ראשי » חדשות » בארץ

בקרוב תוכלו לשתות יין ישראלי בן 2,000 שנה

אוניברסיטת אריאל נטעה כרם ראשון מסוגו על טהרת זני הגפן הארצישראליים. החוקרים מקווים כי מהענבים ניתן יהיה לייצר יין שמתאים לתקופת בית המקדש

בשורה לשוחרי תרבות היין: בקרוב ניתן יהיה – כך מקווים - ללגום ולברך על יין מזנים ישראליים מקוריים. בהם קידשו בבית המקדש. בחודש שעבר ניטע כרם ראשון מסוגו – על טהרת זני הגפן הארצישראליים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

את הכרם נטעו באוניברסיטת אריאל, במסגרת מחקר באוניברסיטה זו בשיתוף המחלקה ללימודי ארץ-ישראל  וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. המחקר, שממומן ע"י הקק"ל, מתחקה אחר זני הענבים הארץ-ישראליים המקורים מהם הופק יין בתקופות קדומות.

ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, פרופ' אהוד ויס סיפר, כי את המחקר החל ד"ר שיבי דרור ממו"פ האזורי באוניברסיטת אריאל, אגרונום ויינן מצטיין. הוא שאל את עצמו היכן הזנים המקוריים של ארץ ישראל. "בתנ"ך, במשנה ובתלמוד מוזכרים יינות שונים. אבותינו השתמשו במגוון רחב של גפנים. איפה הם?"

במשך 2000 שנים גלה עם ישראל מארצו ונדד ברחבי העולם. כשחזר אליה, מצא רק את  החקלאות הערבית המסורתית, שהייתה בשפל, במיוחד לאחר השנים הארוכות של שלטון האימפריה העותומנית שהכחיד את הצומח בארץ. הדבר נכון במיוחד לגבי כרמי היין, שגידולם נאסר על ידי השלטונות, החל מהממלוכים ועד לעותמנים, בשל איסורים דתיים מוסלמיים.

יהודים אוהבים יין והקידוש על היין הוא חלק מרכזי בטקסים דתיים רבים, כך שעם תחילת שיבת ציון לפני כ-200 שנה והחזרה לעיסוק בחקלאות כחלק מהאידיאולוגיה של המתיישבים החדשים, שבו לארץ עם העולים גם כרמי היין. אלא שמתקופת הברון דה-רוטשילד ועד ימינו הובאו לארץ מאירופה ומארה"ב זני גפן רבים על ידי ייננים שונים. קברנה סוביניון, שירז, מוסקט, מרלו, פינו-נואר, שרדונה, ריזלינג וגוורצטרמינר – כל אלה הם זנים אירופאיים, רובם צרפתיים. אלה היינות שאנו שתים היום ואלה היינות שיקבי הבוטיק שלנו מציגים בתחרויות טעימות יין בינלאומיות. וגם משיגים בהן כוכבי זהב.

אז איפה היין של אבותינו?

בשלב זה החל ד"ר שיבי דרורי את עבודת הנמלים שלו. הוא הסתובב בוואדיות, נחלים וכפרים נטושים ואסף דגימות של גפנים שניתן למצוא בטבע, שיש סיכוי שהן מקומיות. דרורי ותלמידיו מצאו כ- 150 זנים שונים. ואז ערך להם ניתוח גנטי במעבדה, כדי לשלול אפשרות שהם שייכים לזנים מיובאים. כך הוא חשף כ-70 זנים מקומיים שמבחינה גנטית הם אותנטיים. חלק מתוכם נמצאו מתאימים  לייצור יין. איכותי ומודרני.

"אם אנו טוענים שזו גפן מקורית – נשאלת השאלה מאיזו תקופה היא גדלה באותו מקום. האם מתקופת אברהם אבינו, דוד המלך או הורדוס. או אולי לאחר מכן אלו בעיקר הדברים שמעניינים אותנו  בשלב זה של המחקר. בית ראשון ובית שני – אלו הן שתי התקופות הגדולות שיהודים גרו בארץ ישראל, ואת היין ששתו אז אנו מחפשים. יהיה מעניין גם לדעת  אם היה להם יין אדום או לבן  או אולי גם וגם" אומר פרופ' ויס.

באוניברסיטאות בר אילן ואריאל נמצאים בעיצומו של מחקר למציאת המאפיינים המורפולוגיים – הצורניים – של חרצני הענבים. בתחילה – למצוא מהי הצורה האופיינית לחרצנים של הזנים  שנאספו בטבע, ולהבחין בינם לבין הזנים המודרניים. ובמקביל לאסוף חרצני ענבים  מחפירות ארכיאולוגיות מרחבי הארץ ומתקופות שונות. "שרידי צמחים נמצאים  כמעט בכל חפירה ארכיאולוגית ויש אפשרות להשתמש בהם כדי לשחזר את מזונם של אבותינו. את הכלכלה והמסחר, ואפילו את הקשרים הבין-לאומיים שלהם.

אנחנו אוספים כעת חרצני ענבים מחפירות רבות, שנערכו בעבר ושמורים במעבדה וגם משתפים פעולה עם ארכיאולוגים שחופרים בימים אלה. יש באוספי המעבדה כיום חרצני גפן ממספר רב של אתרים ממגוון תקופות: מהפרה-היסטוריה ועד לתקופה המוסלמית".

השלב הבא יהיה להשוות בין הזנים השונים שנאספו בטבע לבין חרצנים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות. בדרך זו ניתן יהיה לדעת איזה מהזנים שנאספו בטבע שימש באיזו תקופה ובאיזה אזור בארץ. "זוהי תרומה בוטנית ארכיאולוגית משמעותית לידע שלנו. חייב להיות קישור בין הגפנים שנאספו בטבע לבין הממצאים הארכיאולוגיים, כדי ליצור את חיבור הזמן. המחקר  הבוטני ארכיאולוגי הוא היחיד שיכול ליצור את החיבור בין שניהם. זו דוגמא מצוינת למחקר בין תחומי שמדובר בו רבות".

במקביל למחקר זה, נערך בחודש שעבר – בעיצומה של המלחמה בדרום – טקס של שתילת כרם עם הזנים שאותרו על ידי ד"ר דרורי, ואשר נמצאו אותנטיים לישראל. החוקרים מקווים שעם צמיחתם של הגפנים ניתן יהיה לייצר מהם יין שאופייני לתקופת בית המקדש "ואז נוכל לעשות קידוש על יין בטעם של פעם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...