ראשי » חדשות » Israel Defense

חיילות הבריגדה היהודית

לפני 70 שנה, בספטמבר 1944, אישר משרד המלחמה בבריטניה הקמת חטיבה יהודית לוחמת במסגרת הצבא הבריטי. בבריגדה שרתו כשלושים אלף גברים וכארבעת אלפי חיילות ? מספר מרשים של מתנדבים יהודים במלחמת העולם. אפרים לפיד מזכיר לנו את הרקע לתופעה מעודדת בתקופה חשוכה של העולם, דגש מיוחד על שירותן של החיילות

עוד בראשית מלחמת העולם השנייה ב- 1939 התגייסו יהודים לשורות הצבא הבריטי להילחם בצורר הנאצי. בנוסף לחמו מאות אלפי בחורים ובחורות יהודים בצבאות בעלות הברית. בהנהלה הציונית בירושלים, ובראשם היו"ר בן-גוריון וראש המחלקה המדינית שרתוק (לימים ? משה שרת, שר החוץ הראשון), עודדו מאד את ההתנדבות, בידיעה כי יחסר לישוב היהודי כוח אדם בעל ניסיון קרבי לקראת ההתמודדויות העתידות עם הערבים.

השלטונות הבריטיים התנגדו בשלב זה להקמת יחידות יהודיות, והסתירו את תרומתו של הישוב היהודי לעזרת הבריטים. חיים וייצמן פעל רבות בלונדון להסרת ההתנגדות הבריטית, ומשה שרתוק לא הרפה מהבריטים בארץ, וכך, עם מינויו של צ'רצ'יל לראש הממשלה הבריטית נתן שר המלחמה גריג את האישור הרשמי בסוף ספטמבר 1944.

בתקופת מלחמת העולם חיו בארץ ישראל כחצי מיליון יהודים. כ-30 אלף גברים וכ-4000 נשים התנדבו להילחם לצד הבריטים בנאצים, מספר משמעותי בכל קנה מידה, באופן מוחלט ויחסי. כזכור בהמשך המלחמה הצטרפה איטליה לגרמניה הנאצית, צרפת נכנעה לגרמנים והמלחמה התקרבה לגבולות הארץ. בשנת 1942 הגיע הגנרל הגרמני רומל לשערי אלכסנדריה במצרים, והיה חשש שיפלוש לפלסטינה. הבריטים הפכו את א"י לבסיס צבאי ענק. אלפי יהודים התנדבו לעזור לבריטים.

ב-1944 הוקמה החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל), היא הבריגדה. חמשת אלפים חיילים ממתנדבי הישוב בארץ ישראל וכאלפיים פליטים יהודים וחיילים בריטים הרכיבו שלושה גדודים ויחידות תובלה, תותחנים, שירות רפואי, קשר הנדסה ושירותי עזר. מפקד החטיבה היה בריגדיר ארנסט בנג'מין, יהודי קנדי ששרת בחיל ההנדסה הבריטי. מפקדי הגדודים היו קצינים בריטים ומפקדי הפלוגות היו יהודים. באוקטובר 1944 נערכה החטיבה במצרים ובנובמבר הועברה לאיטליה. בראשית מרץ 1945 השתתפה בקרבות במדינה זו. ביולי היא הועברה לבלגיה ולהולנד למשימות שמירה על מתקנים ופעולות סיוע לניצולי השואה.

סמלה של החטיבה היה מגן דוד מוזהב על רקע כחול-לבן שמעליו נכתב חי"ל ( Jewish Brigade Group ). בקיץ 1946 פורקה החטיבה עקב החרפת היחסים בין הנהגת הישוב היהודי בארץ עם שלטונות בריטניה. הגם שלא השתתפו בקרבות ישירים עם צבא היטלר, החיילים היהודים סייעו לשרידי השואה במבצעי בריחה והעפלה וצברו ניסיון קרבי. הם חזרו לארץ עם מוטיבציה גבוהה להצטרף לצבא היהודי שהוקם כאן עם הקמת מדינת ישראל.

ראויות להערכה מיוחדת החיילות היהודיות ששרתו בצבא הבריטי. הן עסקו במגוון מקצועות, חלקם כאלה שהכינו אותן לחיים האזרחיים העתידיים: סייעות לאחיות, מזכירות, שוטרות במשטרה הצבאית, שרטטות, מפעילות רדאר, נהגות ואף מפענחות צילומי אוויר, תצפיתניות ומטאורולוגיות. החיילות ששרתו במצרים קבלו חופשה של שבוע אחת לשלושה חודשים, שבמהלכה יכלו לנסוע ארצה. האמהות בין החיילות קבלו חופשה אחת לחודש. החיילות ששרתו באירופה, למשל באיטליה, לא קבלו חופשה כלל וחזרו לארץ רק בתום המלחמה. רבות מהמגויסות שבו בתום המלחמה לבתיהן ולעיסוקיהן הקודמים, השתלבו בחדשים והקימו משפחות.

לקראת השחרור ארגן הצבא הבריטי, באמצעות חיל החינוך, קורסים במקצועות שונים להקל על שילובן. בן-גוריון קרא למינה רוגוזיק (בן-צבי) להקים את חיל הנשים בצה"ל, רבות מהן יוצאות ה- A.T.S חיל העזר לנשים , כפי שהן נקראו בצבא הבריטי. חמש קצינות הח"ן הראשיות בצה"ל היו יוצאות הצבא הבריטי.

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg -->

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...