בדרום מגישים לאו"ם תלונות אזרחיות נגד חמאס
תנועת 'אם תרצו' החלה לאסוף תלונות אזרחיות נגד חמאס, במטרה להגישן למועצת זכויות האדם של האו"ם. מומחים למשפט בינלאומי מפקפקים באפקטיביות המהלך, אך לדברי היוזמים לא מדובר רק בעניין משפטי אלא בכלי חשוב בזירה הבינלאומית
עוד כותרות ב-nrg:
- "אין להלקות ולצלוב": התעודות של דאעש לפעיליו
- "תאומות בראש אחד": חולקות מוח, חודרות ללב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"11 שנה אנחנו חיים בסבל מתמיד. טילים נפלו כמה פעמים ליד הבית, התפוצצו רסיסים, הילדים קיבלו חרדה ופוחדים לצאת מהבית", כתב תושב אחד. "נפל לי קסאם בבית ב-2008, כתוצאה מכך הבן שלי עם כוויות וכל המשפחה שלי בפוסט-טראומה", כתבה תושבת אחרת. "גם הכלבה נפגעה. בנוסף, הילדה לא יוצאת מהבית בכלל".
בעיצומם של ימי מבצע 'צוק איתן' קיימה השדולה הפרלמנטרית למאבק נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, בראשות ח"כ ניסים זאב ובהובלת תנועת 'אם תרצו', דיון חירום שעסק באפשרויות לפעולה אזרחית נגד חמאס.
"אנחנו עומדים לפני דו"ח גולדסטון 2", אמר בפתח הדיון מתן פלג, מנכ"ל 'אם תרצו'. "גם הפעם, כמו לאחר עופרת יצוקה, קואליציה של ארגונים ישראליים כביכול, הממומנים בפועל על ידי ממשלות זרות, מובילה בעולם מסע הסברה עתיר משאבים להקמת ועדת חקירה מטעם האו"ם נגד ישראל. הארגונים הללו מכפישים את ישראל בארץ ובעולם מתוך הבנה שהמאבק לא נגמר בשדה הקרב, אלא מפה הוא יעבור לשדה ההסברה. חמאס מבין היטב את שני המישורים, וישראל תמיד נשארת צעד מאחור".
אכן, נראה כי חמאס משחק היטב במגרש התודעתי. המודעות שלו לחשיבותה של הזירה הזו באה לידי ביטוי, בין היתר, בדבריו של אסמאעיל הנייה, מנהיג חמאס בעזה, בנאום שנשא לפני כשנה: "ברכות לכל הוועדות, האישים, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם, שפעלו למען שבירת המצור מעל עזה והמאבק נגד ההתנחלות", אמר הנייה, והוסיף כי "הפעילות המדינית אינה פחות חשובה מהפעילות הצבאית הלוחמת, וכל היבט משלים את זולתו".
"עד היום עסקנו ב'אם תרצו' בעיקר בחשיפה", מספר פלג בשיחה עם 'צדק'. "חשפנו את מעורבותם של ארגונים ישראליים שהיו ממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון. הפעם החלטנו לצעוד צעד אחד קדימה. ברגע שראינו שארגוני השמאל הקיצוני כבר עובדים קשה ופונים לאו"ם, החלטנו לפעול בתוך הזירה שלהם, להילחם באמצעות הכלים שנלחמים בנו. בארץ קיים משבר אמון עם האו"ם אז לא משתמשים בכלי הזה בכלל,
"החלטנו לעשות מעשה שלא נוסה עד כה בישראל", הוא אומר. "לקחנו טופס תלונה של זכויות אדם של האו"ם, טופס שכל אזרח בעולם יכול למלא ובו הוא מספר על פשע מלחמה שהתבצע נגדו. פנינו באופן אישי לאנשים מהדרום שכבר 14 שנים סובלים מפשעי מלחמה, וירדנו לדרום בצוותים כדי להחתים אזרחים על הטפסים".
טפסי התלונות הם הליך מקובל במועצת זכויות האדם של האו"ם. מבחינה פרוצדורלית, התלונות הנשלחות למועצה מגיעות לקבוצת עבודה המורכבת מנציגים של חמש מדינות. הקבוצה, יחד עם מזכירות המועצה, מבצעת סריקה ראשונית של התלונות ובודקת אם הן עונות על קריטריונים של קבילות (כך, לדוגמה, עדויות אנונימיות אינן קבילות ומסוננות בתהליך הראשוני). בשלב הבא התלונות מועברות למדינה שהתלונה עוסקת בה, כדי לקבל את תגובתה. בהמשך מחליטה קבוצת עבודה נוספת, גם היא מורכבת מחמש מדינות, אם להעביר את המידע על ההפרות למועצת זכויות האדם.
בגין אלו עברות ניתן להגיש תלונה? "יש שורה של אמנות שמעגנות את הזכויות המשפטיות", מסביר פרופ' אבי בל, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת בר אילן. "אמנה לזכויות פוליטיות ואזרחיות, אמנת זכויות הילד, אמנה נגד גזענות ועוד". העברות השונות נגזרות מתוך האמנות הללו. "פגיעה בזכות לחיים או לשלמות הגוף היא עברה. כך גם פגיעה בזכות לביטחון אדם בביתו, תעמולה גזענית או הסתה לרצח עם. כאשר מדובר בירי רקטות ניתן לייחס את זה למספר הפרות של הדין הבינלאומי. העובדה שהאזרח אינו בטוח בתוך הבית שלו זו כבר עברה בפני עצמה, ובנוסף הרקטות עלולות לפגוע בזכות לחיים ולשלמות הגוף".
מבחינה משפטית ברור שחמאס מבצע הפרות של הדין הבינלאומי. עם זאת, ישנן בעיות לא פשוטות אחרות שיש להתמודד עמן. "בדרך כלל נוטים לחשוב שהעברות צריכות להתבצע בשטח שמדינה שולטת בו. מדובר על הפרה של שלטון בתוך תחומו", מבהיר בל. "במקרה שלפנינו תושבי הדרום לא חיים תחת שלטון חמאס. חמאס הוא סוג שלטון שמשפיע על שטח אחר. זה בעייתי מבחינת הסמכות".
"נוהלי הגשת התלונות אינם מחייבים שהן יופנו רק נגד אזרחים במדינתך", אומר מנגד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, מנהל המחלקה לפעילות בינ"ל של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ומנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. "המהלך של הגשת תלונות באו"ם אינו מהלך משפטי, אלא מהלך ציבורי. זה לא נועד לעורכי דין אלא לאנשים שסובלים מהפרת זכויות היסוד שלהם. אם חמאס יורה רקטות על בתים בעוטף עזה ובתים נהרסים, או שזה גורם לאנשים בעיות רפואיות או פסיכולוגיות, אז יש פגיעה בזכויות אדם ואפשר להתלונן על זה. הפגיעה בזכויות האדם יכולה להתבצע בכל מקום".
גם אם לגבי שאלת המיקום ישנה מחלוקת, הבעיה המשפטית המרכזית נוגעת לנקודה אחרת. "חמאס אינו מדינה, והוא לא קיבל על עצמו לכבד את האמנות הבינלאומיות, אז יש בעיה להיכנס לסיפור הזה", אומר בל. מתברר שב'אם תרצו' מודעים לשאלה הזו, ומספר ימים לאחר שהחלו במבצע איסוף העדויות, הם הוסיפו כמושא התלונה גם את קטאר. קטאר, כידוע, היא מדינה, והיא חברה באמנה הבינלאומית למניעת מימון טרור שאומצה בעצרת הכללית של האו"ם ב-1999.
"אנו קוראים לכל אזרחי ישראל להגיש למועצת זכויות האדם של האו"ם תלונה נגד קטאר, בגין פשעיה במימון הטרור של חמאס ופגיעה באמצעותו בביטחונם ובזכויותיהם הבסיסיות של תושבי ישראל", נכתב באתר התנועה.
לדעת בייקר, תלונות כלפי קטאר אינן אפקטיביות במיוחד. "קטאר מסייעת בצורה לא ישירה לחמאס בכך שהיא מממנת אותו, אך היא לא מבצעת בעצמה את ההפרות נגד זכויות אדם. קודם צריך להגיש תלונה כלפי מי שאחראי לירי, אחר כך אפשר להגיש תלונה גם כלפי מי שמסייע לאחראי לירי. חבל על האנשים שיושבים וממלאים טפסים, אם הם עושים זאת רק נגד קטאר. זה נראה לי מגוחך".
בייקר סבור שהתלונות לא צריכות להיות מופנות נגד חמאס וגם לא נגד קטאר, אלא דווקא נגד הרשות הפלשתינית: "הרשות הפלשתינית התקבלה באו"ם לפני שנתיים כמשקיפה, והיא הגוף שמוכר באו"ם כמדינת פלשתין. לאור הסכם האיחוד עם החמאס היא גם אחראית למעשיו", הוא אומר. "אנשים מהצד היותר ימני של הספקטרום הפוליטי מתנגדים לזה כי יש בזה הכרה של הרשות הפלשתינית כמדינה. אך אי אפשר גם וגם. אני לא אומר להגיש תלונה נגד 'מדינת פלשתין', אלא נגד 'הרשות הפלשתינית'. האו"ם כבר יפרש את זה כרצונו". "אגב", מוסיף בייקר, "אבו-מאזן הצטרף לאמנות לזכויות אדם, אמנות ז'נבה, האמנה לזכויות הילד, כראש מדינת פלשתין. זהו נימוק נוסף לכך שנכון להגיש את התלונות נגד הרשות הפלשתינית".
הגשת תלונות באו"ם איננה מהלך פשוט אפוא מבחינה משפטית ומדינית. מעבר לכל זאת, ישנן עוד משוכות אחרות בדרך. כדי להבין אותן, ראוי להקדיש כמה מילים למועצת זכויות האדם של האו"ם.
מועצת זכויות האדם של האו"ם הוקמה לפני פחות מעשור, והיא החליפה את נציבות האו"ם לזכויות אדם שפעלה מסוף מלחמת העולם השנייה. תפקידה המוצהר הוא להגן על זכויות האדם ולקדם אותן ברחבי העולם. היא מורכבת מ-47 מושבים, שרובם שייכים לדיקטטורות אסלאמיות ואפריקאיות.
כידוע, המועצה עוסקת באופן אובססיבי בישראל. כמעט מחצית מהחלטותיה עד היום עוסקות בהודעות גינוי לישראל. בשנותיה הראשונות של המועצה ישראל הייתה המדינה היחידה שגונתה על ידה באופן ספציפי. אגב, המדיניות הזו גם זוכה לעיגון רשמי, שכן בנהלי המועצה קיים סעיף מיוחד המחייב דיון נפרד ומיוחד על מדינת ישראל בכל התכנסות של המועצה. פקח מטעם המועצה לבחינת הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא המומחה היחידי שתוקף סמכותו אינו מוגבל בזמן. במקביל לכך, המועצה מחזקת גורמים עוינים לישראל. לפני שנתיים הוזמן לנאום בפני המועצה בכיר בחמאס.
על המדינות החברות במועצה נדמה שנאמר כבר הכול. בשנת 2003, בגלגולה הקודם של המועצה, עמדה בראשה לוב, תחת משטרו של מועמר קדאפי, שבשטחה פעלו מחנות אימונים של ארגוני טרור ומתנגדי משטר הוצאו להורג ברחובותיה. גם היום חברות במועצה מדינות שזכויות האדם בהן מופרות תדיר. כך יושבות להן במועצה מדינות כמו סין, שאינה נדרשת להסביר את משטר האימים המתחולל בשטחה, את ההוצאות הנרחבות להורג ואת ההגבלות על האינטרנט וחופש הביטוי. לצדה יושבת קובה, המונעת מאזרחיה זכויות אזרחיות בסיסיות וכולאת אסירים פוליטיים. חברה שלישית היא סעודיה, שבה קיימים דיכוי נשים ועונשים קשים כמו קטיעת איברים.
לאור הרכב הוועדה, פרופ' בל איננו צופה שתלונות למועצה נגד חמאס תתקבלנה. "מועצת זכויות האדם תוכל להתעלם מהתלונות הללו", הוא מודה. "אבל אני חושב שהמבוכה היא כלי חשוב בסיפור הזה. אני לא רואה את הגופים האלה כאבירי זכויות אדם אלא כגופים פוליטיים, ואם אנחנו יכולים להראות שכל מה שמעניין אותם זה תלונות אך ורק נגד אנשים או מדינות מסוימים - זה דבר חשוב במשחק הפוליטי".
גם לאנשי 'אם תרצו' ברור שיוזמתם לא תתקבל בשמחה במסדרונות האו"ם. "אף אחד לא נאיבי", אומר פלג. "כולנו יודעים שמועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף צבוע, שמגנה את ישראל יותר מאשר הוא מגנה את רואנדה. מצד שני, אנשים מאוד מבינים את המהלך שלנו. המהלך נועד להכניס הן לשיח הישראלי והן לשיח הבינלאומי את העובדה שמבצעים פה פשעי מלחמה. אני לא חושב שאנחנו מסוגלים לשנות את האו"ם, אבל אם נביא 20 אלף טפסים בארגזים, הם לא יוכלו להתעלם מזה".
המטרה של 'אם תרצו' אינה מסתכמת רק בדעת הקהל בעולם. "אנו רוצים גם לפנות פנימה", מוסיף פלג. "מטרתנו היא גם לשנות את השיח בחברה הישראלית. גם החברה הישראלית כיום לא מוכנה להודות שמתקיימים פשעי מלחמה נגד אזרחי מדינת ישראל. את ירי הרקטות אנחנו מכנים כאן 'טפטוף'".
פעילי התנועה מדווחים היום על למעלה מאלף טפסים שמולאו על ידי תושבים שנפגעו מירי חמאס. אף אחד מהם לא מצפה לראות שינוי בהתנהלותה של מועצת זכויות האדם, אך הם כן מקווים לחולל שינוי בשיח העולמי. ואולי שינוי כזה יוכל להגיע רק אחרי שתושבי מדינת ישראל עצמם יהיו מסוגלים לומר בקול רם: הירי מצד החמאס לא רק קשה וכואב ומקומם – הוא גם מהווה פגיעה בזכויות האדם, פשע מלחמה לכל דבר ועניין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם