ראשי » חדשות » בארץ

מאגר המים מתקופת בית שני נחשף בשלמותו

"מערת הסליק" הסודית של ההגנה בבית שערים התגלתה כמאגר מים ענק וייחודי. המאגר נחשף בסיום החפירות שביצעה רשות הטבע

מחסן נשק או מאגר מים? על קיומו של מאגר מים בבית שערים היה ידוע, אך לא על היקפו. בינואר האחרון נערכה בדיקה לחקר ההיקף והמנהרה שהובילה אליו. לאור תוצאות הבדיקה שהצביעו על מאגר מים ענקי, הוחלט על חפירה מלאה שלו. עתה, עם סיומה, נחשף בשלמותו מאגר מים תת-קרקעי ענק ומדהים ביופיו. החפירה נערכה על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם רשות העתיקות ובסיוע של אגף מורשת של משרד ראש הממשלה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

החפירות האינטנסיביות של מערות הקבורה בבית שערים פסחו על מפעל מים מרשים הנמצא סמוך למערות המנורה שבגן לאומי בבית שערים. מקום זה נודע בשם "מערת הסליק", אשר הוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של ההגנה. ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת המים פנימה. רצפת בטון שימשה את תחתית הסליק והייתה בגובה של 4 מטר מעל הרצפה המקורית של המאגר. עם זאת נשתמר השם הערבי הקדום של המקום מע'רת א-סיח'.

מידות המאגר: 26 מטר אורך, 19-5 מטר רוחב, 8 מטר גובה מהם 6 מטר עומק מילוי המים. המאגר כולל שלושה תאים גדולים ל-3 כיוונים. צורה זו היא הצלחה טכנולוגית גדולה שנועדה לאפשר מקסימום נפח במינימום מיפתח. עם זאת במקום אחד נבנה קיר תמך בגלל חשש מהתמוטטות הדופן. נפח המים שניתן היה לאגור במאגר הוא כ-1,300 מ"ק.
  
מקום כניסת המים למאגר נהרס בעת הכשרת הסליק אך במרחק של כ-14 מטר מערבה ממנו נמצא מתקן מטויח ומדורג ששימש בור שיקוע לאמת מים מרשימה המגיעה מצפון. אמת המים שנחשפה לאורך של כ-18 מטר נמצאת בתוך מנהרה שנחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן תוך שילוב בנייה בדפנות החצובות. חתך המנהרה טרפזי: 34 ס"מ למטה, 64 ס"מ למעלה וגובהה כ-1.6 מטר. אמת המים הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהנחל הסמוך אל מאגר המים.

בצד הדרומי של הכניסה המודרנית שרד גרם מדרגות עתיק, מרשים ומטויח כאשר בצדו האחד דופן המאגר ובצדו השני מעקה מטויח. המדרגות שמספרן 16, נוחות מאוד לירידה ועלייה ורוחבן כ-1.3 מטר איפשר תנועה דו–סטרית של שואבי מים. גרמי מדרגות כאלו, בעלי מעקה, הם נדירים בישראל ודוגמאות לכך מצויות בבורות המים של מרשה ההלניסטית ובירידה למאגר המים של תל באר-שבע של תקופת המקרא. 

הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת עבה (כדי 6 ס"מ) בגוון לבן על אפור האופייני למאה ה-1 לספירה. החרסים שנמצאו על רצפת המאגר זמנם מהמאות ה-5-4 לספירה והם מציינים את סיום השימוש במאגר.

העיירה בית שערים השתרעה על שטח של 100 דונם מנתה כ-3,000 נפש. כמות המים שנדרשה הייתה (לפי 7 מ"ק לנפש לשנה) 21,000 מ"ק. נפח מאגרי המים שנמצאו באזור בית הקברות 

הוא כ-2,500 מ"ק ולכן עדיין חסרים כ-18,500 מ"ק. מכאן נראה, שסביב העיירה ובתוכה היו מאגרי מים גדולים נוספים שטרם נמצאו. 

לדברי ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי ברשות הטבע והגנים, מדובר בממצא חשוב ומשמח השופך אור וחושף את שלהי תקופת הבית השני בבית שערים - פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות האתר, כבר במאה ה-1 לספירה. גולת הכותרת של בית שערים הוא קברו של רבי יהודה הנשיא. לאחר מותו הפך המקום במאות ה-3 וה-4 לספירה לבית הקברות הראשי של ארץ ישראל ואף משך אליו נקברים מהתפוצות. האמונה כי קבורה בסמיכות לרבי תאפשר לנקבר חיים טובים לאחר המוות הביאה ליצירת אתר מיוחד זה. בעתיד ייפתח המאגר לביקורים לציבור הרחב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...