העליון קבע: יעוכב מאסרם של מורשעי הולילנד
תשעת מורשעי הולילנד בהם רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, יחכו לתוצאות הערעור מחוץ לכלא, אולם ישלמו את הקנסות שהוטלו עליהם. השופט סולברג: "הערעורים אינם ערעורי סרק"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בקשתו התקבלה. אולמרט
צילום: מרים צחי
"גם אם על פני הדברים נראים עיקרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים, וגם אם הערכה סבירה לעת הזאת היא כי המערערים, רובם ככולם, אכן ירצּו בסופו של דבר עונשי מאסר לתקופות משמעותיות, הרי שישנן בפי המערערים כמה טענות – כלליות ופרטניות – הראויות להישמע", הדגיש השופט.
גזר דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן ממאי האחרון, השית על המעורבים בפרשה עונשי מאסר כבדים, בין השאר שש שנות מאסר על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ועל ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי. המורשעים היו אמורים להיכנס לכלא ב-1 בספטמבר, וכעת יחכו עד לתוצאות הערעור בבית המשפט העליון, שייערכו בשלושת החודשים הקרובים.
לאחר החלטת השופט מסרו פרקליטותיו של אולמרט עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג בשם צוות ההגנה של אולמרט כי "אנחנו שמחים על ההחלטה לעכב את ביצוע העונש. ההחלטה מבטאת את האינטרס הציבורי לפיו הערעור ישמע באופן שיאפשר התערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. אהוד אולמרט טען לכל אורך הדרך כי לא קיבל שוחד ולא עבר עבירה, ואכן בית המשפט העליון קובע היום כי הערעורים אינם ערעורי סרק. כעת ניתנה לאולמרט הזדמנות אמתית שטענותיו ייבחנו בערעור על ידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב".
מעורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד המייצגים את דני דנקנר בערעורו נמסר כי "בהחלטתו, שם בית המשפט העליון, דגש על מספר טענות המחייבות דיון משפטי נוסף, ביניהן, ההרשעה החלופית וקביעת בית המשפט קמא כי העסקת מאכר הנה עבירה פלילית, שתי טענות מרכזיות המראות כי לדנקנר טענות רציניות המחייבות את התערבותו של בית המשפט העליון".
בדיון שנערך ביום חמישי האחרון ביקשו סנגוריהם של המורשעים לשכנע את השופט נעם סולברג כי הסיכויים לערעור גבוהים ומצדיקים את השהיית המאסר, ולמעשה הציגו את קווי הערעור המרכזיים. השופט סולברג קיבל את עמדתן של עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, שהצטרפו לצוות ההגנה של אולמרט. השתיים הסבירו כי האינטרס הציבורי הוא שאדם לא יישב במאסר על לא עוול בכפו אם ערעורו יתקבל זאת בניגוד לטענת הפרקליטות כי האינטרס הציבורי הוא ריצוי מהיר ומידי של עונש המאסר.
"אכן, אינטרס ציבורי חשוב הוא אכיפה מידית של גזר דין. הדעת אינה נוחה כלל לראות מי שהורשע בדינו, נדון למאסר, והוא מסתובב חופשי ברחובה של עיר", כותב השופט סולברג "ברם, אמון הציבור מותנה גם בהקפדה על זכויותיהם של נאשמים ומורשעים בפלילים. מאסר שמתברר בדיעבד כבלתי-מוצדק פוגע כמובן בפרט, אך הוא גורע גם מאמון הציבור בשלטון החוק ובמערכת המשפט. זכות ערעור העניק החוק למערערים, ושּומה לאפשר להם למצות זכותם זו".
רוב הסניגורים תקפו את הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי, שהתבססה לדבריהם על עד המדינה שמואל דכנר, למרות אמינותו הבעייתית והעובדה שנפטר במהלך המשפט בטרם השלימו חלק מצוותי ההגנה את החקירה הנגדית.
השופט סולברג קיבל את הטענה כי יש לבחון את הכרעת הדין בערעור "בית המשפט המחוזי ראה אמנם נכוחה את הבעייתיות הנ"ל והרשיע רק כאשר נמצאו תימוכין לעדותו של דכנר. ברם, לאור טענות המערערים, עניין הוא לבית משפט זה בשלב הערעור לוודא שהתימוכין היו חזקים דיים". שופט העליון מצא מקום לדון גם בטענות נוספות שהועלו על ידי הסניגורים, ובייחוד בטענות כנגד ביסוס הכרעת הדין על ראיות נסיבתיות והיעדר הוכחת התמורה שקיבלו נותני השוחד.
החלטת השופט סולברג מהווה בשורה משמחת לאורי לופוליאנסקי,
עו"ד יאיר גולם, המייצג את לופוליאנסקי התנגד נחרצות למאסר בפועל, שפירושו עבור לופוליאנסקי הוא גזר דין מוות: "אסור לאיש הזה להיכנס אפילו ליום אחד. ישנה סיטואציה אנושית קשה, ולאור הבעיה הזו ריצוי עונש המאסר אפילו לתקופה קצרה עלול להיות בעל תוצאות בלתי הפיכות. בלתי הפיכה, ודי בכך כדי להצדיק את עיכוב ביצוע גז הדין".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם