מהפך במשרד החינוך: מורה יוכל להתבטא פוליטית
בעקבות מקרה אדם ורטה, חוזר מנכ"ל משרד החינוך מאשר למורה להביע את עמדתו הפוליטית בכיתה בכפוף למגבלות: "לייצג את העמדות האחרות" ו"לא לשלול את קיומה של המדינה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בחוזר מנכ"ל חדש שפרסם משרד החינוך בימים האחרונים לקראת פתיחת שנת הלימודים מוגדרים גבולות השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת. ההנחיות המופיעות בחוזר, מבוססות על המלצות ועדה מיוחדת שהקים לנושא שר החינוך שי פירון בראשית חודש פברואר, בעקבות פרשת המורה מטבעון אדם ורטה, שפוטר לאחר שטען כי צה"ל נוקט בפעולות שאינן מוסריות.
"ההתמודדות עם הצורך בקיומו של שיח בנושא שנוי במחלוקת בכיתות צפויה להתרחב בעקבות מדיניות הלמידה המשמעותית והשינויים בתכניות הלימודים שייכנסו לתוקף בשנת הלימודים התשע"ה", נכתב בפתח הדברים. "החוזר מחדד את ההבחנה בין שיח אזרחי ציבורי, שהוא מותר ואף רצוי, לבין שיח תעמולה מפלגתי שהוא אסור, ממליץ על מסגרת ועל עקרונות להתנהלות ראויה ומנחה את המנהלים ואת המורים כיצד לעשות זאת".

מעתה יינתן גיבוי למורה. ספיר סבח ואדם ורטה
צילום: ערן לוף, ראובן קסטרו
בחוזר המנכ"ל הישן, שפורסם בנושא באפריל 2009, ואשר בוטל עם פרסום החוזר החדש, נכתב כי "על עובד ההוראה להסביר לתלמידיו ולחשוף אותם להשקפות המנוגדות באופן שווה, בשפה ראויה ונקייה, בלי לעודד ולהעדיף השקפה אחת על רעותה".
בשונה מהנחיה, זו, בחוזר החדש דווקא מתיר משרד החינוך למורים להביע בפני התלמידים את דעתם האישית: "המורה הוא האחראי לאופי השיחה ולמטרותיה בכיתה וכמי שמוביל את השיחה הוא יוכל להביע את דעתו האישית ולהעדיף השקפה אחת על רעותה, אך יהיה מודע למעמדו, ייתן דוגמה אישית בהתנהלותו המכבדת, לא יכפה את עמדותיו על התלמידים ויאפשר לתלמידיו לחשוב חשיבה ביקורתית (גם כלפיו) ולהשמיע מגוון דעות ועמדות".
הפתיחות שמאפשר משרד החינוך בנושא באה לידי ביטוי גם בהנחיה הקובעת כי "במסגרת הבעת עמדות פוליטיות בכיתה יוכל המורה להביע עמדה ואף לבקר באופן מאוזן את הכנסת ואת ועדותיה, ובכלל זה החלטות וחוקים שנתקבלו על ידם, וכן את הממשלה ומשרדיה, ובכלל זה את מדיניות הממשלה, בתנאי שיקפיד כי דברי הביקורת שלו לא ייאמרו באופן מעליב או פוגע".
יחד עם זאת הודגש כי "על המורה להתעלות תחילה מעל עמדתו האישית, לייצג את העמדות האחרות בהגינות, לאפשר לתלמידי הכיתה להביע עמדה שונה משלו, ולהקפיד שדברי הביקורת שלו לא יביעו דה-לגיטימציה למדינה, לא ישללו את עצם קיומה של המדינה או את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולא יביעו דה-לגיטימציה למגזרים או לאנשים בחברה הישראלית. כל זאת על פי רוח חוק החינוך הממלכתי". עוד נדרש המורה להדגיש בפני התלמידים כי הדברים שנאמרו על ידו הם עמדתו האישית וכי כל יתר העמדות וההשקפות המצויות במסגרת החוק ראויות גם הן.
בתוך כך, ניתנת התייחסות לאפשרות כי דיונים מסוג זה עלולים לעורר בקרב התלמידים התבטאויות גזעניות או כאלה הקוראות לאלימות ובעניין זה נדרש המורה להסביר לתלמידים כי מדובר בהתבטאויות לא חוקיות, ולכן אינו מאפשר אותן.
החוזר מתייחס גם להשלכות ההפוכות, במסגרתן עשויים התלמידים להתקומם נגד התבטאויות הנשמעות מצידו של המורה,
יחד עם זאת נכתב כי גם במקרה של טעות בהתנהלות, יאפשרו מנהל בית הספר ומערכת החינוך כולה למורה שטעה לחזור לכיתה, להבהיר ולתקן את הדרוש תיקון.
הוועדה שגיבשה את ההמלצות המפורטות בחוזר התכנסה לפחות שלוש פעמים במהלך החודשים האחרונים ובאחת מפגישותיה נכח שר החינוך. בראש הוועדה עמדה מ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית ומנהלת מחוז חיפה, רחל מתוקי, ובין חבריה היו: מנכ"לית משרד החינוך לשעבר- שלומית עמיחי, יו"ר ועדת מקצוע האזרחות- פרופ' אשר כהן, המפקחת על לימודי האזרחות- יעל גוראון, המפקח על לימודי האזרחות לשעבר, אדר כהן, מנהלת אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית- אלירז קראוס, יו"ר מועצת החמ"ד- הרב אבי גיסר, הממונה על החינוך הדרוזי והצ'רקסי- מוהנא פארס, נשיא המכללה האקדמית "אחווה"- פרופ' עליאן אל קרנאווי, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית- העיתונאי ד"ר יועז הנדל ויועץ השר- חילי טרופר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg