שופטת קבעה: שי ניצן מפעיל אכיפה רק נגד הימין
תושב השרון שהואשם בהסתה נגד עו"ד שי ניצן טען במשפטו כי הפרקליטות מגיבה בסלחנות על הסתה משמאל. השופטת נאוה בכור קבעה כי הצדק איתו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ברעם גולל בפני בית המשפט סדרת מקרי הסתה חמורה מצד פעילי שמאל שבהם החליט עו"ד ניצן לא לפתוח בהליכים פליליים: בין השאר צוינו מופע התרמה למען פעילות האנרכיסטים בישראל, שבו הושמעו קריאות להרג חיילים, הפגנת פעילי 'גוש שלום' בתל־אביב שבה נישא שלט "לסרס מתנחלים" עם ציור של מספריים נוטפי דם ועוד.
השופטת נאוה בכור מבית משפט השלום בכפר־סבא פתחה את הכרעת הדין, שהתפרסמה שלשום, בקביעה כי טענה לאכיפה בררנית כלפי הרשויות היא חמורה, וכי נדרש רף גבוה מאוד של ראיות כדי להוכיחה, אך הנאשם הצליח להראות שהפרקליטות מפלה ונוהגת באופן לא שוויוני כשעוסקים באירועי הסתה מימין לעומת התנהלותה מול אירועי הסתה משמאל.
"כיצד קריאות המונית למוות ליהודים, לסירוס מתנחלים ולהרג חיילים אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל? כשם שקריאות לרצוח את שי ניצן או קריאות כלפי ערבים עלולות להביא למעשי אלימות, כך קריאות נגד מתנחלים, חיילים ויהודים".
בכור ממשיכה ותוקפת את שיקול הדעת של ניצן. "לא ברור מדוע הסתפק שי ניצן בהתנצלותו של סולן הלהקה (שקרא להרג חיילים, י"י). כיצד לא נפתחה חקירה פלילית נגד אנשי שמאל הקוראים לסירוס מתנחלים? מדוע נשלח רק מכתב אזהרה למפגינה הקוראת מוות ליהודים?
"לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשובה ומענה למגישי התלונות על ידי שי ניצן ניתנה בדרך כלל כעבור חודשים, תוך קביעה כללית בדבר 'אי התקיימות אפשרות ממשית' ותו לא, ולפעמים תוך אי פתיחתה של חקירה פלילית כלל ועיקר".
את דבריה חתמה בכור בקביעה ברורה: "אני סבורה שהוצגו ראיות מספקות בדבר אכיפה בררנית כלפי הנאשם, ואין בידי לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצדה, אך היא לכל הפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון". עם זאת, בכור הרשיעה את ברעם באישומים נגדו, וקבעה כי טענת ההגנה מן הצדק שהעלה תילקח בחשבון בשיקולי הענישה. בארגון 'חננו' הביעו אמש תקווה שהפסיקה תביא ל"הפסקת מסע הרדיפה אחרי אורי ברעם בפרט ואחר פעילי ימין בכלל".
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, אשר ייצג את ברעם מסר בתגובה: "בסופו של יום בית המשפט קיבל את טענותינו במלואן ואף למעלה מכך, תוך שהוא מעביר ביקורת חסרת תקדים על רשויות התביעה ושי ניצן. אנו מקוים כי דברים אלו יתקבלו בפרקליטות, ויופסק לאלתר מסע הרדיפה אחרי אורי ברעם, והכל בשל העובדה שמדובר בשי ניצן".
זהו לא המקרה הראשון בו מואשם ניצן ברדיפת הימין. בשנת 2011 נפסל שופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולוק, מלדון בתיק של יפעת יעקובי. נגד יעקובי,
במהלך מעצרה של יעקובי היא התבטאה באופן גזעני כלפיי שוטרים דרושים והועמדה לדין. במהלך הדיונים בעניינה של יעקובי, ביקש פולוק לזמן לעדות את ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, כדי שיסביר את מדיניות האכיפה בעבירות כאלו. פולוק צוטט שאמר על ניצן כי "הטענה לאכיפה בררנית עולה לא בפעם הראשונה, כאשר מדובר בהחלטותיו של מר ניצן, וכי הוא מעוניין לשמוע בעצמו את הנימוקים להגשת כתב האישום".
ח"כ אורית סטרוק הגיבה על פרסום גזר הדין: "הקביעות החמורות בפסק הדין חייבות להדהד ולזעזע את הממשלה. במדינה דמוקרטית השוויון בפני החוק הוא הערך העליון של שלטון החוק, וכאשר פרקליט המדינה נגוע באי-שוויון שיטתי ומתמשך, כדברי פסק הדין – אנה אנו באים? צל כבד מוטל על כל החלטותיו של פרקליט המדינה הנוגעות להתיישבות ביהודה ושומרון בפרט ולימין בכלל.והחמור מכל הוא שצל זה היה גלוי וידוע, לפחות ברמה של חשש כבד, למקבלי ההחלטות כבר לפני 10 חודשים, כשהצביעו בעד מינויו לפרקליט מספר 1".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם