנתיים לא יהיו מורי קבלן בישראל".
בסביבתו של פירון ניסו בתחילה להכחיש את ההצהרה, אולם הקלטה שהגיעה לידי מפגישה נוספת שקיים השר בלשכתו בכנסת בסוף אפריל 2013, לא מותירה מקום לספק. "התחייבתי בישיבה שהייתה פה לפני כחודש שתוך שנתיים לא יהיו מורי קבלן בישראל ואני מתכוון לעמוד מאחורי ההתחייבות הזאת", אמר פירון. "זה ייקח זמן, זה תהליך, השנה זה זמן לא מתאים - אנחנו במציאות תקציבית לא פשוטה, אבל אני מקווה שכשנצא מהסחרור הזה זה ייצא לפועל".
בפועל: בשטח לא נראה כל שינוי. מובילי המאבק בתופעת ההעסקה הקבלנית טענו לא אחת כי למרות הפצרותיהם נמנע השר מלהיפגש עמם. במשרד החינוך אמנם הוקם צוות פנימי לטיפול בנושא, אולם גם על כך מצרים המורים מכיוון שלטענתם המשרד פועל 'מעל לראשם' ואינו משתף אותם בדיונים.
במשרד החינוך מסרבים למסור פרטים נוספים על ההתקדמות בפעילותו של הצוות, אם אכן ישנה כזו. השינוי בנושא מגיע מצדו של ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו), שהצעת חוק 'העסקת עובדי הוראה' שהגיש בנושא עברה לאחרונה בקריאה טרומית. שר החינוך עצמו התנגד להצעת החוק.
צמצום מספר הבגרויות
ההבטחה: צמצום בחינות הבגרות החיצוניות למקסימום ארבעה מקצועות.
"אני מקווה שעד סוף הקדנציה, מספר הבגרויות במדינת ישראל יגיע לארבע בחינות חיצוניות בארבעה מקצועות, וזה לא בגלל שלא צריכים ללמוד את המקצועות האחרים, חלילה וחס, אלא אני רוצה להעצים את המורים בישראל". כך אמר שר החינוך בראיון שהעניק במרץ 2013 בערוץ 2. מאז שב פירון והתבטא בנושא מספר פעמים.
בפועל: פירון הבין במהרה שאי אפשר לחולל שינויים דרמטיים בפרק זמן קצר כל כך. כמהלך ביניים עלתה האפשרות לבצע איחוד בין מקצועות שונים. כדי להכין את הקרקע ליישומה הוחלט במשרד החינוך כי במסגרת הרפורמה 'ישראל עולה כיתה', החל משנת הלימודים הבאה, יחולקו מקצועות הלימוד לשלושה אשכולות: אשכול 'עברית' הכולל את מקצועות הלשון והספרות, אשכול 'ידע עם, עולם ומדינה' שבו נכללים היסטוריה ואזרחות, ואשכול 'מורשת ותרבות' הכולל תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.
בשלב הראשון לא יתבצע מיזוג של מקצועות הלימוד והתלמידים ייבחנו בכל מקצוע בנפרד; הציון הסופי יורכב משקלול של המקצועות הנכללים באשכול. בפעימה השנייה של המהלך תתקיים בחינה אחת בכל אחד מן האשכולות, אך טרם נקבע אם תהיה זו בחינה על מקצוע אחד ממקצועות האשכול או על חלקים שונים מחומרי הלימוד של המקצועות השונים.
בשנת הלימודים הקרובה לא יצטמצם מספר המקצועות שעליהם ייבחנו תלמידי ישראל, אולם מספר מועדי הבחינה יפחת: לא יתקיימו בחינות בכיתה י', ומועדי החורף בכיתה י"א יבוטלו. כמו כן, מספר השאלונים יצומצם. היעד הסופי של הרפורמה השתנה תוך כדי תנועה. מה שהחל כצמצום מספר הבחינות החיצוניות לארבעה מקצועות עד סוף הקדנציה, הפך במרוצת הזמן לצמצום לשלושה מקצועות בתוך עשור, כפי שהודיע השר בדיון שקיימה ועדת החינוך של הכנסת לפני כחודש.
“אנחנו נוריד באופן דרמטי את מספר המבחנים. אני סבור שצריכות להיות לא יותר משלוש בחינות בגרות, זאת עמדתי האישית“, אמר פירון, “אבל אני מבין את התרבות של מדינת ישראל והמעבר משלב לשלב לא יכול להיות קיצוני כל כך... אני מבין שאנחנו עדיין בשלב ראשוני, וזה לוקח זמן. לכן אמרתי עשר שנים“.
תשלומי הורים
ההבטחה: להפחית את תשלומי ההורים במערכת החינוך.
בדיון שקיימה ועדת החינוך לפני כשנה - ערב פתיחת שנה"ל תשע"ד, הבטיח פירון שכבר בתשע"ה תהיה הפחתה של תשלומי ההורים. בדיון אמר פירון כי על המדינה להעניק בסופו של תהליך חינוך חינם. “התחלנו לקיים פגישות עם נציגי הביטוח הלאומי ועם האוצר כדי לקדם את המהלך לשינוי תשלומי ההורים“, אמר פירון עם פתיחת שנת הלימודים הקודמת.
בפועל: שנת הלימודים תשע"ה כבר בפתח, אך תשלומי ההורים לא הצטמצמו. על פי טבלת התשלומים שהגיש משרד החינוך לאישור ועדת החינוך לפני כחודש וחצי, יתייקרו תשלומי החובה בגין ביטוח תאונות אישיות בחצי שקל לתלמיד, וזאת בשל התאמתם לעלייה במדד יוקר המחיה. ההפחתה המובטחת – עדיין לא יושמה.
ביטול בחינות המיצ"ב
ההבטחה: שינוי במתווה המיצ"ב, שיאפשר למידה משמעותית.
באמצע חודש אוגוסט 2013, כשבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים תשע"ד, הודיע שר החינוך על ביטולן של בחינות המיצ"ב החיצוניות. במשרד החינוך הסבירו את ההחלטה בכך שהיא "חלק מהמדיניות הכוללת אשר מוטמעת במערכת החינוך לצורך שיפור חוויית ההוראה והלמידה, פינוי זמן ומרחב לתהליכי למידה משמעותיים ומעמיקים, שיאפשרו למידה מגוונת, חווייתית, קידום מצוינות, הישגים לימודיים ערכיים ושיח מורה־תלמיד“.
“מבחני המיצ“ב הם כלי מדידה והערכה חשובים שעלינו להעמיק בהם, אך במתכונתם הנוכחית לא ניתן להמשיך עוד“, אמר אז השר פירון. “מבחני המיצ“ב במתכונת הנוכחית הפכו לשוט המכה בבתי הספר, במורים ובתלמידים“.
עם פרסום ההודעה על הקפאת המבחנים נמסר גם כי תוקם ועדה מקצועית בראשות הרשות הארצית למדידה ולהערכה, שתמליץ על מתווה מעודכן למבחני המיצ“ב.
בפועל: ביוני האחרון פרסם משרד החינוך את מסקנות הוועדה. על פי ההמלצות, החל משנת הלימודים תשע"ה יתקיימו
במשרד החינוך הסבירו כי “מתווה זה יאפשר לבתי הספר ליצור תרבות עבודה המתבססת על תהליכים ארוכי־טווח“. השר פירון אמר עם פרסום המתווה החדש: “לאחר שנה שבה בחנו באופן מעמיק את מתווה המיצ“ב, אנחנו יוצאים לדרך חדשה. המיצ“ב המעודכן מהווה נדבך נוסף ב‘תוכנית הלאומית ללמידה משמעותית‘“.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם