ראשי » חדשות » בארץ

משטרת ישראל: יותר מעצרים, לא תמיד חוקיים

דו"ח הסנגוריה הציבורית מלמד על עלייה במספר המעצרים עד תום ההליכים, ומטיח ביקורת במשטרה: "פוגעת בצורה אנושה בעצורים"

עליה במספר המעצרים עד תום ההליכים וסגירת תיקים בגלל חיפוש לא חוקי- הסניגוריה הציבורית מפרסמת הבוקר (א') את הדו"ח השנתי המסכם את פעילותה לשנת 2013. הדו"ח מצביע על עלייה במספר המעצרים עד תום ההליכים, אך גם על שיפור במספר העצורים המשתחררים בערבות בתחנות המשטרה, ללא הבאה בפני שופט.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הדו"ח מצביע על המשך מגמת העליה במספר המעצרים, שמספרם תפח מאז חקיקת חוק המעצרים בשנת 1998, אז אירעו 40,345 מעצרים בשנה. בשנת 2013 אמנם היתה ירידה קלה במספר המעצרים, 61,049 בשנה, לעומת 62,291 מעצרים בשנת 2012, אך חלה עליה במספר המעצרים עד תום ההליכים,  20,082 מעצרים בשנת 2013, לעומת 19,864 מעצרים בשנת 2012.
 
הגידול במספר המעצרים איננו מקרי. בשנת 2011 הציג מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו תכנית לחיזוק תחושת הביטחון האישי של האזרח, המציבה יעדים להגדלת המעצרים עד תום ההליכים, בכדי שעבריינים ימנעו מלבצע עבירות בשל חשש ממשי להיתפס ולשלם מחיר אישי גבוה.

"אין חולק כי משטרת ישראל רשאית להציב יעדים ומדדים לבחינת האפקטיביות של המאבק בפשיעה. יחד עם זאת, יש לזכור כי הפגיעה בחירותו של אדם בשלב שהוא בחזקת חף מפשע חייבת להיעשות כאמצעי אחרון ובאין ברירה אחרת, וכאשר נשקפת ממנו סכנה לציבור או שיש חשש שישבש את הליכי המשפט", כותבים מחברי הדו"ח, ומרתיעים ממגמה של הנמכת הרף להגשת בקשות למעצר עד תום ההליכים, בעבירות קלות יותר מהנהוג בעבר, ואף במקרים של אנשים נעדרי עבר פלילי או כאלה המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות כגון אנשים עם מוגבלויות נפשיות.

מנתונים המובאים בדו"ח על פי מדגם סטטיסטי שנערך מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת, עולה כי התביעה עתרה למעצר עד תום ההליכים לגבי כ-88% מהנאשמים בהליכים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים ולגבי כ-27% מהנאשמים בהליכים המתנהלים בבתי משפט השלום. בית המשפט קיבל כ-60% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט המחוזיים וכ-50% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי משפט השלום. "שימוש יתר במעצרים פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיהם של העצורים לחירות ולכבוד, אלא גם בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת. כך למשל, הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה הוא גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה" כותבים מחברי הדו"ח, ומצביעים על כך שריבוי המעצרים עד תום ההליכים מוסיף לעומס שנופל על מערכת המשפט ובתי הסוהר.

הדו"ח מנתח את השלכות הלכת בן חיים, שהתקבלה לפני כשנתיים. מדובר בפסק דין תקדימי של הנשיא היוצאת דורית בייניש והשופטים עדנה ארבל ויורם דנצינגר, בנוגע לדיני חיפוש ופסילת ראיות. להחלטה השלכות על חיפוש על גבי חשודים או ברשותם, שחייבת להיעשות רק בעקבות חשד סביר ובהסכמת החשוד, וכן לפסילת ראיות שנתפסו באופן לא חוקי. בעקבות פניית הסניגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר, שייצג את בן חיים בעליון יחד עם ד"ר אלקנה לייסט, החליטה מחלקת התביעות המשטרתיות לסגור למעלה מ-70 תיקים בעלי מאפיינים דומים לתיק בן חיים.

בדו"ח מובאים כמה מהתיקים שנסגרו בעקבות הלכת בן חיים, ביניהם מקרה של נאשם שנתפס עם ארבעה גרם חשיש. החיפוש עליו נערך ברחוב בשעות הלילה, ולטענת השוטר לא היה מבצע את החיפוש אילולא ראשו של הנאשם "החל לרעוד" לאחר שניגש אליו. בית משפט השלום בפתח תקווה הרשיע את הנאשם, אך בית המשפט המחוזי זיכה אותו לאחר שנקבע שלא מדובר בחשד סביר. במקרה אחר נאשמת הואשמה בקבלה במרמה של גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קבע כי חוקרי המוסד לביטוח הלאומי פעלו בחוסר סמכות, בין היתר, כי החיפוש בביתה של הנאשמת נעשה ללא צו בית משפט וכי החוקר לא טרח להסביר לנאשמת מה סיבת החיפוש וכי יש לה זכות להתנגד לחיפוש.
 

לצד ביקורת על כך שרוב העצורים עדיין אינם זוכים להתייעץ עם סניגור בטרם חקירתם הראשונית במשטרה, מכיוון שהמשטרה מודיעה על מעצרם לסינגוריה הציבורית רק לאחר החקירה, מציינים מחברי הדו"ח כי בשנת 2013 חל שיפור בהתנהלות המשטרה, ואחוז ההודעות על בקשת עצורים לייצוג, שמעבירה המשטרה למשרדי הסניגוריה לפני תחילת החקירה, עלה מ-13.24% בשנת 2012 ל-17.83% בשנת 2013. השיפור משמעותי במיוחד במעצרם של קטינים. בעוד ששיעור ההודעות לפני חקירה עומד על 12.33% בלבד כשמדובר בבגירים, כשמדובר בעצורים קטינים הוא עומד על 55.62%. השיפור מיוחס גם לעובדה כי בשנת 2013 עברה הסניגוריה הציבורית לעבוד שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה.

בשנת 2013 חלה עליה במספר העצורים שהשתחררו בערבות במשטרה, לאחר שנים שבהם נאלצו עצורים רבים להישאר לילה שלם במעצר עד להבאתם בפני שופט ושחרורם בערבות כספית, במקום בשחרור באותם תנאים בתחנת המשטרה ותשלום מיידי שיאפשר את שחרורם במקום. המשטרה פרסה בכל תחנות המשטרה בארץ עמדות "ממשל זמין" אוטומטיות המאפשרות בין היתר תשלום כספי ערובה בכרטיס אשראי 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, וכן הגיעה להסדר שמאפשר תשלום במזומן בחלק מחנויות 'מנטה' בתחנות 'דלק'.

כתוצאה מכך הציגה המשטרה זינוק עצום בכמות השחרורים: בעוד שבמחצית הראשונה של 2013 שוחררו בערובה בכל הארץ 910 עצורים בלבד (בדומה לתקופה המקבילה בשנת 2012), הרי שבמחצית השנייה של 2013 שוחררו בערובה 3,818 עצורים – עלייה של למעלה מ-300%. במחוזות תל-אביב ומרכז, שהם הגדולים ביותר, ואשר סבלו בעבר משיעור נמוך במיוחד של שחרורים בערובה, עלייה זו מגיעה אף לכ-1,000%: מ-183 משוחררים בערובה בשני המחוזות יחד במחצית הראשונה של 2013, ל-2,032 במחצית השנייה של 2013.

בסניגוריה הציבורית בירכו על המגמת הירידה והחידושים הטכנולוגיים שמקלים על העצורים להשתחרר, אך ביקשו להסתייג מהנתונים, והביאו את נתוני הנהלת בתי המשפט מהם עולה כי במחצית השנייה של 2013 ניכרה אמנם ירידה מסוימת לעומת המחצית הראשונה של 2013 במספר הבקשות לשחרור שהוגשו לבתי המשפט, אך מדובר בירידה מתונה של כ-100 תיקים בלבד, ולא של אלפים כפי שמצטייר מנתוני המשטרה.

"הדוח השנתי משקף את מחויבותה של הסניגוריה הציבורית לעשיית צדק ולתיקון עיוותי דין במשפט הישראלי. מאות עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה פועלים באופן יומיומי מתוך תחושה של שליחות חברתית ומעניקים ייצוג מקצועי ואיכותי לחשודים, נאשמים ואסירים הזכאים לכך לפי החוק" אומר הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר "אני מקווה שהדוח יתרום לשיח הציבורי בישראל, ושהאמור בו יוביל לשיפורים נחוצים במערכת המשפט הפלילי הישראלית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...