אמו של שחר ספדה לו: נפרדנו ממנו כמו מגיבור
שחר שלו, שנפטר מפצעיו החמורים שספג במבצע "צוק איתן", לווה למנוחת עולמים על ידי אלפי בני אדם. אמו קראה מכתב שחיבר אחיו
עוד חדשות ב-nrg:
- יוני שטבון שוקל להתמודד על ראשות הבית היהודי
- קדרים באים: גילויים חדשים בכפר בן 1,700 שנה
- התושבים נדהמו: החיילים עזבו את נתיב העשרה
במסע הלוויה, שהחל ביישובו, הקריאה אמו נעמי מכתב שחיבר אחיו הצעיר דורון, לאחר שביקר אותו בבית החולים. רב היישוב נשא דברים. מסע הלוויה יסתיים בבית העלמין בחיספין, שם יישאו הספדים בני משפחתו, חברים, גורמים מהצבא והמועצה.
במכתבו רשם דורון הקטן בן התשע לאחיו: "אני יודע שהגנת על חבר שלך, ואני רוצה לומר לך שאני אוהב אותך. אני יודע שהיית בפלחה"ן צנחנים, הייתי בטקסים שלך. המורה שלי לימדה אותי שבכל מצב יש יתרונות וחסרונות, וב'סורוקה' למשל ראיתי שכל מה שהשם עושה - זה לטובה. אני אוהב אותך, ומתפלל שלא יכאב לך עוד".
מאוחר יותר נשאה האם עצמה, נעמי, דברים לזכר בנה, ואמרה: "יכולתי לומר שאיבדתי את שחר לפני חמישה שבועות וחצי, אבל זה לא נכון. אתמול, לאחר מאבק ארוך וקשה מאוד, הזדכה שחר על הציוד".
לדבריה, "עמדנו מסביב למיטתו ונפרדנו ממנו כמו שצריך להיפרד מגיבור, עד שלבו הפסיק לפעום. מי אתה, שחר? מה באת לעשות בעולמנו? היית ילד טוב של חברים, מגדול ועד קטן אהבת את כולם. היית מוכן להיות במקום כולם. כל מי שהכיר אותך סיפר על גבר עם לב זהב".
בהמשך פנתה האם לחבריו שבאו ללוויה, ואמרה: "אתם, החברים, כולכם - מקטנים ועד גדולים - חברים מהצבא, מישיבת 'חצים' ומהמכינה, אנא המשיכו הלאה בחייכם בצבא ובטיולים. תיהנו, ובסוף תקימו משפחות. ולך, שחר, אהוב, שובב ומתוק - נוח בשלום על משכבך, אוהבת אותך מאוד".
אביו של שחר, שמעון, ספד לו אף הוא: "ביום רביעי, שישה ימים לאחר שנכנסתם (לעזה - י"ק), כשבאו להגיד לנו שנפצעת אנוש, השתנו חיינו. חמישה שבועות היינו בבתי חולים, וראינו איך כל עם ישראל מתגייס לעזור לנו. שחר, חמישה וחצי שבועות נענו בין תקווה לייאוש. לצערנו, הקדוש ברוך הוא החליט שסיימת את תפקידך בחיינו. אנחנו מחזירים את הפיקדון בעצב ובאהבה. לך בשלום, ונוח על משכבך בשלום".
מי שספד לו היה גם מפקד גדוד הסיור בצנחנים, סא"ל זאב שרוני: "כמה קיווינו בגדס"ר צנחנים שלא ככה ניפגש. בשביל שחר המלחמה הסתיימה עכשיו, בשדה הקרב בחאן-יונס, מוקף בחברים; בשדה הקרב האישי ב'סורוקה', מוקף בהוריו, באחיו ובאחיותיו.
"שחר היה גיבור. שחר צעד בראש חבריו לצוות ולפלוגה בלחימה ברצועת עזה, סייע בהשמדת מנהרות ואיתור מחבלים עד שנפגע בעצמו. הוא נפגע תוך כדי התקפה על מבצר של חמאס. תוך כדי פציעתו הוא סוכך בגופו על חבריו לצוות ומנע את פגיעתם. חבריו של שחר עשו ככל שביכולתם בשביל לפנותו במהירות לבית החולים. בכל מאודנו האמנו שהוא יצא מזה חי".
הוא הוסיף והזכיר את התכונות של חיילו: "שחר, שגדל במושב אלוני-הבשן, במרחק נגיעה מגבול סוריה, בבית שבו הביטחון וההגנה על חיי התושבים אינם סיסמה כי אם דרך חיים. במהלך הימים והלילות לא משו הוריך ממיטתך, וקיבלו כל אדם שבא לשאול בשלומך בסבר פנים יפות. הם נאחזו בכל בדל של תקווה. שחר היה שוחר טוב, חייכן ואופטימי וחבר אמת - נוסף על היותו לוחם עז נפש".
לבסוף הוא פנה לבני משפחת ההרוג ואמר: "משפחת שלו היקרה, בחודש האחרון נדמה כי הושפענו כולנו מהאופטימיות שלכם. גם אני הקטן שאבתי עוצמות מהמפגשים איתכם ומהליווי של המשפחות השכולות והפצועים, למרות כל הצער והכאב".
לאחר היוודע דבר מותו סיפר אתמול אחר הצהריים אביו של שחר, שמעון שלו, על בנו: "קיבלנו את הילד שלנו חודש וחצי במתנה, כי חבריו נהרגו באותה תקרית והיה לנו הזמן להיפרד ממנו. זהו המחיר על הימצאותנו כאן, זה מסוג המחירים שאין ברירה וצריך לשלם לצערנו".
בעוד שלושה שבועות היה אמור שחר לחגוג יום הולדת 21. אירועי השמחה יתחלפו לחודש אבלות ולהתמודדות חדשה של המשפחה עם השכול הנורא. "הוא היה ילד עם עיניים כחולות כמו הים. הוא אהב לאסוף חברים גדולים וקטנים ממנו. הוא תמיד רצה להתגייס ליחידה מובחרת, והוא תמיד עשה את המרב", ספדה לו אמו.
מותו של שחר נקבע אמש, (א') לאחר שנפצע קשה בימים הראשונים של מבצע "צוק איתן" בחאן יונס שבדרום הרצועה ב-23 ביולי. שלו ז"ל הוא החלל הראשון שמובא לקבורה בבית העלמין הצבאי החדש במקום. הוא הותיר אחריו זוג הורים, שמעון ונעמי, ושישה אחים: דגנית, אייל, חגי, מרים, דורון ואביה.
אתמול הורגשה אווירת האבל באלוני-הבשן על נפילתו של בן היישוב הראשון במערכות ישראל. יסכה דקל, דוברת היישוב, אמרה כי "קהילת אלוני-הבשן מרכינה ראשה על לכתו בטרם עת של אחד מבניה, שחר שלו הי"ד, שנלחם בגבורה למען ארצנו ונפצע קשה בתחילת מבצע 'צוק איתן'
הוריו של שחר הם ממקימי היישוב. הוא גדל והתחנך במוסדות החינוך בגולן ובתנועת "בני-עקיבא", ואף היה מדריך בתנועה. בתיכון הוא למד בישיבה התיכונית 'חצים' שבאיתמר, ולאחר מכן למד במכינה הקדם-צבאית "ארזי הלבנון" שבמעלה-אפרים. לפני כשנה וחצי התגייס לחטיבת הצנחנים, סיים מסלול והפך ללוחם.
בשירותו הצבאי התגייס שחר ליחידה מובחרת בחטיבת הצנחנים, ונפצע בחאן-יונס כשכוח צה"ל נכנס לתוך מבנה ממולכד ומטען רב-עוצמה שהתפוצץ גרם למותם של סגן פז אליהו בן ה-22 מעברון, סמ"ר לי מט בן ה-19 מאילת וסמ"ר שחר דאובר בן העשרים מגניגר. 18 חיילים נפצעו בתקרית, ושחר הובהל לבית החולים "סורוקה" במצב אנוש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם