משחקי הכס והכבוד במטכ"ל
המרוץ לרמטכ"לות מתלהט במסדרונות הקריה. מי הוא המועמד בעל הסיכויים הגדולים ביותר? והאם כהונת גנץ בסופו של דבר תוארך כדי להרוויח זמן למצוא מועמד מהדור הבא? עמיר רפפורט עם השאלות הבוערות של השבוע
מערכת IsraelDefense
ארבעת הרמטכ"לים האחרונים פורשים לאזרחות עם טעם רע: משה (בוגי) יעלון, הודח למעשה מן התפקיד, בגלל שלא זרם עם תכנית ההתנתקות; חלוץ, כאמור, התפטר; אשכנזי בילה חצי קדנציה במלחמת עולם עם שר הביטחון, וייתכן שיגיע בקרוב גם לבית משפט; והרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל בני גנץ, היה מעדיף להיות כבר באזרחות ? מלחמת עזה הארוכה (מדי), לא מוסיפה לא למצב רוח שלו ולא למצב הרוח של בכירים בצה"ל (למרות שהחמאס הוכרע, יש לא מעט סימני שאלה על הדרך שבה הופעל הכוח, ועל רמת המוכנות של כוחות היבשה, ועל הערכות המודיעין).
אז אם מדובר בתפקיד שהסיכויים לצאת ממנו כמטאור פוליטי וכמועמד לראשות ממשלה, כמו פעם, הם כיום אפסיים ? מדוע מתחוללת מלחמת עולם על המשרה הכול כך מסוכנת? משום שאנשי הצבא שואפים לראות את עצמם לאורך שנים ארוכות בראש הפירמידה, ואינם יכולים לוותר על החלום.
ולאור התלהטות המרוץ, כדאי לעשות קצת סדר: האלוף (מיל') יואב גלנט, שזרק את עצמו השבוע לזירה, הוא בעיקר מועמד מטעם עצמו: הסיכוי שבוגי יעלון יחתום על המינוי שלו שואף לאפס. כמו תמיד, (כמעט) הכול אישי: יעלון מזהה את גלנט, שהיה המזכיר הצבאי של שרון, עם פורום החווה שהוא מתעב. דברים קשים שיעלון כתב בספרו על החווה, מחווירים לעומת דברים שאמר על החבורה בעל פה למקורביו (חברו הטוב של יעלון מן הגרעין, השופט דוד רוזן, שמע את אותם דברים שוב ושוב מיעלון, ו"התפוצץ" בבוא העת בגזר דין קשה לראש הממשלה אהוד אולמרט).
ניתוח קר מעלה גם, שאין שום סיכוי שנתניהו ילך ראש בראש כנגד יעלון כדי למנות את גלנט: נתניהו יודע להילחם על מינויים שחשובים לו, אבל בדרך כלל מדובר על אנשים מה"מחנה" (במערכת הביטחון מייחסים להתערבות של נתניהו את המינוי של יורם כהן לראש המוסד, הרצי הלוי לראש אמ"ן וכנראה גם של יוסי כהן לראש המוסד הבא ? שלושתם באים מרקע דתי "ליכודניקי" בירושלים). עם גלנט אין לנתניהו שום עבר משותף - רק טראומה: כאשר נאלץ לבטל את המינוי שלו בסיבוב הקודם, לפי המלצת היועץ המשפטי לממשלה. זה קרה בגלל פרשת הקרקעות במושב של גלנט, ולא בגלל פרשת "מסמך הרפז", גם אם סוגיית הקרקעות יצאה מכל פרופורציה.
נשארנו בעיקר עם שני המועמדים הטבעיים : סגן הרמטכ"ל הנוכחי, אלוף גדי אייזנקוט, והסגן שקדם לו, יאיר נוה (שגם כן חזר לצה"ל מהאזרחות אחרי לבנון השנייה). אייזנקוט התבשל לתפקיד במשך שנים ארוכות, בכל התפקידים הנכונים, אבל הוא לא נחשב כריזמטי. המנהיגות שלו היא מהסוג שמכונה בצה"ל "שקטה". הוא אינטילגנט אבל לא סוחף, והמעורבות (הנאיבית) שלו בהעברת "מסמך הרפז" לחדשות ערוץ 2, רודפת אחריו כבר שנים ככתם.
נוה לא נספר על ידי התקשורת כמועמד לתפקיד, אבל יש לו הבטחה משר הביטחון שמועמדותו בהחלט נשקלת. אחרת לא היה נשאר בהמתנה להתמודדות, במהלך השנים האחרונות.
ככלל, צה"ל לא נמצא באחת התקופות המזהירות בתולדותיו. חבורת הפיקוד הבכירה חסרה דמויות לא קונפורמיסטיות, שפרשו מן המערכת, שמעדיפה מפקדים מאותו "שטאנצ" בדרך כלל, ביניהם שמואל זכאי, צ'יקו תמיר, עימאד פארס וגל הירש, שפרשו לפני הזמן, כל אחד בגלל סוגיה אחרת. והאם בהכרח מובטח שבחודש פברואר יכנסו ללשכת הרמטכ"ל יאיר נוה או גדי אייזנקוט? בהחלט לא. יעלון ורוה"מ יכולים גם להאריך את כהונתו של גנץ בשנה נוספת, ולבשל בינתיים מועמד מדור צעיר יותר, או ללכת על מינוי אלוף שלא היה סגן רמטכ"ל (בניגוד לתפיסה של יעלון, שכל רמטכ"ל חייב להיות סגן קודם לכן).
מרתקת לא פחות השאלה מי יהיה סגן הרמטכ"ל הבא, אחרי אייזנקוט. היא תקבע ימי יהיה הרמטכ"ל הבא-הבא בעוד יותר מארבע שנים: אם לתפקיד ימונה מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, גדולים הסיכויים שאביב כוכבי יחליף אותו וימשיך משם לרמטכ"לות. אלוף פיקוד הצפון, יאיר גולן, שהיה רחוק מסערות הדרום בקיץ הזה, היה מעדיף גם כן להיות הסגן השני בקדנציה של הרמטכ"ל הבא, וגם אלוף פיקוד המרכז לשעבר ניצן אלון (שלא זכה לראשות אמ"ן), אבל רק אחד יזכה בכך.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם