נפטרה "האישה בלי לב" היחידה בישראל
משטרת קצרין תערוך בשבוע הבא טקס לזכרה של טלי בכר ז"ל, שהתנדבה בתחנה. בכר סבלה במשך שנים מאי ספיקת לב וליבה נקצר במהלך ניתוח בהליך נדיר ביותר. היא חיה במשך 9 חודשים כשהדם בגופה מוזרם על ידי סוללות. "היא סינוורה באופטימיות שלה"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת האירוע שייערך במשטרת קצרין שבגולן ייחנך גן שהוקם במיוחד לזכרה של בכר. טלי עבדה כמתנדבת במשטרת התנועה של קצרין במשך עשר שנים, בדרגת רב סמל, והייתה בנוסף מפקדת היפ"ם - יחידת המתנדבים של התחנה. רב סמל בכיר משה אהרוניאן, שעבד יחד איתה במשך עשור אמר כי מיד לאחר מותה הוחלט להקים את גן הזיכרון "הגן של טלי", בחצר תחנת המשטרה. בנוסף תוצב בו אנדרטה לזכרהבה יצוינו שנותיה בתחנה, ויוזכר שלמרות מצבה הבריאותי הקשה, התעקשה להמשיך ולהתנדב.
"חלק ממני הלך איתה. היא הייתה משכמה ומעלה. מלאת נתינה מלאת שמחה ואופטימיות. אין עוד כמוה", אמר אהרוניאן. אחיה של טלי, מאיר ברנס אמר כי לטקס הוזמנו כל בני המשפחה וכן מפקד המחוז הצפוני של המשטרה. "במשטרה רוצים להנציח את זכרה ואנו מברכים ומודים על כך", אמר.
בכר נפטרה במהלך ניתוח להשתלת לב בבית החולים תל השומר. הלב הושתל בהצלחה בגופה ותיפקד היטב, אבל כל המערכות האחרות קרסו.
עוד לפני שנכנסה לניתוח זכתה לראות את בתה התינוקת של אחותה, שנולדה חמישה ימים לפני כן ובקשה, מה שלאחר מכן נשמע כצוואה: "אולי תקראו לה ליבי?". לתינוקת, כיום בת חודשיים, קוראים ליבי. האחות, מיריי בראנץ מספרת, כי בכר כל כך חיכתה לניתוח הזה. הייתה בטוחה שהוא יציל את חייה. "היא סנוורה אותנו באופטימיות שלה, כך שלא חשבנו שיכול להיות אחרת. לא העלנו בדעתנו שישנה אפשרות שהניתוח לא יצליח. אבל לצערנו זה מה שקרה".
בכר בת ה-49 לקתה בליבה בגיל 28, ומאז סבלה מאי ספיקת לב, ומצבה הלך והתדרדר. במשך שנים שרדה בסיוע תרופות שונות, אולם בשנה האחרונה הפך מצבה לקשה מאוד. היא אושפזה מספר פעמים בבית החולים תל השומר וטופלה בדרכים שונות, אולם מצבה לא השתפר.
באוגוסט 2013 הגיעה לבדיקה שגרתית בבית חולים, ואז חלה החמרה משמעותית במצבה. בצעד נדיר ביותר החליטו הרופאים לקצור את ליבה, ולהזרים את הדם לגופה באמצעות שני התקנים וסוללות שיחליפו לחלוטין את פעילות חדרי הלב, עד שיימצא לב להשתלה עבורה. בכר היתה הראשונה בארץ שעברה את ההליך החריג, והצטרפה בכך לארבעה מטופלים נוספים בכל העולם, ששוחררו מבית חולים ללא לב.
בשיחה עם nrg בחודש מאי האחרון, סיפרה בכר כי ההחלטה על הוצאת הלב התקבלה בעת שהייתה תחת הרדמה, ועל כן היא לא נשאלה על כך, ושמעה שליבה הוצא מגופה רק בדיעבד, לאחר שהתעוררה מהניתוח. "זה הבהיל אותי. קיבלתי הלם. אני אחות במקצועי כך שהיה לי יותר קל לקבל את זה, אבל בכל זאת זה היה די מבהיל. האמת היא, שלא הייתה לי ברירה. לא הייתה אפשרות אחרת", סיפרה. את ההחלטה הקשה נאלצו לקבל במקומה בני משפחתה.
המכשיר שהותקן בגופה של בכר:
האחות מירי סיפרה על רגעי ההחלטה שקיבלה המשפחה. לדבריה, הרופאים ניסו להסתפק במכשיר אחד שיסייע לפעילות הלב, ואז בכר חוברה למכונת לב ריאה למעקב אחר תפקוד הלב. "כשהרופא ראה שהלב לא משתקם וגם הריאות לא תיפקדו, הוא אמר שנותרה רק אופציה אחת – לבצע ניתוח שהוא לא עשה מעולם, ולהוציא את הלב".
"נתנו לו אור ירוק", מספרת האחות, "והוא הוציא את הלב שלה, שם במקומו כדור מסיליקון כדי לשמור על החלל המיועד ללב שיבוא, וחיבר את העורקים והורידים להתקנים".
מנהל יחידת השתלות הלב בבית החולים שיבא, פרופ' ג'יי לביא הסביר כי למקום שבו היה הלב חיברו את חוטי החשמל מהסוללות. בכר הייתה חולת הלב היחידה בארץ, והחמישית בעולם, שהחדרים בליבה הוצאו לחלוטין ובמקומם הושתלו התקנים המחוברים ל"צינורות חשמל" המחליפים את חדרי הלב - הימני והשמאלי. לפי פרופ' לביא מדובר בהתקנים השוקלים כ-150 גרם כל אחד.
"זו הייתה האופציה היחידה להשאיר אותה בחיים. פרופ' לביא עשה את הטוב ביותר. את כל מה שהוא יכול היה לעשות. הוא ליווה אותה כל אותם חדשים במסירות אין קץ. גם בשבעה הוא היה אצלנו. הוא אחד ממיליון. ברור שיש יותר סיכון כשעושים ניתוח כזה בפעם הראשונה. אבל גם ברור לנו שהוא לא יסכן חולה בשביל המוניטין שלו. זו הייתה האופציה היחידה להשאיר אותה בחיים. ואמנם זה עבד כי זה אפשר לה לחיות עוד 9 חדשים", סיפרה האחות מירי.
אחרי הניתוח הראשון בכר הסתובבה במשך כתשעה חודשים עם שתי סוללות במשקל שני ק"ג כל אחד. ואף נשאה תיק נוסף לסוללות רזרביות. בלילה הייתה מתחברת לזרם החשמל, על מנת לטעון את הסוללות, ומקווה "שלא תהיה הפסקת חשמל". במקום דפיקות לב, היא שמעה כאשר שכבה לישון – את זמזום המכשירים.
ב-23 ביוני הוזעקה לתל השומר. "יש לב להשתלה עבורה", בישר פרופ' לביא למשפחה. עד אותו יום, כולל יום הניתוח, שמרה על אופטימיות ושמחת חיים נדירות. ב-24. ביוני הוכנסה לחדר הניתוח כדי לעבור השתלה, אלא שהלא צפוי הגיע וסיבוך בניתוח גרם למותה. "היא הייתה חזקה. היממה את כולם. האופטימיות שלה סינוורה אותנו ולא חשבנו שעלול להיות דבר כזה. היינו בטוחים שהיא יוצאת עם לב חדש".
הסיבה לסיבוכים שהביאו למותה, קשורה גם היא למצבה הנדיר. לפני הניתוח נדרשה בכר ליטול כדורים לדילול הדם, כדי שלא יווצרו קרישי דם שעלולים להיתפס במערכת החשמלית שהוחדרה לגופה. מדללי הדם גרמו לדימום רב ביותר בעת הניתוח, וריאותיה הגיעו למצב של קריסה. החיבורים שנותרו בין צינורות החשמל לרקמות בגופה הפריעו לרופאים במהלך הניתוח, והוא התארך זמן רב. בסופו של דבר הושתל הלב החדש, אך מצבה של בכר היה קשה. "היא זכתה ללב חדש. הלב תיפקד, אבל כל המערכות האחרות קרסו. יומיים לאחר מכן נפטרה. עם הלב החדש. ועם התקוות שנגוזו".
מירי סיפרה כי בכר ליוותה אותה לקראת לידת בתה. "היא הגיעה אלי שבועיים לפני הלידה והיינו יחד. ילדתי ב-18 ביוני והיא זכתה לראות את התינוקת וליהנות ממנה כמה ימים. עד שב- 23 ביוני הוזעקה לתל השומר. היה לי כבר שם לתינוקת אבל עוד לא רשמתי אותו. ואז בחדר הניתוח טלי אמר לי: "אולי תקראי לה ליבי?" השבתי לה: בסדר, תתעוררי והכל יהיה בסדר". אבל היא לא התעוררה. הנחמה שלי היא שזכתה לראות את התינוקת ושהיינו יחד כמה ימים לפני הניתוח. לפרידה יפה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם