בפיקוח ישראלי הדוק: כך יערך מבצע שיקום הרצועה
היקפי ההרס בעזה גדולים באופן משמעותי מאשר במבצעים קודמים. לדברי גורם ישראלי בכיר "מנגנון הפיקוח יהיה עד לרמה שבה נדע מה קורה לכל שק מלט שנכנס לרצועה". בנוסף מעריך הגורם כי למרות הנזק העצום שספג, חמאס יוכל בעתיד להתחמש מחדש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גורם מדיני ישראלי אמר ל-nrg בהקשר זה כי מנגנון הפיקוח טרם נקבע, ופרטיו יידונו במשא ומתן שיתקיים בקהיר בשבועות הקרובים. הוא הדגיש כי ישראל נחושה להביא לכך ש"מנגנון הפיקוח יהיה הדוק ומדויק, כדי שיהיה ברור מה נכנס איך נכנס ומה עושים איתו - עד לרמה שבה נדע מה קורה לכל שק מלט שנכנס לרצועה, כדי לוודא שאינו מגיע למקום הלא נכון".
הוא הוסיף כי "ישראל לא רוצה ולא צריכה לסבול סבב נוסף בעוד פרק זמן", וציין שהאו"ם, ארה"ב, האיחוד האירופי ומצרים "מקבלים את העיקרון של פיקוח הדוק שבלעדיו החומרים עשויים לשמש לאמצעי לחימה".
נוסף לשיחות עם האו"ם, ישראל מייעדת לרשות הפלסטינית תפקיד משמעותי מאוד במניעת ההתחמשות המחודשת של חמאס. על פי הגורם המדיני, "ישראל שואפת לכך שבסופו של דבר אבו-מאזן יקבל לידיו אחריות מלאה על רצועת עזה כמו אחרי ההתנתקות, על פי העיקרון של מדינה אחת, חוק אחד ונשק אחד". עם זאת הוא הוסיף כי כרגע תרחיש זה לא נראה סביר, שכן חמאס שולט ברצועה ביד רמה.

תהליך שיקו ארוך. הרס בעזה
צילום: EPA

למרות ההרס חמאס יתחמש. בניין הרוס בעזה
צילום: AFP

הפיקוח יהיה הדוק מתמיד. הכנסת מזון וסיוע הומניטרי לרצועה
צילום: יהודה לחיאני
בצד הרצון לחזק את אבו-מאזן ועל אף המשא ומתן מולו כמי שמייצג את חמאס, הגורם המדיני טען כי ישראל עדיין שוללת את קיומה של ממשלת האחדות. "לא נקבל את ממשלת הפיוס", אמר הגורם המדיני, אך באותה נשימה הוסיף כי עבודת הרשות הפלסטינית תוגדר באופן שונה.
כבר עתה ברור כי היקף החומרים הצפוי לזרום לרצועה יהיה אדיר ממדים, שכן היקפי ההרס גדולים באופן משמעותי מאשר במבצעים קודמים. כחלק מתהליך השיקום יוכנסו לרצועה גם כלים הנדסיים כבדים. פקיד ישראלי אמר כי הצרכים הם בסדר גודל של הקמת עיר.
בעיית הזליגה של חומרים המיועדים למטרות אזרחיות מוכרת בישראל כבר שנים. בתום מבצע 'עמוד ענן', לפני כשנה ותשעה חודשים, הסכימה ישראל להכניס חומרי בנייה רק לצורך מיזמים שבונה הקהילייה הבינלאומית. בקיץ שעבר עצר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון את הכנסת מוצרי הבנייה לרצועה, לאחר שכוחות הביטחון גילו את המנהרה הגדולה ליד קיבוץ סופה. חודשים ספורים לאחר מכן חודשה הכנסת הבטון תחת מעקב מודיעיני של ישראל.
בצד הישראלי לא מפרטים כיצד מתבצע הפיקוח, וזאת כדי להקשות על חמאס להערים על זרועות המודיעין. עם זאת, אחת השיטות שנקטה ישראל היא הקצבה של כמויות הבטון בהתאם להתקדמות הבנייה במיזם שבוצע על ידי הארגון הבינלאומי.
אלא שהמעקב המודיעיני גילה שחלק מהחומרים הנכנסים לרצועה בהיתר מגיעים לבסוף לידי חמאס, ולפחות במקרים אחדים התגלו במנהרות שבנה חמאס שקי מלט עם כיתוב בעברית. מלבד הבטון ישנה עוד שורה ארוכה של חומרים דו-שימושיים, המיועדים לכאורה לבנייה ופיתוח אבל עשויים לשמש גם לייצור טילים ופצצות. הראשון שבהם הוא ברזל.
במערכת הביטחון אומרים כי כאשר הייתה זליגת חומרים בעבר הדבר התגלה, וכך יהיה גם בעתיד. עם זאת, על פי המידע המודיעיני, בימי כהונתו של הנשיא המצרי הפרו-אסלאמי מוחמד מורסי חמאס הכניס לרצועת עזה מכשירים
לפיכך, הנחת העבודה בצה"ל היא שעל אף ריסוק המנהרות שבין מצרים לעזה, ולמרות מנגנון הפיקוח המתוכנן וההרס הכבד שספגו מערכי חמאס, הארגון יוכל בעתיד להתחמש מחדש. בנוסף, ההערכה היא שחמאס יבנה מחדש מנהרות, אך הן יתגלו מראש על ידי המודיעין, כפי שהיה במבצע 'צוק איתן'. בנוסף, נראה שהתהליך ייארך זמן ארוך בהרבה מאשר בשנים האחרונות, בשל טבעת החנק שמצרים וישראל יטילו על הרצועה.
גורם ביטחוני אמר כי חידוש מערך האש של חמאס אינו תופעה ייחודית. לדבריו, "קשה למנוע התחמשות של מדינות". הוא ציין את כוחו העצום של חיזבאללה, שכוח האש שלו גדול פי כמה מאשר בערב מלחמת לבנון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg