סקר חדש קובע: נתניהו המנצח הגדול של "צוק איתן"

סקר 'מאגר מוחות' שנערך השבוע מגלה: שום מתמודד במערכת הפוליטית לא מאיים על מעמדו של רה"מ. עוד עולה מהסקר כי הליכוד מתחזק, הבית היהודי וישראל ביתנו במאבק על המקום השני, השמאל נחלש, וכניסתו של כחלון לא משנה את התמונה

סופיה רון-מוריה | 5/9/2014 12:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
למרות התזוזות הקיצוניות באהדת הציבור במהלך מבצע 'צוק איתן׳, נתניהו יכול ללכת לבחירות ולנצח בגדול, כך עולה מסקר מיוחד שנערך השבוע עבור 'מקור ראשון' על ידי מכון 'מאגר מוחות'. הבעיה של ראש הממשלה היא שאי אפשר לערוך בחירות תוך שבוע ואפילו לא תוך חודש.

• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

גוש הימין מתחזק בצורה חד־משמעית בעקבות העימות הצבאי בעזה. אביגדור ליברמן משפר את מעמדו ומפלגתו מתחרה בבית היהודי מי תהיה הסיעה השנייה בגודלה בכנסת. מפלגתו של משה כחלון כמעט לא משפיעה על יחסי הכוחות בין הגושים. הסיעות החרדיות איבדו את מעמדן כלשון המאזניים. וראו זה פלא: ציפי לבני עוקפת את בוז'י הרצוג כמועמדת לראשות ממשלה.

מי הכי מתאים להיות ראש ממשלה

שבוע אחרי המלחמה, כשמתפזר העשן, אפשר להמשיך לדון בשאלה האם ישראל ניצחה את חמאס, אבל דבר אחד כבר אפשר לקבוע בוודאות: המנצח הגדול של המערכה הוא בנימין נתניהו. בטווח הקצר, לא מסתמן יריב שיוכל להתחרות מולו בקרב על דעת הקהל - לא במפלגתו, לא במחנה שלו ולא במחנה שניצב מולו.

נתניהו מסיים את המערכה כש־41 אחוז מכלל הציבור סבורים שהוא המועמד המתאים ביותר כיום לתפקיד ראש הממשלה. בקרב בעלי דעה, אלה שמתמידים להגיע לקלפי, המספר גבוה אף יותר: 50 אחוזים. שום מועמד אינו מגרד ולו מחצית מהתמיכה שנתניהו נהנה ממנה בכלל הציבור. אביגדור ליברמן זוכה ל־14 אחוז, נפתלי בנט לשמונה אחוזים, וכך גם ציפי לבני שעוקפת את יו"ר מפלגת העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג, העומד על חמישה אחוזי תמיכה בלבד. גדעון סער ובוגי יעלון מקבלים שני אחוזים כל אחד, וכך גם שלי יחימוביץ'.

המרוויחים הנוספים הם ליברמן, בנט ולבני. הרווח הפוליטי האמיתי מתבטא במנדטים, והסקר צופה התחזקות לשלושתם. ליברמן התחיל את הקיץ במספר מנדטים חד־ספרתי בסקרים, וכעת הוא מתחרה עם בנט על הכתר שעוטר היום את יאיר לפיד - המקום השני במספר המנדטים. התקפותיו החזיתיות על ראש הממשלה התבררו כמשתלמות: ישראל ביתנו חוזרת ל־15 המנדטים שהכניסה לכנסת הקודמת. הבית היהודי מגדיל את כוחו ל־15–16 מנדטים.

אשר לציפי לבני, לפני תחילת המלחמה מפלגתה לא עברה את אחוז החסימה. כעת היא מתבססת על 4–6 מנדטים.

המלחמה חיזקה הן את גוש הימין והן את המפלגות האידיאולוגיות, תופעה שמסבירה את עלייתו של הבית היהודי בסקרים. ואילו במחנה השמאל חלה תזוזה מסקרנת: מרצ, שהצטיירה תחילה כמרוויחה הגדולה בעקבות המבצע ואף הגיעה למספר מנדטים דו־ספרתי, חזרה לממדיה הנוכחיים ואפילו איבדה מנדט.

על הקופה שכמעט גרפה זהבה גלאון משתלטת לבני, שמכרסמת בתמיכה במרצ ועוברת את העומד בראש המחנה בוז'י הרצוג בשאלת  ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה. מבחינה מסוימת זוהי נחמת עניים. מדובר בתמיכה שלבני יכולה לראותה בלבד מבלי שתעשה בה שימוש, משום שהיא לא מתורגמת למנדטים. העבודה, שנחלשת לפי הסקר, עדיין חזקה כמעט פי שלושה ממפלגתה של לבני. אבל היתרון שהבוחר במחנה השמאל מעניק ללבני מעיד שיו"ר העבודה לא בנה את מפלגתו כאלטרנטיבה שלטונית ואת עצמו כיריב שמסוגל להתייצב מול נתניהו.

החרדים תומכים

את התמיכה במועמדותו לראשות הממשלה מגייס אביגדור ליברמן בעיקר בקרב העולים (הסקר מגדיר כעולים חדשים את כל אלה שעלו לישראל בחצי היובל האחרון, מאז 1989). עולים אלה, שמרביתם הגיעו מארצות חבר העמים, מהווים 18% מכלל האוכלוסייה, כלומר 15 מנדטים. החפיפה עם המנדטים שמקבלת ישראל ביתנו על פי הסקר, אינה טוטאלית: לא כל העולים מצביעים לליברמן ויש לו תומכים רבים גם בקרב ילידי הארץ ועולים ותיקים. אבל חלק גדול מהעולים הם נכס צאן ברזל של המפלגה.

עם זאת, באשר לתפקיד ראש הממשלה העולים מחלקים את תמיכתם כמעט בשווה בין נתניהו וליברמן, כש־70 אחוז מהם תומכים באחד מהשניים - 35% בנתניהו, 34% בליברמן. מצביעי ישראל ביתנו ממושמעים יותר: 67% מהם מעדיפים את ליברמן כראש ממשלה, 18% את נתניהו. בקרב מצביעי הליכוד מתהפכת הקערה: 67% לנתניהו ו18% לליברמן. לא לגדעון סער, לא לבוגי יעלון, לא למועמד מבחוץ. בעימות הווירטואלי בין נתניהו לליברמן נתניהו זוכה לתמיכה גבוהה יחסית בקרב הצעירים. גם נשים אוהבות אותו יותר.

למי תצביעו?

מלבד ישראל ביתנו והסיעות הערביות, נתניהו מוביל בקרב מצביעי כל מפלגה בעלת מספר מנדטים דו־ספרתי. בקרב מצביעי לפיד - אלה, מתברר, נוטים ימינה - 62% לנתניהו, 15% להרצוג, לתשומת לבו של יו"ר המפלגה כשהוא מתבטא בסוגיות מדיניות. בקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה – מתברר שהחרדים לא כועסים עליו בגלל חוק הגיוס. ואפילו מבין מצביעי העבודה, 34 אחוז מעדיפים את יו"ר המפלגה היריבה על המנהיג שבחרו לעצמם. הרצוג זוכה בעבודה ל־15 אחוזי תמיכה בלבד.

גם בקרב מצביעי הבית היהודי גובר נתניהו על בעל הבית, אם כי בהפרש משמעותי פחות: 44% לנתניהו, 38% לבנט. בנט, אגב, מקבל 11% תמיכה ממצביעי ש"ס.

סגירת המרכולים בשבת בתל אביב נותנת את אותותיה: מצביעי יהדות התורה מעניקים לשר הפנים גדעון סער 16 אחוזי תמיכה, מקום שני אחרי נתניהו.

ללא לשון מאזניים

בחלוקת המנדטים, מתברר שמפלגתו של משה כחלון לא שוברת את יחסי הכוחות בין שני הגושים. גוש הימין מתחזק משמעותית בעקבות המלחמה, והליכוד מתקרב ל־30 מנדטים. יחד עם בנט וליברמן, לנתניהו 57–58 מנדטים לעומת 43 בכנסת הקודמת. הגוש החרדי לעומת זאת יורד מ־18 ל־14–15 מנדטים.

מפלגתו של כחלון לא מעוררת רעידת אדמה עם כניסתה. גם עם כחלון בכנסת וגם בלעדיו (הסקר בדק את שתי האפשרויות), מגיע גוש הימין־חרדים ל־73 מנדטים. מפלגתו של כחלון מקבלת שמונה מנדטים. ממי אפוא היא שואבת את כוחה? כחלון לוקח מנדט אחד מהליכוד, עוד מנדט מהבית היהודי, שני מנדטים מהעבודה, שניים מלבני, והנפגע העיקרי הוא יאיר לפיד: יש עתיד מפסידה למפלגתו של כחלון שניים־שלושה מנדטים, ויורדת מ־11 בסקר שנערך ללא השתתפותו של כחלון, לשמונה.


הסיעות החרדיות מאבדות את מעמדן כלשון המאזניים. לא משום של־14–15 מנדטים אין ערך, אלא משום שעל פי החישוב הנוכחי נתניהו יכול להרכיב קואליציה כראות עיניו ואיש מלבדו אינו מסוגל לגייס רוב של 61. מה גם שההפרש בין הסיעות מונע כל אפשרות של הקמת גוש אלטרנטיבי. הליכוד עם 27–28 המנדטים שלו הוא הסיעה היחידה שחוצה את רף ה־20. אבל לא רק לסיעות החרדיות אין אפשרות להטות את כף המאזניים לטובת מועמד זה או אחר, גם משה כחלון לא יוכל לעשות זאת אם יקבל מספר מנדטים חד־ספרתי.

נתניהו יכול לבחור בין הקואליציה המסורתית ליכוד־ימין־חרדים ולצרף לממשלתו את כחלון. הוא יכול להעדיף קואליציה של ימין כלכלי ללא חרדים - הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, יש עתיד וכחלון. הוא יכול גם לשבור שמאלה ולהקים ממשלה עם העבודה, לבני, לפיד, כחלון וליברמן. גם בהנחה שליברמן וכחלון יקימו ברית נוסח לפיד־בנט וייכנסו לקואליציה רק כשהם שניים, כל האופציות פתוחות.

בשונה מלפיד־בנט, גוש ליברמן־כחלון יתקשה להכתיב את הרכב הקואליציה. אבל סביר להניח שנתניהו לא ישאיר את הסיעות החרדיות מחוץ לקואליציה בפעם השנייה. מעניין לציין שש"ס מצליחה לשקם את עצמה יחסית לשבועות האחרונים (9–10 מנדטים), כשיהדות התורה יורדת לחמישה.

יו"ר העבודה סופג מכה כמעט אנושה. חוק הגיוס לא חיזק את מעמדו בקרב המצביעים החרדים, מצביעי העבודה נותנים יותר אמון בנתניהו ואילו בקרב מצביעי הסיעות הערביות (אלה ירדו ל־9 מנדטים מ־11 שלהם זכו בכנסת הנוכחית) הרצוג כמעט לא קיים. התמיכה בין 39% מצביעי המפלגות הערביות שטרחו להתייחס למועמד יהודי לראשות ממשלה מתחלקת שווה בשווה בין שלושה: ציפי לבני, שלי יחימוביץ' ו... בנימין נתניהו.

לו רק היה יכול, היה נתניהו מכריז על בחירות בזק ומממש את ההצלחה. אלא שאין לו אפשרות לערוך בחירות אפילו תוך 90 יום: עליו לקחת בחשבון את תקופת החגים. ובכל מקרה, כל ראש ממשלה מסתכן כשהוא מחליט לקצר את הקדנציה שלו, ונתניהו - יותר מכל ראש ממשלה אחר - נוטה לשמור על הקיים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...